פקיד הסעד – מבוא

השימוש בביטוי פקיד סעד {ביום 29.11.10 התקבל החוק להחלפת המונח פקיד סעד וכפי שיורחב להלן} הוא שגרתי במרבית חוקי הסעד, אלא שבחוקים שונים ניתנו לביטוי זה הגדרות שונות והועמסו על פקיד הסעד תפקידים שונים, לעיתים דומים ולעיתים שונים. ברבות השנים הרבו בתי-המשפט “להשתמש” בפקידי הסעד. אולם, לא במידה מספקת.

הסמכויות החוקיות הרבות של פקידי הסעד, מכניסות אותם, לא פעם לקונפליקט, או מעין קונפליקט, עם מקצועם הבסיסי, העבודה הסוציאלית, בכך שהם נאלצו ועדיין נאלצים, לישב את הסתירה המדומה, בין תפקידו הסמכותי של פקיד הסעד כמייצג החוק, לבין מעמדו כמטפל המצווה לתמוך בלקוחו, לעודד אותו ולפתח כלפיו גישה בלתי-שיפוטית {ח’ פיזם “היבטים משפטיים וסוציאליים במעמדם וסמכויותיהם של פקידי הסעד לסוגיהם” הפרקליט לג (התש”מ-התשמ”א), 512-489}.

לפקיד הסעד יחס אמביוולנטי למערכת המשפט ולחוקים המסדירים את פעולותיו. מחד, שואב פקיד הסעד את כל סמכויותיו מן החוק יצירו, מאידך, רואה בהוראות החוקים השונים מערכת בירוקרטית שמסבכת ומעכבת, עם דרישות נוהל שונות, את המטרה שלשלמה התכנסנו, והיא הטיפול בנזקקים.

להבדיל, עורך-הדין, רואה במערכת המשפט את חזות הכול. החוק בעיניו הוא המוצא לכל בעיה שנקלע אליה לקוחו ולדידו יש לקיים את החוק הלכה למעשה. השוואה כזו, בין מקצוע עריכת הדין למקצוע פקיד סעד, מעלה שמדובר בשתי קצוות ביחסם למערכת המשפט.

פרופ’ ד’ שניט {ד’ שניט החוק, הפרט ושירותי הרווחה (האוניברסיטה העברית, התשמ”ח)} הביא דוגמה הממחישה היטב את ההבדל בין שתי הגישות הללו, לגבי תפקיד החוק והמשפט בהתמודדות עם בעיות סוציאליות, לדוגמה, בעת טיפול במשבר נישואין.

לדבריו, “עורך-הדין יעמיד במרכז את זכויותיו המשפטיות של לקוחו. עורך-הדין יראה עצמו מחוייב, במסגרת האפשרויות המוכרות בחוק, לתבוע את מירב הדרישות המוצהרות של לקוחו, בלי שיראה עצמו אחראי להשפעות החמורות העלולות לנבוע מכך, בגלל העמקת המשבר המשפחתי והחרפתו. לעומתו, יתמקד העובד הסוציאלי, בניצול הכלים העומדים לרשותו, כדי לסייע לבני הזוג לשפר את תפקודם ואת רווחתם. בעניין, הוראות חוק המגדירות את זכויות הצדדים, עלולות להיחשב מיותרות ומזיקות, אם הן מציבות חייץ בינו לבין המטופלים, כשבידיו הכלים לסייע להם בעת משבר. חיצי הביקורת של העובד הסוציאלי יופנו איפוא בעיקר אל הוראות החוקים שנועדו להגן על חירויות הפרט באמצעות ערובות נהליות, המחייבות הקפדה על שמירת סדרי דין וראיות, וכן על מתן זכויות טיעון לצדדים שעלולים להיפגע בתהליך המשפטי”.

כאמור לעיל, ביום 29.11.10 התקבל בכנסת החוק להחלפת המונח פקיד סעד {ייקרא להלן: “החוק”; ראה גם דברי ההסבר שפורסמו בהצעות חוק הממשלה, 507 מיום 25.05.10}.
מטרתו של החוק להחליף את המונח “פקיד סעד”, בכל חיקוק שבו הוא מוזכר, במונח אשר יבהיר וישקף את התפקיד שאותו מבצע פקיד הסעד, המונח “עובד סוציאלי”.

פקידי סעד הם עובדים סוציאליים אשר מונו בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים לתפקידים שהוקנו להם בחוקים שונים.

מתוקף תפקידם פועלים פקידי הסעד להגנה על אוכלוסיות חלשות שונות, המוגדרות בחוק, ולכך הוקנו להם סמכויות נרחבות, ביניהן, הסמכות להוצאה של קטין או חסוי מהבית, סמכויות חקירה וכדומה.

המונח “פקיד סעד” הוטבע לראשונה בשנת 1958, בחוק שירותי הסעד, התשי”ח-1958 {ייקרא להלן: “חוק שירותי הסעד”}.

משרד הרווחה והשירותים החברתיים קיבל במהלך השנים פניות מעובדים סוציאליים בבקשה לשנות את המונח “פקיד סעד” באשר הוא אינו משקף נאמנה את מהותו של התפקיד.

המונח “פקיד” נתפס באוזני הציבור כבעל תפקיד מינהלתי גרידא ואינו תואם את דרישות תפקידו של פקיד הסעד המקנות לו סמכויות משמעותיות כגון סמכות לקבל מידע וסמכות כניסה לבתי המגורים של הנזקקים לשירותיו.

פקיד סעד הוא, כאמור, עובד סוציאלי שנתמנה בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים לצורך ביצוע חוק מסויים.

מטרתם של הוראות חוק אשר מקנות סמכות לפקיד סעד לפי חוק שירותי הסעד, היא למעשה להקנות סמכות לכלל פקידי הסעד שממונים מכוח חוק כלשהוא.

לעיתים, מי שמפעיל בפועל את הוראות אותם חוקים הם פקידי סעד הרלבנטיים לעניין אותו חוק. לפיכך, באותם מקרים הוצע לתקן את החוקים שמפנים לפקיד סעד לפי חוק שירותי הסעד ולשקף את המצב הקיים כך שבכל חוק וחוק תיקבע הפניה לעובד הסוציאלי שממונה לפי החוק הרבלנטי לעניין אותו חוק.

הערת המחברים:
(1) בהתאם לאמור לעיל, בחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט”ו-1955; בחוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ”ט-1969; בחוק ההגנה על חוסים, התשכ”ו-1966; בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש”ך-1960 – המוזכרים בהרחבה בשער זה – שונה המונח “פקיד סעד” למונח “עובד סוציאלי”.
(2) על-אף השינוי בחקיקה במונח “פקיד סעד”, בשער זה השארנו את המונח “פקיד סעד”.

מקור המאמר – abc-israel.it


כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.

האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *