ייפוי-כוח מתמשך – סעיפים 32א עד 32לה לחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות

1. כללי
ביום 11.04.16 פורסם תיקון מס’ 18 לחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות {ספר חוקים, חוברת מס’ 2550, ג’ בניסן התשע”ו} ובמסגרתו הוסף פרק שני1, וכפי שיובא להלן.

{הערה: פרק שני1 ייכנס לתוקפו בתוך 12 חודשים מיום פרסומו (למעט סעיף 32לה כאמור להלן)}

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“הפרק השלישי של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 (להלן: “החוק”), שכותרתו “האפוטרופוסים על-פי מינוי”, מסמיך את בית-המשפט למנות אפוטרופוס לאנשים המנויים בסעיף 33 לחוק, שהם:
(1) קטין ששני הוריו מתו או שהוכרזו פסולי-דין או שמתקיימות לגביהם נסיבות אחרות המנויות בסעיף;
(2) קטין שיש מקום למנות לו אפוטרופוס בנוסף על הורהו בנסיבות המנויות בסעיף;
(3) פסול-דין;
(4) אדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו;
(5) אדם שאין עדיין אפשרות לזהותו;
(6) עובר.

בפועל, מתמנים בידי בית-המשפט מידי שנה בשנה כ- 10,000 אפוטרופסים, רובם הגדול לאנשים שאינם יכולים לדאוג לענייניהם, כאמור בפסקה (4) בסעיף 33 לחוק, המובאת לעיל. קבוצה זו מונה בעיקר אנשים עם מוגבלויות נפשיות או שכליות, כגון: אנשים עם פיגור שכלי לסוגיו, חולי נפש ובעלי ליקויים נפשיים, אנשים המאושפזים במצב של תרדמת (“קומה”) ואנשים מבוגרים, אשר מפאת מצבם אינם יכולים לדאוג לענייניהם.

מאז נחקק החוק חלו שינויים מרחיקי לכת בתפיסות החברתיות בארץ ובעולם, הן בנוגע לאנשים עם מוגבלויות והן בנוגע לאנשים בגילאים מבוגרים. שינויים אלה באו לידי ביטוי גם באמנות בינלאומיות… שאליה הצטרפה מדינת ישראל ביום י”ב בניסן התשס”ו (31 במרס 2007) ואישרה אותה ביום י”ב בתשרי התשע”ב (28 בספטמבר 2012), ואמנת האג להגנה בינלאומית על מבוגרים משנת 2000… (שישראל שוקלת להצטרף אליה), וגם בחקיקה הישראלית – בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998. בין השאר תרמה לכך העליה בתוחלת החיים אשר בעקבותיה גדלה אוכלוסיית הזקנים בעולם.
במסגרת שינויים חברתיים אלה, הוחלפה הגישה הפטרנליסטית כלפי קבוצות אוכלוסיה אלה, אשר ראתה בהן קבוצות חלשות הזקוקות לסעד ולהתערבות מטעם המדינה – סעד והתערבות אשר את תוכנם קבעה המדינה באופן חד-צדדי, ובמקומה צמחה גישה השמה דגש על כבודם ועל זכויותיהם של אנשים מקבוצות אלה, הן זכויות אזרח שמהן נהנה כל אדם והן זכויות הנובעות ממצבם הייחודי.

גישה זו מבקשת להעצים ולהגביר את עצמאותם של אותם אנשים. הגישה האמורה גם שמה דגש על שונותו ונבדלותן של כל אדם ואדם, על קיומו של מגוון מוגבלויות אשר אין להתייחס אליהן כמקשה אחת וכן על הצורך בכיבוד רצונו של האדם המסויים, עד כמה שאפשר, ושיתופו בהחלטות הנוגעות אליו.

שינויים אלה באו לידי ביטוי גם בחקיקה בתחום האפוטרופסות בעולם.

האפוטרופסות (guardianship) אשר נועדה במקורה לסייע לאנשים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם ולהגן עליהם מפני ניצול ופגיעה של אחרים, או מפני פגיעה שלהם בעצמם, הפכה, לא אחת, לכלי המגביל את זכויותיו ואת חירותו של מי שמונה לו אפוטרופוס, לקבל החלטות בנוגע לגופו או לרכושו או לבצע פעולות בקשר להם. הדבר אמור במיוחד לגבי מי שמונה לו אפוטרופוס אשר אינו מסוגל לדאוג לכלל ענייניו, אך הוא עדיין בעל כושר שיפוט מלא או חלקי.

יצויין כי בשונה מהמצב המשפטי במדינת ישראל שלפיו כשרותו המשפטית של אדם נשללת רק בהכרזתו כפסול-דין, הרי שבחלק מהמדינות האפוטרופסות טמנה בחובה גם שלילת כשרות משפטית, ובכך הפגיעה היתה מרחיקת לכת עוד יותר.

בחוקים שנחקקו במהלך העשור האחרון בתחום האפוטרופסות במדינות כמו קנדה, אנגליה, אוסטרליה, שוודיה ועוד, הוחלפה הגישה הישנה בגישה חדשה המבוססת בעיקרה על עקרונות אלה:

(1) עקרון הצורך – אין למנות אפוטרופוס לאדם אלא-אם-כן יש צורך אמיתי בכך לשמירת טובתו וזכויותיו;

(2) עקרון האמצעי הפחות מגביל – אין לנקוט אמצעי המגביל את זכויותיו של אדם ואת חירותו כאשר ניתן להגיע למטרה שלשמה ננקט האמצעי, בדרך פחות מגבילה.

במסגרת עיקרון זה נקבע, בין השאר, כי אין למנות לאדם אפוטרופוס אם ניתן להגיע למטרה שלשמה נועד המינוי תוך היעזרות במינויים פחות מגבילים (יש מדינות, שקבעו לצורך זה תפקידים חדשים כמו מנהל… עוזר אישי… מנחה… ומלווה… בשוודיה… בבריטיש קולומביה, ויקטוריה בקנדה ועוד). גם כאשר מתמנה לאדם אפוטרופוס, יש להגביל את העניינים שבהם הוא מוסמך לקבל החלטות ולפעול בשם מי שמונה לו אפוטרופוס (להלן: “חסוי) למינימום הנדרש, לשם שמירת ענייני החסוי בהתחשב במצבו באותה עת;
(3) עקרון טובת החסוי – חובתו של אפוטרופוס, של בית-המשפט ושל כל גורם המחליט בענייני החסוי, לפעול לטובת החסוי ולשמירת זכויותיו, עקרון זה נסוג, ככלל, מפני רצונו של החסוי כפי שהוא הביעו בעת שהיה מסוגל להבין בדבר;

(4) עקרון ההחלטה העצמאית – (self determination) – יש לאפשר לאדם, ככל האפשר, לקבל החלטות בעצמו בנוגע לגופו, לרכושו ולחייו, כל עוד הוא מסוגל לכך. במסגרת עקרון זה, נקבעו במדינות שונות הסדרים משפטיים שלפיהם רשאי אדם לתת “ייפוי-כוח מתמשך” (lasting power of attorney ) באנגליה… ובאוסטרליה ובקנדה power of continuing attorney)) המייפה את כוחו של אדם אחר לפעול בשמו ולקבל החלטות בנוגע לענייניו במצב שבו הוא יהיה בלתי-כשיר. כמו-כן נקבעו במדינות השונות הוראות חוק המאפשרות לאדם להנחות, בעודו מסוגל להבין בדבר, את הגורמים שיטפלו בענייניו (אפוטרופוס, מיופה כוח או צוות רפואי) לגבי רצונותיו, אם יגיע למצב שבו לא יוכל עוד לתת הנחיות;

(5) עקרון ההשתתפות – על האפוטרופוס וכל גורם אחר במסייע לחסוי, לתת לחסוי מידע בנוגע לעניינים הקשורים אליו, לשתפו ולהיוועץ עימו בכל הנוגע לענייניו, כל עוד הוא מסוגל להבין בדבר, וכן לתת משקל ראוי לרצונו;

(6) שמירת האוטונומיה של החסוי ומעורבותו בחיי החברה – על האפוטרופוס לפעול, ככל האפשר, בדרך שתאפשר לאדם לשמור על עצמאותו ועל האוטונומיה שלו וכן להיות מעורב בחיים החברתיים ולשמור על תרבותו ודתו.

העקרונות האמורים תואמים אף את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
הצעת חוק זו נועדה להביא לידי ביטוי בחוק את הגישה החדשה ואת העקרונות העומדים ביסודה, ובכך לחזק את מעמדם של החסויים במדינת ישראל, ואת שמירת כבודם וזכויותיהם.

יודגש, כי העקרונות המבליטים את העצמאות, האוטונומיה וכיבוד הרצון של אדם אינם באים על חשבון מחוייבותה של החברה להגן על חסויים ולשמור על טובתם. בדרך-כלל יהוו עקרונות אלה חלק מתפיסה רחבה של “טובת החסוי”; ואולם במצב התנגשות, כאשר יש חשש מבוסס כי כיבוד רצונו של אדם למשל, יפגע בטובתו, יהיה מקום להגבילו. הגבלה כאמור תיעשה באופן המינימלי הנדרש, בהתאם לעיקרון האמצעי הפחות מגביל.

הצעת החוק כוללת חלק מהאמצעים שננקטו במדינות העולם, ובמרכזה האפשרות של אדם לתכנן את עתידו, ולמנות באמצעות ייפוי-כוח מיוחד הנקרא “ייפוי-כוח מתמשך” אדם אשר יהיה מוסמך לפעול ולהחליט בענייניו של הממנה, ולייצגו בקשר אליהם, אם הממנה יגיע למצב שבו הוא לא יהיה מסוגל עוד לקבל החלטות בשל מצבו הנפשי או השכלי. כמו-כן, יוכל הממנה באמצעות ייפוי-הכוח המתמשך לתת הנחיות מקדימות, שבהן ינחה את מיופה הכוח או אפוטרופוס שימנה בית-המשפט כיצד לפעול בנוגע לענייניו האישיים או הרכושיים, אם יגיע בהמשך חייו למצב של חוסר כשירות. אפשרויות אלה מביאות לידי ביטוי באופן מובהק את עקרון ההחלטה העצמאית וכיבוד הרצון של אדם.
ההצעה קובעת מערכת דינים מיוחדת שתחול על ייפוי-כוח כזה, המשלבת בין דיני השליחות ובין דיני ההגנה על מבוגרים הזקוקים לכך, שילוב זה נובע מכך שבעת מימוש השליחות, הממנה פגיע יותר משולח רגיל עקב מצבו, ובין השאר, אין הוא מסוגל לפקח על מיופה הכוח ולוודא כי הוא ממלא את שליחותו כיאות.

נוסף על כך, ההצעה מחילה את עקרון האמצעי הפחות מגביל במינוי אפוטרופוס בידי בית-המשפט ומחייבת את בית-המשפט להימנע ממינוי אפוטרופוס אם ניתן להגיע לאותה תוצאה ולשמור על טובתו וזכויותיו של האדם שבו מדובר בדרך שמגבילה פחות את חירותו, עצמאותו וזכויותיו. עקרון דומה חל ביחס להיקף העניינים שימסור בית-המשפט לאפוטרופוס.

ההצעה כוללת גם עיגון מפורט של החיובים הכלליים החלים על אפוטרופוס ועל מיופה כוח וכן דרכי פעולה, שלפיהם על אפוטרופוס שמונה בידי בית-המשפט לפעול במסגרת מילוי תפקידו, כדי לשמור על כבודו וזכויותיו של החסוי, ברוח העקרונות שהובאו לעיל. דרכי פעולה אלה יחולו שאופן שיורי גם על מיופה כוח ככל שהממנה לא נתן הנחיות מפורשות או משתמעות אחרות בעניין.

כמו-כן כוללת ההצעה מתן סמכויות פיקוח למפקחים באפוטרופוס הכללי, הנדרשות לצורך מילוי תפקיד האפוטרופוס הכללי על-פי החוק הקיים, באופן אפקטיבי.

יצויין כי הצעת חוק זו היא השלב הראשון בתהליך של התאמת החקיקה למגמות ולעקרונות שהובאו לעיל וכי בכוונת משרד המשפטים להביא בהמשך להצעה זו הצעת חוק נוספת שתתייחס להיבטים אחרים הקשורים בכבודו ובזכויותיו של החסוי, לרבות ביטול המוסד המשפטי של “פסול-דין”.

העקרונות שביסוד הצעת חוק זו נטועים עמוק גם במקורות המשפט העברי והם תואמים את עקרונות “כבוד האדם” ו”כבוד הבריות” וכן רעיון כיבוד הרצון של אדם כביטוי לשמירת כבודו, הבא לידי ביטוי בפתגם השגור “רצונו של אדם כבודו”.

כמו-כן תואמת ההצעה כמה מן המגמות של דיני האפוטרופסות במשפט העברי, כן למשל, קיימת במשפט העברי האפשרות והחובה של אדם למנות אפוטרופוס לבניו הקטנים, אפשרות זו קודמת לאפשרות של בית-הדין למנות לאותם ילדים אפוטרופוס או לכהן בעצמו כאביהם של יתומים (סמכות דומה קיימת גם בסעיף 64 לחוק ותחולתה הורחבה בהצעת חוק זו).

וכך כותב הרמב”ם במשנה תורה, הלכות נחלות פרק י’ הלכה ה’:

“מי שמת והניח יורשין גדולים וקטנים צריך למנות אפוטרופוס שיהיה מתעסק בחלק הקטן, עד שיגדיל. ואם לא מינה חייבין בית-דין להעמיד להן אפוטרופוס, עד שיגדילו; שבית-דין בהוא אביהן של יתומים.”

בדומה לעקרונות שביסוד הצעת חוק זו, לצד עקרון כיבוד הרצון של האדם עומד עקרון טובת החסוי, שעל-פיו יש חובה וסמכות לבית-הדין להתערב ולסטות מהבעת הרצון, מקום שטובתו של החסוי – במשפט העברי – טובת בנו הקטין של אותו אדם או טובתו של אדם הלוקה בשכלו, מחייבת את בית-הדין להתערב וכגברי הרמב”ם בהמשך דבריו (הלכה ז’):

“והוא הדין לאפוטרופוס שמינהו אבי יתומים, והיתה שמועתו טובה, והיה ישר ורודף מצוות, וחזר להיות זולל וסובא והולך בדרכי החשד, או שפרץ בנדרים, ובאבק גזל, בית-דין חייבים לסלק אותו ולהשביעו, ולמנות להן אפוטרופוס כשר, וכל הדברים האלו כפי מה שייראה לדיין, שכל בית-דין ובית דין, הוא אביהן של יתומים.”
…
בהתאם לדיני השליחות ולעקרון היסוד “שלוחו של אדם כמותו” שליחות מסתיימת בגריעת כשרותו של השולח (ראה סעיפים 2 ו- 14 לחוק השליחות, התשכ”ה-1965 (להלן: “חוק השליחות”)), למעט במצבים שבהם ניתן ייפוי-כוח להבטחת זכותו של אחר, בתנאים שבסעיף 14(ב) לחוק השליחות.

במדינת ישראל, כשרותו המשפטית של אדם נשללת בהכרזתו כפסול-דין, ואולם יש מחלוקת מלומדים בשאלת פרשנות המושג” גריעת כשרותו” שבחוק השליחות – האם היא כוללת דווקא הכרזה על אדם כפסול-דין או גם מצבים שבהם הופך אדם ל”פסול רצון” – דהיינו: הוא אינו מסוגל להבין ולהביע רצון בעניין שבו מדובר, אף ללא הכרזה פורמלית (ראה לעניין זה פרופ’ אנגלרד חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 (פירוש לחוקי החוזים) (מכון למחקרי חקיקה ע”ש הרי סאקר; ג’ טדסקי עורך), התשנ”ה-1995, 157; וכן פרופ’ ג’ פרוקצ’יה דיני שליחות בישראל (רמות, תשמ”ו), 345). בהתאם לדעה האחרונה, אשר אומצה על-ידי הפסיקה בבתי-המשפט השלום (ראה ת”א (יר’) 19904/92 ויולט עטאללה ו נ’ ווקף עודה, תק-של 95(3), 351 (1995) וכן ת”א (ת”א) 57894/97 האפוטרופוס הכללי נ’ זלצר מאיר, תק-של 2003(3), 2269 (2003)), כאשר אדם שנתן ייפוי-כוח נמצב במצב שבו הוא כבר לא מסוגל להבין את טיב השליחות ותוצאותיה ואינו יכול לפעול בצורה סבירה בקשר לשליחות, לא רשאי השלוח לפעול יותר על-פי ייפוי-הכוח והשליחות מסתיימת.

בדומה למוסד “ייפוי-הכוח המתמשך”… שהשימוש בו הולך ומתרחב במדינות רבות, מוצע בהצעת חוק זו לאפשר לאדם למנות מיופה כוח מתמשך, כאשר אותו אדם כבר לא יהיה מסוגל להבין את משמעות מתן ייפוי-הכוח ומטרתו (להלן: “חסר כשירות”). על-פי המוצע, יוכל אדם בזמן היותו כשיר ומסוגל לדאוג לענייניו, למנות מיופה כוח שיפעל בענייניו, ייצגו ויקבל החלטות בשמו, במועד שבו יחדל להיות מסוגל להבין בעניין שלגביו נתן את ייפוי-הכוח המתמשך ולקבל החלטות בקשר אליו.

ייפוי-כוח מתמשך לפי הצעת החוק ייכנס לתוקפו דווקא כאשר הממנה כבר לא יהיה מסוגל לקבל החלטות בעניין שלגביו ניתן ייפוי-הכוח המתמשך, להנחות את מיופה הכוח ולפקח עליו באופן מושכל ככל שולח אחר (בעייני רכוש, כפי שיפורט להלן הוא יוכל להיכנס לתוקף אף קודם לכן). מערכת הדינים שתחול על ייפוי-כוח זה היא מערכת דינים מיוחדת, שתחול בנוסף ולפעמים במקום דיני השליחות הרגילים, בשים-לב למצב המיוחד שבו נמצא השולח, המצריך הגנה עליו לצד כיבוד רצונו והאוטונומיה שלו.

ככלל, הנחת היסוד של הצעת החוק היא כי לא בכל מקרה יש צורך בהתערבות שיפוטית ובפיקוח ישיר בנוגע לפעולותיהם ולמצבם של אנשים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם בעצמם, עם כל הבירוקרטיה הכרוכה בהתערבות ופיקוח אלה והחדירה לאוטונומיה האישית והמשפחתית. פעמים רבות הדאגה לאותם אנשים נעשית על-ידי בני המשפחה וסביבתם הקרובה באופן המיטבי. בלי שיהיה צורך בהתערבות המדינה. מוסד יפויי-הכוח המתמשך נועד אף לאותם מצבים שבהם יש לאדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו מעטפת משפחתית או חברתית הדואגת לו. אך בעודו בעל כשירות הוא מעוניין לקבוע מי יהיה מוסמך לקבל החלטות בנוגע לענייני רכוש או לעניינים האישיים שלו.

לצד האפשרות לתת ייפוי-כוח מתמשך אשר מתמקד בהענקת סמכויות למיופה הכוח, ייוותר על כנו מוסד האפוטרופסות אשר עניינו רחב יותר והוא כולל גם את החובה לדאוג לענייניו של החסוי. בהתאם לכך, יהיה צורך במינוי אפוטרופוס במקרים שבהם מדובר במי שאינו מסוגל לדאוג לענייניו ואין מי שדואג להם בפועל (מבקר אותו במקום מגוריו, בודק כי מסופקים לו צרכיו ובתחום הרכוש – משכיר את דירתו, עוקב אחר חשבון הבנק שלו וכדומה), בין משום שמדובר באדם ערירי ובין בשל כך שבני המשפחה אינם דואגים לו. במקרים אלה לא די במתן סמכות לפעול, כפי שמקנה ייפוי-הכוח המתמשך, אלא יש צורך במינוי אחראי לענייניו של אותו אדם, כולם או מקצתם. הצורך במינוי אפוטרופוס עשוי להתעורר גם במקרים שבהם כלל לא ניתן ייפוי-כוח מתמשך או שלא ניתן ייפוי-כוח מתמשך באותו עניין וכן במקרים בהם מונה מיופה כוח אך מיופה הכוח מפעיל את סמכויותיו שלא כראוי.”

2. הגדרות (סעיף 32א לחוק)
סעיף 32א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32א. הגדרות (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
בפרק זה:
“בעל כשירות” – מי שמסוגל להבין את המשמעות של מתן ייפוי-כוח מתמשך, מטרותיו ותוצאותיו, ואם הוא אדם עם מוגבלות – בהינתן התאמות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
“הנחיות מקדימות למיופה כוח” – כמשמעותן בסימן ו’;
“חוות-דעת מומחה” – חוות-דעת, תעודה או אישור מומחה שקבע השר לפי סעיף 83(ב);
“חוק השליחות” – חוק השליחות, התשכ”ה-1965;
“ייפוי-כוח רפואי” – כמשמעותו בסעיף 32טו;
“ממנה” – מי שממנה מיופה כוח לפי הוראות סימן ב’;
“מסוגל להבין בדבר” – מי שמסוגל להבין בעניין מסויים ולקבל החלטות בקשר אליו;
“עניינים שונים” – לרבות עניינים הנוגעים לרווחתו האישית של אדם, לצרכיו היום-יומיים, למקום מגוריו, לבריאותו, או לענייניו הגופניים, הנפשיים או החברתיים, ולמעט עניין הנוגע לרכושו.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“להגדרה “בעל מקצוע” – מוצע להגדיר בעל מקצוע ככל אחד מאלה: רופא מורשה, עובד סוציאלי, פסיכולוג הרשום בפנקס הפסיכולוגים ואחות.

ככלל, ייפוי-כוח מתמשך ייחתם בידי הממנה בפני עורך-דין (סעיף 32י(א)). עם-זאת, ייפוי-כוח מתמשך המסמיך את מיופה הכוח לפעול רק בעניינים הנוגעים לבריאות הממנה, יכול שייחתם בפני בעל מקצוע הנכלל ברשימת בעלי המקצוע האמורה, במקום בפני עורך-דין (סעיף 32י(ב)). כמו-כן, כאשר מתקיים בממנה תנאי מהתנאים המנויים בסעיף 32י(ג) (הוא מאושפז בבית חולים המיועד לאשפוז של חולים סיעודיים או תשושי נפש בלבד או שהוא אובחן כמפגר לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ”ט-1969), ייפוי-הכוח המתמשך ייחתם בפני עורך-דין ובעל מקצוע.

ההגדרה “בעל כשירות” – בעל כשירות הוא מי שמסוגל להבין את המשמעות של מתן ייפוי-כוח מתמשך, מטרותיו ותוצאותיו. מדובר בהגדרה המתייחסת למעשה השליחות – מי כשיר למנות מיופה כוח מתמשך או לבטל ייפוי-כוח מתמשך, והוא הדין לעניין מתן הנחיות מקדימות וביטולן.

להגדרה “הנחיות מקדימות למיופה כוח” – הגדרה זו מתייחסת להנחיות מקדימות למיופה הכוח, שאותן רשאי הממנה לתת בייפוי-כוח מתמשך, כפי המפורט בדברי ההסבר לסימן ו’ בפרק שני1 המוצע.

להגדרה “עניינים אישיים” – ענייניו האישיים של אדם כוללים את כל תחומי חייו מלבד ענייני הרכוש. מיופה כוח יכול להתמנות לפעול בשמו של אדם בענייניו האישיים או בענייניו הרכושיים, או לקבל מינוי לפעול בשני עניינים אלה יחדיו.”

3. מינוי מיופה כוח (סעיף 32ב לחוק)
סעיף 32ב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32ב. מינוי מיופה כוח (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) אדם בגיר שהוא בעל כשירות רשאי, בייפוי-כוח מתמשך שנתן לפי הוראות פרק זה (בפרק זה: “ייפוי-כוח מתמשך”), למנות אדם אחר, אחד או יותר, שיהיה מוסמך לפעול בשמו בעניינים כאמור בסעיף-קטן (ב) ולייצגו בקשר לעניינים אלה (בפרק זה: “מיופה כוח”), והכל כפי שיפרט הממנה בייפוי-הכוח המתמשך ובהתאם להוראות לפי פרק זה.
(ב) ייפוי-כוח מתמשך יכול שיהיה בענייניו האישיים של הממנה, כולם או חלקם, או בענייני רכוש, כולם או חלקם, ורשאי הממנה למנות את אותו אדם למיופה כוח לעניינים אישיים ולמיופה כוח לענייני רכוש.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיף 32ב המוצע
לסעיף-קטן (א)
לאור העובדה ששליחות בכלל ועריכת ייפוי-כוח בפרט הן פעולות משפטיות, התנאי הראשוני למתן ייפוי-כוח הוא פורמלי, היותו של הממנה בגיר וממילא בעל כשרות משפטית מלאה. כמו-כן, עליו להיות במצב עובדתי של מי שמסוגל לקבל החלטות בעניין מסויים, כאשר במקרה זה מדובר במסוגלות הנוגעת למתן ייפוי-הכוח המתמשך, הכוללת את הבנת המשמעות של מתן ייפוי-כוח מתמשך והסמכויות שיופקדו בידי מיופה הכוח. בהתאם לעיקרון ההחלטה העצמאית (self determination) שלפיו יש לאפשר לאדם, ככל האפשר, לקבל החלטות בנוגע לגופו, לרכושו ולחייו, כל עוד הוא מסוגל לכך, הרי שאדם יוכל לתת ייפוי-כוח מתמשך אם הוא מבין את משמעות מתן ייפוי-הכוח ואת הסמכויות שהוא נותן בידי מיופה הכוח, גם אם באותה עת הוא כבר אינו מסוגל לדאוג בפועל לעניינים שפורטו בייפוי-הכוח (למשל אם הוא כבר אינו מסוגל ללכת לבנק או להבין בפרטי עסקיו אך עדיין מסוגל להבין את טיב השליחות בעניינים אלה).

