המומחה בראי בית-המשפט לענייני משפחה

1. מינוי מומחה
בית-המשפט רשאי, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, למנות מומחה מטעמו שיגיש לו חוות-דעת בכתב בכל עניין הנוגע לענייני המשפחה {תמ"ש (ת"א) 97223/98 פלונית נ' פלוני ואח', תק-מש 2004(2), 438 (2004)}.

מינוי המומחה אינו מוגבל לשלב ההליך, כפי שנקבע ב- רע"א 6051/98 {לילך לוגסי נ' גבריאל לוגסי, תק-על 99(2), 540 (1999)}. במקרה זה נקבע כי חוות-דעת שכבר נכתבה על-ידי המומחה בנושא "קרוב" לנושא הנידון בעבר, אינה מעידה על גיבוש מראש של עמדה מסויימת או קדומה לגבי הסכסוך.

כך או כך נקבע כי ניתן להעביר את חוות-דעתו תחת שבט ביקורתו של בית-המשפט.

באופן דומה נקבע כי בעובדת קיומו של הסכם בין המומחה לבין השירות למען הילד אין בכדי לפסול את חוות-דעת המומחה, מהטעם שדעת המומחה תיטה לצד של השירות למען הילד דווקא.

בעניין זה קבעה כב' השופטת א' פרוקצ'יה {רע"א 669/00 פלונית נ' היועץ המשפטי, פ"ד נד(3), 196 (2000)} כי מינויו של אדם כמומחה מטעם בית-המשפט ליתן חוות-דעת בנושא מקצועי אכן מחייבת כי לא יתקיים ניגוד עניינים בין חובתו כלפי בית-המשפט וכלפי בעלי הדין לבין אינטרס אחד שהוא עשוי להיות מעוניין בו. על אחת כמה וכמה כך הוא כאשר מדובר בנושא חשוב, מורכב ורגיש כאימוץ ילדים ובהינתן משקלה של חוות-דעת המומחה בחריצת גורלו של העניין.

טוב יעשו בתי-המשפט דלמטה אם יקפידו להבא על מנוי מומחים מטעמם שאינם קשורים בקשר מקצועי רצוף עם גורם בעל מעורבות כזו או אחרת בתוצאות ההליך.

על-אף דבריה של כב' השופטת א' פרוקצ'יה, קבעה כב' השופטת ס' רוטלוי ב- ע"מ (ת"א-יפו) 4/04 {פלונית ופלוני, ההורים המיועדים לאמץ הקטין נ' פלוני ופלונית, ההורים הביולוגים ואח', תק-מח 2004(4), 6517 (2004)} כי היא איננה סבורה, כי מומחים החתומים על הסכמי שירות עם השירות למען הילד הם מומחים שתמיד יצדדו בהעברת ילד לאימוץ, כחששם של ההורים הביולוגיים. מאותם מומחים נדרשות בדרך-כלל חוות-דעת בסוגיות שונות בתחום האימוץ: החל מבדיקת מסוגלות הורית, עובר לבדיקת סוגיית אימוץ פתוח וכלה בבדיקת "טובת הקטין" בנקודת זמן נתונה.

זאת ועוד. חוות-דעתם עומדת לאחר-מכן במבחן ביקורת שיפוטית. ביקורת זו בודקת אם חוות-הדעת נעשתה בכלים מקצועיים מקובלים, אם היא מחוברת לתשתית העובדתית של התיק ואם אין בה חריצת דעה ללא בדיקה ראויה.

בבחירת המומחה ייוועץ בית-המשפט עם בעלי הדין, ובמידה שלא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה בדבר מינוי מומחה מסויים, יבחר בית-המשפט את המומחה.
בית-המשפט יקבע מי מבעלי הדין יישא בתשלום שכרו של המומחה שנבחר, ורשאי הוא לקבוע כי אחדים מבעלי הדין או כולם יישאו בתשלום שכרו.

סעיף 5 לצו ההקמה קובע כי כאשר פנה בית-המשפט ליחידת הסיוע בבקשה להמליץ בפניו על מומחה למתן חוות-דעת בענייני משפחה תציע יחידת הסיוע לבית-המשפט מומחה מרשימת המומחים.

כאשר הפנתה יחידת הסיוע את בעלי הדין, בהסכמתם, למומחה שיכין חוות-דעת, רשאי בית-המשפט לראות את חוות-הדעת של המומחה כאילו ניתנה על-ידי מומחה שהוא מינה.

2. הגשת חוות-הדעת
כאשר הורה בית-המשפט על מינוי מומחה מטעמו, רשאי בעל דין להביא בפניו מסמכים הנוגעים לעניין, תוך שבעה ימים מיום מינויו.

תוך 45 יום מיום מינויו יגיש המומחה את חוות-דעתו לבית-המשפט לפי הטופס שבתוספת הראשונה לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971.

מיום קבלת חוות-הדעת, ועד שבעה ימים מיום זה, רשאי בעל דין להגיש למומחה שאלות הבהרה בכתב על חוות-דעתו והמומחה ישיב על השאלות בכתב בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את השאלות {ראה תקנה 258יב לתקסד"א}.

3. חקירת המומחה
מומחה שמינה בית-המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות-דעתו אלא ברשות בית-המשפט, ובלבד שהוגשה בקשה מנומקת לחוקרו בתוך שבעה ימים מיום קבלת התשובות לשאלות ההבהרה.

סעיף 8(ג) לחוק בית-משפט למשפחה קובע כי כאשר מונה מומחה או יועץ מטעם בית-המשפט, לא יהיה בעל דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו, אלא ברשות בית-המשפט.

אם הפנה בית-המשפט ליחידת הסיוע לשם מתן חוות-דעת על בעלי הדין או מי מהם, יסביר להם כי לא יחול חסיון כלפי בית-המשפט, על דברים שיימסרו ליחידת הסיוע, לצורך מתן חוות-הדעת {ראה תקנה 258יט1 לתקסד"א}.

4. שכר-טרחת המומחה והוצאותיו
תקנה 258יב1 לתקסד"א קובעת את שכר-טרחת המומחה, כשכר שלא יעלה על השכר המצויין ליד שמו ברשימת המומחים לשעה, כפול מספר השעות המירבי שנקבע בצו ההקמה.

שכר פסיכיאטר ורופא אחר – יהיה השכר הכולל בעד חוות-דעת המצויין ברשימת המומחים לצד שמו.

תיקרת השכר המפורטת לא תשונה, אלא בנסיבות מיוחדות ובהסכמת הצדדים, ואם הוגשה בקשת המומחה בכתב ומראש לקבוע שכר העולה על הרשום ברשימת המומחים.

כאשר המדובר בבקשה להעלאת שכר פסיכיאטר או רופא אחר לא יוגבה השכר מעל ל-150% מהשכר הרשום ברשימת המומחים.

כאשר המדובר בחוות-דעת של מי שאינו רשום ברשימת המומחים – יקבע השכר על-ידי בית-המשפט על-פי הסכמת המומחה מראש.

בית-המשפט רשאי לחייב את בעלי הדין לשאת בתשלום הוצאות המומחה שמינה {תקנה 258יב לתקסד"א}.

5. פקיד סעד
תפקידו של פקיד הסעד בבית-המשפט לענייני משפחה אינו מתמצה רק בהצטרפותו להליך ביוזמת בית-המשפט או הצדדים אלא בכוחו אף ליזום הליך, ככל שהדבר נוגע לקטין.

סעיף 3(ד) לחוק בית-משפט לענייני משפחה קובע כי בעניין מענייני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי פקיד סעד, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, להגיש תובענה, לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על-ידי אחר ולרבות הופעה בבית-המשפט.

פקיד הסעד נדרש לא פעם להגיש מטעמו תסקיר.

על התסקיר, להביע התרשמות פקיד הסעד בנושאים שונים, והוא מבוסס על מפגשים, ביקורי בית, פגישות עם הנבדק, חוות-דעת מהמסגרות החינוכיות, איבחון פסיכולוגי, פגישה עם משפחתו, ראיונות ותשאול הקרובים לו.

תסקיר פקיד הסעד יכול שיתבקש בשלבים שונים של ההליך, החל מתחילתו, לדוגמה בבקשה למינוי אפוטרופוס נוסף ועד לסוף ההליך באשר לתוצאות החלטת בית-המשפט הצפויות בכל מקרה ומקרה.

כיוון שהתסקיר אינו בגדר חוות-הדעת הכלולה בהוראות תקנה 258יב לתקסד"א, הרי שלא קיימת הגבלת התקנה באשר ליכולת לתקוף את האמור בה, ועל-כן יש למשל להתיר חקירת עורך התסקיר.

מקור המאמר – abc-israel.it


כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.

האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *