ב- ת”א (מחוזי ת”א) 1247-02 {המוסד לביטוח לאומי נ’ י.ד. לוי אלברט חברה לבניין בע”מ, תק-מח 2010(2), 23990, 23995 (2010)} קבע בית-המשפט:
“סיבתיות משפטית
9. בענייננו הוכח קיומו של אשם תורם מצד הנפגע לקרות הנזק. הנפגע היה קבלן עצמאי שעבד כקבלן-משנה באתר הבניה, והיה בעליו של המנוף. הנפגע נבחר לעבודה כקבלן עצמאי בשל מקצועיותו וניסיונו. הנפגע התקין בעצמו את המנוף בקומה החמישית לפני קרות הנזק. הנפגע היה מיומן בעבודת התקנת המנוף. הנפגע העיד בעמ’ 10, שורות 12-11, שהיה בעל ניסיון 20 שנה בהפעלת המנוף. יחד עם הנפגע, שהתקין את המנוף, נכח פועל של הנפגע, שאף הוא היה מיומן בהתקנת המנוף, והוא התקין את המנוף בקומה הרביעית והפעילו לאחר קרות התאונה ביום התאונה (ראו דו”ח החקירה של המפקח ממשרד העבודה – ת/2). באתר הבניה לא היה מפרט של אופן עיגון המנוף והצבתו.
החוקר של משרד העבודה הדגיש בדו”ח החקירה ששם היצרן ובית יצורו לא ידוע.
10. ניתן ליחס אשם תורם לנפגע בהתקנת המנוף בקומה החמישית – לעניין כשל בהתקנת המנוף. לעניין הטענות האחרות בדבר אשם תורם – לא הוכח שהנפגע נשען על המנוף. ניסיונו של הנפגע לאחוז במנוף המתמוטט נעשה באופן אינסטינקטיבי תוך חלקיקי שנייה ואין לייחס לנפגע בניסיון זה אשם תורם.”
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