כפי שיוסבר בהמשך, בחינת יכולתו של אדם לתת ייפוי-כוח מתמשך יכולה להיעשות מראש, אם הממנה בחר מרצונו לצרף לייפוי-הכוח המתמשך תעודה רפואית המעידה על היותו בעל כשירות בעת עריכת ייפוי-הכוח (ראה סעיף 32י(ט) המוצע), ואולם היא יכולה להיעשות גם בדיעבד, אם יתעוררו מחלוקות בשאלה. בהעדר אידיקציה אחרת, יש להניח את כשרותו המשפטית וכשירותו של אדם לפי חוק זה, לתת ייפוי-כוח מתמשך.

לסעיף-קטן (ב)
הצעת החוק מבחינה בין כמה סוגים של ייפוי-כוח מתמשך: ייפוי-כוח הממנה את מיופה הכוח לפעול ולהחליט בענייניו האישיים של אדם, לרבות ענייניו הרפואיים, כולם או חלקם, וייפוי-כוח הממנה את מיופה הכוח לפעול בשמו ולייצגו בקשר לענייני הרכוש של הממנה, כולם או חלקם, לצדם של ייפויי כוח אלה יש אפשרות למנות מיופה כוח לעניין מסויים – אישי או רכושי, כמו לצורך הסכמה לניתוח או לצורך מכירת דירה, אם תיווצר סיטואציה שבה יהיה צורך לקבל החלטה בעניין וכן קיימת האפשרות למנות מיופה כוח לכלל ענייניו של אדם.

ענייניו האישיים של אדם כוללים את כל תחומי חייו מלבד ענייני הרכוש, כפי שהם מוגדרים בסעיף 32א המוצע: “עניינים הנוגעים לרווחתו האישית של אדם, לצרכיו היומיומיים או לבריאותו, לרבות החלטה הנוגעת למצבו הרפואי ודרך הטיפול בענייניו הגופניים, הנפשיים או החברתיים של האדם או קביעת מקום מגוריו”.

כך, רשאי הממנה לכלול במסגרת ייפוי-כוח לעניינים אישיים את ענייניו הרפואיים, כולם או מקצתם. בעניין זה מוצע לקבוע כי אם מינה אדם מיופה כוח לכל ענייניו האישיים ולא סייג מהם במפורש את העניינים הנוגעים לבריאותו, יחול ייפוי-הכוח גם על עניינים אלה (סעיף 32י(ה) המוצע).
האפשרות לתת ייפוי-כוח בענייניו הרפואיים של אדם קיימת כבר כיום בסעיף 16 לחוק זכויות החולה, התשנ”ו-1966 (להלן: “חוק זכויות החולה”), שבו יש הסמכה כללית לתת ייפוי-כוח בעניינים רפואיים. ההסדר עצמו קבוע היום בחוזר של המנהל הכללי של משרד הבריאות, ולא בחקיקה. לאור זאת, מוצע להסדיר את העניינים הרפואיים במסגרת ההסדר בעניין ייפוי-הכוח המתמשך, כהשלמה להסדרה שבחוק זכויות החולה באופן שבו מתן ייפוי-כוח לפי חוק זכויות החולה ייעשה בדרך של ייפוי-כוח מתמשך, לפי פרק שני1 המוצע, בין בנפרד ובין בתוך ייפוי-כוח לעניינים אישיים, ויחולו עליו ועל דרך עריכתו הוראות הפרק האמור כתנאי לתוקפו לפי חוק זכויות החולה, לשם כך מוצע בסעיף 17 להצעת החוק לתקן גם את סעיף 16 לחוק זכויות החולה. כאמור בסעיף 32י(ב) המוצע, טופס לגבי ייפוי-כוח מתמשך המתייחס לעניינים רפואיים ייקבע בהסכמת שר הבריאות.”

4. מי רשאי להתמנות למיופה כוח (סעיף 32ג לחוק)
סעיף 32ג לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32ג. מי רשאי להתמנות למיופה כוח (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) רשאי להתמנות למיופה כוח, יחיד שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1) מלאו לו 18 שנים;
(2) לא מונה לא אפוטרופוס ולא נכנס לתוקף ייפוי-כוח מתמשך בעניינו, כל עוד המניוי כאמור בתוקף;
(3) לפי מיופה כוח לענייני רכוש – בעת החתימה על ייפוי-הכוח ובעת כניסתו לתוקף מתקיימים בו שני אלה:
(א) הוא לא הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש”ם-1980, ולא ניתן לו הפטר;
(ב) הוא אינו לקוח מוגבל חמור כמשמעותו בסעיף 3 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ”א-1981;
(4) הוא אינו נותן לממנה טיפול רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה, טיפול סוציאלי, סיעודי או שיקומי, תמורת תשלום, במישרין או בעקיפין;
(5) הוא אינו מספק לממנה מגורים תמורת תשלום, במישרין או בעקיפין, למעט אם הוא קרוב של הממנה;
(6) הוא אינו עורך-הדין או בעל מקצוע שבפניו נערך ייפוי-הכוח המתמשך, לפי סעיף 32יד או 32טו.
(ב) לא יהיה אדם מיופה כוח לפי פרק זה, ולא יסכים להיות מיופה כוח, של יותר משלושה אנשים, אלא-אם-כן הוא קרובו של הממנה.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיף 32ג המוצע
לסעיף-קטן (א)
כשיר להתמנות למיופה כוח מי שמלאו לו 18 שנים, אשר לא הוכרז פסול-דין, ולעניין מיופה כוח לענייני רכוש – גם לא הוכרז פושט רגל ואינו לקוח מוגבל. תנאי מהותי נוסף החל על כל סוגי ייפוי-הכוח הוא כי מיופה הכוח לא יהיה מי שנותן שירות רפואי, סוציאלי, סיעודי או שיקומי לממנה תמורת תשלום, במישרין או בעקיפין או מספק לו מגורים תמורת תשלום, במישרין או בעקיפין. הדבר נועד למנוע ניצול לרעה של הממנה וניגוד אינטרסים בפעולתו של מיופה הכוח ולאפשר פיקוח ובקרה בלתי-תלויים של מיופה הכוח בפעולתו אל מול גורמים המטפלים בממנה. כך למשל, לא יוכל מנהל מוסד שבו מאושפז אדם בתשלום, להיות מיופה כוח של אותו אדם. ולעומת-זאת, בן זוגו של אדם המתגורר עמו בדירת בני הזוג,יוכל להיות מיופה כוחו.

