סעיף 78 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:
“78. בית-המשפט המוסמך (תיקון התשנ”ה)
הסמכויות הנתונות לפי חוק זה לבית-המשפט יהיו של בית-המשפט לענייני משפחה, בכפוף להוראות סעיף 79.”
סעיף 79 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:
“79. שמירת דינים ושיפוט
חוק זה אינו בא לפגוע בדיני נישואין וגירושין; הוא אינו בא להוסיף על סמכויות השיפוט של בתי-דין דתיים ולא לגרוע מהן; ומקום שבית-דין דתי מוסמך על-פי דין לשפוט, יראו כל הוראה בחוק זה – פרט לסעיף 75 – שמדובר בה בבית-משפט כאילו מדובר בה בבית-דין דתי.”
סעיף 78 לחוק הכשרות קובע כי בית-המשפט המוסמך לדון בהוראות חוק זה הוא בית-המשפט לענייני משפחה ובכפוף להוראות סעיף 79 לחוק הכשרות, שעניינו שמירת הדינים וסמכויות בית-הדין הדתי.
תקנה 3 לתקנות הכשרות המשפטית והאפטרופסות (סדר הדין וביצוע), התש”ל-1970 קובעת את הסמכות המקומית של בית-המשפט לגבי הוראות חוק זה. יוער כי התקנה הנ”ל, מציינת את בית-המשפט המוסמך כבית-המשפט המחוזי, אולם הסיבה לכך היא שהתקנה לא תוקנה עם הקניית הסמכויות לבית-המשפט לענייני משפחה.
סעיף 78 לחוק הכשרות קובע כי הסמכויות הנתונות לפי אותו חוק לבית-המשפט תהיינה של בית-המשפט לענייני משפחה. קביעת הסמכות נעשית על-פי האמור בכתב התביעה {דברי כב’ השופטת שושנה אלמגור ב- ת”א (שלום ת”א) 181295/02 משלטי רחמים נ’ סיני דוד, עורך-דין, תק-של 2007(1), 3384 (2007)}.
לבית-המשפט לענייני משפחה הסמכות לדון בנושא האפוטרופסות מכוח הוראת סעיף 78 לחוק הכשרות ומכוח הוראות סעיף 6(1)(ג) לחוק בית-המשפט לענייני משפחה, שופט. על-פי הוראות סעיף 79 לחוק הכשרות, גם לבית-הדין הרבני, סמכות לדון בהוראות חוק הכשרות, כאשר בית-הדין הרבני מוסמך לדון בהוראות אלה {דברי כב’ השופט יהודה גרניט ב- בש”א (משפחה ת”א) 14132/03 פ’ י’ נ’ פ’ ג’, תק-מש 2004(1), 146 (2004)}.
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