נוסף על כך מוצע לקבוע כי מיופה הכוח לא יהיה עורך-דין או בעל המקצוע שבפניו נערך ייפוי-הכוח המתמשך.

לסעיף-קטן (ב)
ייפוי-כוח מתמשך הוא בעל אופי אישי ונועד לאותם מצבים שבהם הממנה סומך על בן משפחה או על אדם קרוב אחר כי יטפל בענייניו, כאשר האופי האישי אף מצדיק את הורדת חובות הדיווח והפיקוח החלות על אפוטרופוס. כדי לשמור על האופי האישי ולמנוע מצב שבו מיופי כוח מקצועיים, הזרים לממנה, יציעו את שירותיהם לכל מבקש, מוצע שלא לאפשר מינוי תאגיד כמיופה כוח או מינוי מיופה ליותר משלושה אנשים. נציגים מקצועיים כאלה ראוי שימונו לאחר בדיקה על-ידי בית-המשפט באמצעות מוסד הפוטרופסות, ויחולו עליהם גם חובות הדיווח והפיקוח.”

5. מיופי כוח במשותף (סעיף 32ד לחוק)
סעיף 32ד לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:
“32ד. מיופי כוח במשותף (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
מינה אדם לפי סימן זה שני מיופי כוח או יותר שיפעלו במשותף, יחולו על מיופי הכוח הוראות סעיף 46(1) עד (4), בשינויים המחוייבים, אם לא קבע הממנה אחרת בייפוי-הכוח; התפנה מקומו של אחד ממיופי הכוח או שחדל לפעול, באופן שמני או לצמיתות, ימשיכו מיופי הכוח האחרים לפעול בהתאם לייפוי-הכוח ולהוראות לפי פרק זה, כל עוד לא קבע הממנה אחרת בייפוי-הכוח.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיף 32ד
לממנה שיקול-דעת כמה מיופי כוח למנות בייפוי-כוח מתמשך, ואם עשה כן, יחולו על מיופי הכוח ההוראות שבסעיף 46 לחוק, החלות על אפוטרופסים במשותף, ובראשן החובה לפעולה בהסכמה. ואולם כאשר התפנה מקומו של אחד מהם או שהוא חדל לפעול זמנית או לצמיתות, לא יהיה על מיופי הכוח שנותרו להודיע על כך לבית-המשפט כדרישת סעיף 46(5), אלא יחולו עליהם הוראות ייפוי-הכוח המתמשך וההוראות לפי פרק שני1 המוצע, כל עוד לא קבע הממנה בייפוי-הכוח אחרת.”

6. מיופה כוח מחליף (סעיף 32ה לחוק)
סעיף 32ה לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:
“32ה. מיופי כוח מחליף (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
הממנה רשאי לקבוע בייפוי-הכוח מיופה כוח מחליך שיבוא במקומו של מיופה הכוח אם מינויו יפקע; פקע מינויו של מיופה הכוח, יהיה המחליף מיופה הכוח.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיף 32ה
מוצע לתת שיקול-דעת לממנה בעודו בעל כשירות, לקבוע מיופה כוח, אחד או יותר, שיבוא במקום מיופה כוח שמינויו פקע. כך למשל, כאשר הממנה נקב בשמו של אדם בייפוי-הכוח המתמשך וזה נפטר או אינו מעוניין לשמש עוד כמיופה כוח יהיה מיופה הכוח אדם אחר שקבע הממנה כי יבוא במקומו.”

7. סמכויות מיופה כוח (סעיף 32ו לחוק)
סעיף 32ו לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32ו. סמכויות מיופה כוח (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) מיופה כוח מוסמך לקבל בשם הממנה כל החלטה בקשר לעניינים שבייפוי-הכוח שאותה היה מוסמך הממנה לקבל ולבצע בשם הממנה כל פעולה בקשר לאותם עניינים שאותה היה הממנה רשאי לבצע, למעט פעולה שלפי מהותה או לפי דין יש לבצעה באופן אישי, וכן רשאי הוא לקבל מידע שהממנה רשאי לקבל בקשר לעניינים שבייפוי-הכוח, והכל בכפוף להוראות שקבע הממנה בייפוי-הכוח ולהוראות בית-המשפט כאמור בסעיף 32כז.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף-קטן (א), מיופה כוח לא יהיה מוסמך לבצע בשם הממנה פעולות אלה:
(1) המרת דת;
(2) קבלת החלטות או ביצוע פעולות שהיה מוסמך הממנה לעשות בשמו של אדם אחר או מתוקף היותו הורה או אפוטרופוס;
(3) מתן הסכמה למסירת ילד לאימוץ;
(4) השתתפות בבחירות;
(5) כל פעולה או הבעת רצון שמטופל, מיופה כוחו או אפוטרופסו רשאים או מוסמכים לבצע או להביע, לפי חוק החולה הנוטה למות, התשס”ו-2005;
(6) עריכת צוואה, קביעת מוטבים לגבי סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם לפי סעיף 147 לחוק הירושה, התשכ”ה-1965;
(ג) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), מיופה כוח לא יהיה מוסמך לבצע בשם הממנה פעולה מהפעולות המנויות להלן, אלא-אם-כן הוסמך לכך במפורש בייפוי-הכוח:
(1) (א) מתן תרומות אלא למי שצויין במפורש בייפוי-הכוח ובסכום שצויין בו, ובלבד שהסכום לא יעלה במצטבר על 100,000 ש”ח.
(ב) מתן מתנות אלא למי שצויין במפורש בייפוי-הכוח ובערך שקבע הממנה, ובלבד שהסכום לא יעלה במצטבר על 100,000 ש”ח, והכל למעט מתנות הנהוגות בנסיבות העניין.
(ג) מתן הלוואה אלא למי שצויין במפורש בייפוי-הכוח ובסכום שצויין בו, ובלבד שהסכום לא יעלה במצטבר על 100,000 ש”ח.
(ד) פעולה משפטית אחרת או כמה פעולות משפטיות הקשורות זו בזו, ובכלל זה כמה פעולות הקשורות בעסקה אחת, ששוויין הכולל עולה על 100,000 ש”ח ואינו עולה על 500,000 ש”ח.
(ה) ביצוע פעולות במוצר פנסיוני, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס”ה-2005 (בחוק זה: “מוצר פנסיוני”), למעט:
(1) הגשת בקשה לקבלת קצבה בהגיעו לגיל פרישה לפי סעיף 3 לחוק גיל פרישה, התשס”ד-2004;
(2) משיכת כספים מקרן השתלמות שאינה בניגוד להוראות לפי סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס”ה-2005;
(3) משיכת כספים מקופת גמל לתגמולים שקבע שר המשפטים בצו, בהתייעצות עם שר האוצר, שאינה בניגוד להוראות לפי סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס”ה-2005;
(2) (א) מתן הסכמה לבדיקה פסיכיאטרית, לטיפול פסיכיאטרי או לאשפוז, והכל בבית חולים כהגדרתו בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ”א-1991, או לשחרור מאשפוז כאמור בתנאים שקבע הממנה.
(ב) הסכמת מיופה כוח לפי פסקה זו לא תהיה תקפה אם במועד שבו התבקשה ההסכמה מתנגד הממנה לבדיקה, לטיפול או לאשפוז, אלא-אם-כן ייפוי-הכוח המתמשך לעניין זה נחתם גם בפני פסיכיאטר, והממנה הסמיך במפורש את מיופה הכוח לתת הסכמה למרות התנגדותו.
(ג) לא ייחתם ייפוי-כוח מתמשך לפי פסקת-משנה (ב), אלא לאחר שפסיכיאטר כאמור הסביר לממנה את משמעות ההסכמה כאמור ואת תוצאותיה ונוכח לדעת כי הממנה הבין את הדברים וכי ייפוי-הכוח ניתן בהסכמה חופשית ומרצון, בלא שהופעלו על הממנה לחץ או השפעה בלתי-הוגנת ובלא ניצול מצוקתו או חולשתו.
(ד) הסכמת מיופה הכוח במקרה של התנגדות כאמור בפסקת-משנה (ב) לא תהיה תקפה לאשפוז העולה על 48 שעות או אם באותה העת הממנה מסוגל לתת הסכמה מדעת.
(ד) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), מיופה כוח לא יהיה מוסמך לבצע בשם הממנה פעולה משפטית מהפעולות המנויות להלן, אלא-אם-כן נתן לכך בית-המשפט אישור מראש:
(1) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, או של דירה;
(2) עסקה במקרקעין, למעט השכרה של נכס לתקופה שאינה עולה על חמש שנים שהוראות חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל”ב-1972, לא חלות עליה;
(3) המחאה או שעבוד של זכות לקבלת זכות במקרקעין;
(4) השכרה שחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל”ב-1972, חל עליה;
(5) הסתלקות מחלק או ממנה בעזבון או העברה או שעבוד של חלק או מנה בעזבון;
(6) מתן תקומה בסכום העולה על הסכום שנקבע בייפוי-הכוח או בסכום העולה במצטבר על 100,000 ש”ח, לפי הנמוך, והכל ובלבד שניתנה לכך הסכמה מפורשת של הממנה;
(7) מתן מתנה שאינה נהוגה בנסיבות העניין; ואם ניתנה הסמכה מפורשת – מתנה כאמור בסכום העולה על הסכום שנקבע בייפוי-הכוח או בסכום העולה במצטבר על 100,000 ש”ח, לפי הנמוך;
(8) פעולה משפטית אחרת, ובכלל זה כמה פעולות הקשורות בעסקה אחת, ששוויין עולה על 500,000 ש”ח, או על 100,000 ש”ח – אם לא ניתנה הסמכה מפורשת כאמור בסעיף-קטן (ג);
(9) משיכת כספית מקופת גמל בניגוד להוראות לפי סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס”ה-2005, כמשמעותם בסעיף 87(א)(2) לפקודת מס הכנסה, העברתם לאחר, שעבודם או עיקולם לפי סעיף 25 לחוק האמור;
(10) מתן ערבות או מתן הלוואה; ואם ניתנה הסמכה מפורשת למתן הלוואה – בסכום העולה על הסכום שנקבע בייפוי-הכוח או בסכום העולה על 100,000 ש”ח, לפי הנמוך;
(11) התחייבות לביצוע פעולה מהפעולות המנויות בספקאות (1) עד (10).
(ה) (1) בלי לגרוע מהוראות סעיף-קטן (א), הסמכויות הנתונות לאפוטרופוס לפי רשימת החיקוקים המנויה בתסופת השניה יהיו נתונות גם למיופה כוח, בשינויים המחוייבים ובכפוף לתנאים שייקבעו בתוספת האמורה, ובלבד שאותה סמכות נכללת בעניינים שנמסרו למיופה הכוח בייפוי-הכוח המתמשך, ובכפוף להוראות שנקבעו בייפוי-הכוח המתמשך.
(2) השר, לאחר התייעצות עם השר הממונה על ביצועו של חיקוק ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את התוספת השניה.
(ו) על-אף האמור בסעיפים 5 ו- 16 לחוק השליחות, מיופה כוח יהיה מוסמך למנות שלוח לצורך ייצוגו של הממנה בהליכים משפטיים, ובכל הנוגע לענייינ רכוש – הוא יהיה מומסך למנות שלוח לביצוע סמכויות מבין הסמכויות שהוענקו לו בייפוי-הכוח, והכל בכפוף להוראות שקבע הממנה בייפוי-הכוח ולהוראות בית-המשפט כאמור בסעיפים 32כז ו- 32כח, ואלם מיופה כוח לא יהיה מוסמך למנות מיופה כוח אחר לפי הוראות פרק זה.
(ז) הוראות סעיף 48 יחולו, בשינויים המחוייבים, לעניין פעולה משפטית בין הממנה לבין מיופה הכוח, בן זוגו או קרוביו של מיופה הכוח ולעניין פעולה משפטית בין שני ממנים שמינו מיופה כוח אחד; ואולם:
(1) אם הסכימו שני הממנים במפורש בייפוי-הכוח את מייפה הכוח לייצגם בפעולה משפטית ביניהם מוסמך מיופה הכוח לייצגם אף בלא אישור כאמור באותו סעיף;
(2) מיופה הכוח מוסמך לייצג את הממנה לעניין פעולה ביניהם, בלא אישור כאמור באותו סעיף, אם מיופה הכוח הוא קרוב של הממנה ומנהל עמו משק בית משותף והממנה הסמיך אותו במפורש לעניין פעולה הקשורה בניהול השוטף של משק הבית המשותף.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיף 32ו המוצע
לסעיף-קטן (א)
לפי המוצע, סמכויות מיופה כוח בעניינים אישיים ומיופה כוח בענייני רכוש. לגבי העניינים שבייפוי-הכוח, הן כסמכויות האדם שנתן את ייפוי-הכוח והוא רשאי לקבל כל החלטה בקשר לעניינים אלה ולבצע כל פעולה בקשר לאותם עניינים. ההגבלות על הכלל האמור נובעות בראש ובראשונה מרצונו של הממנה המהווה בסיס לכל ייפוי-כוח מתמשך, ולפיכך רשאי הוא להגביל את סוגי העניינים שעליהם יחול ייפוי-הכוח המתמשך ואת מסגרת סמכויותיו של מיופה הכוח. כמו-כן, כפי שיפורט בדברי ההסבר לסעיף 32כב, יש מקרים מיוחדים שבהם יגביל בית-המשפט את העניינים שבהם יוסמך מיופה הכוח לפעול או יקבע תנאים לפעולותיו.

עוד מוצע לקבוע הגבלה כללית שלפיה לא יוכל מיופה הכוח לבצע בשם הממנה פעולות שלפי מהותן או על-פי דין על אדם לעשותן בעצמו. הכוונה לפעולות שבהן הרצון האידי הוא הדומיננטי, ועל-כן לא יוכל אדם אחר להחליף רצון זה. חלק מפעולות אלה מנויות בסעיף-קטן (ב).

לסעיף-קטן (ב)
החריגים המנויים בסעיף זה גוברים על כל הוראה אחרת בייפוי-הכוח המתמשך ועיקרם הם דוגמאות לכלל שלפיו לא יוכל מיופה הכוח לבצע בשם הממנה פעולות שלפי מהותן או על-פי דין על אדם לעשותן בעצמו. המדובר בפעולות בעניינים אישיים – המרת דת, הסכמה למסירת ילד לאימוץ, השתתפות בבחירות לסוגיהן, ופעולות בעלות אופי אישי בענייני רכוש – עריכת צוואה, קביעת מוטבים לגבי סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם לפי סעיף 147 לחוק הירושה, התשכ”ה-1965.

הגבלה נוספת המנויה בסעיף היא ביצוע כל פעולה או הבעת רצון המטופל, מיופה כוחו או אפוטרופוסו רשאים או מוסמכים לבצע או להביע לפי חוק החולה הנוטה למות. זאת מאחר שביחס לחולה כזה קיים הסדר מיוחד בחוק החולה הנוטה למות, התשס”ו-2005 (להלן: “חוק החולה הנוטה למות”), המאפשר מתן ייפוי-כוח והנחיות מקדימות המיוחדים לאותו חוק, וההסדר המוצע לא בא לשנות מההסדר הקיים בחוק החולה הנוטה למות. לעומת-זאת, הסכמה לטיפול רפואי אחר תהיה בגדר העניינים שבהם ניתן למנות מיופה כוח.

לסעיף-קטן (ג)
כל ההגבלות שבסעיף-קטן (ב) הן קוגנטיות והממנה לא יוכל בייפוי-הכוח המתמשך להתנות עליהן, לעומת-זאת, ההגבלות שבסעיף-קטן (ג) המוצע מאפשרות למיופה הכוח לפעול בעניינים המפורטים בו, ובלבד שהממנה נתן דעתו לאותם עניינים והסמיך את מיופה הכוח במפורש לעשותם.

בהעדר הסמכה מפורשת, עניינים אלה לא ייכללו במסגרת עניינים אישיים, רפואיים, רכושיים או כל הגדרה כללית אחרת. זאת, לאור משמעותם מרחיקת הלכת על החסוי ורכושו או אופיין האישי.

לסעיף-קטן (ד)
ההגבלות שבסעיף-קטן (ד) המוצע מאפשרות למיופה הכוח לבצע בשם הממנה פעולה משפטית מהפעולות המפורטות בסעיף זה ובלבד שבית-המשפט נתן את אישורו לכך מראש. יש לציין, כי כבר היום לגבי פעולות של הורה או של אפוטרופוס הטעונות על-פי דין אישור של בית-משפט – אין אפשרות לבקש את האישור בדיעבד. באופן דומה מוצע לנקוט ביחס לפעולות המפורטות בסעיף-קטן (ד) המוצע, כלומר שמיופה הכוח יידרש לבקש אישור מראש לאותן פעולות המנויות.

לסעיף-קטן (ה)
על-אף ההבדלים המהותיים הקיימים בין אפוטרופוס למיופה כוח, מוסד ייפוי-הכוח נועד להסמיך את מיופה הכוח לקבל החלטות ולבצע פעולות בדומה לאפוטרופוס.

בחקיקה הישראלית יש הוראות המסמיכות במפורש אפוטרופוס לבצע פעולות מסוימות לגבי חסוי, כמו מתן הסכמות בשמו והגשת בקשות.

בסעיף 2 להצעת החוק מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בתוספת השניה רשימה של חיקוקים המעניקים לאפוטרופוס סמכויות כאמור, ולהחיל באמצעות התוספת האמורה את אותן סמכויות גם על מי שקיבל ייפוי-כוח מתמשך לפי פרק שני 1 המוצע, ובלבד שהעניין שבו מדובר נכלל בייפוי-הכוח המתמשך.

לאור העובדה שייפוי-הכוח משפטי הוא מוסד משפטי חדש בשיטת המשפט הישראלי, מוצע בשלב ראשון לבסס את השימוש במנגנון זה ולהחיל, כאמור, את הסמכויות הנתונות לאפוטרופוס לפי החיקוקים המנויים בתוספת המוצעת. בהמשך, כאשר הדברים יוטמעו ויצטבר ניסיון כתוצאה מהשימוש במנגנון ייפוי-הכוח המתמשך, ייווספו בחוק הוראות שיסמיכו במפורש את מיופה הכוח לקבל החלטות ולבצע פעולות בדומה לאפוטרופוס.

הסמכויות לפי החיקוקים שייקבעו בתוספת השניה יחולו בכפוף להנחיות מקדימות או להגבלות שקבע הממנה בייפוי-הכוח המתמשך וכל עוד לא קבע בית-המשפט הגבלות או תנאים על ייפוי-הכוח המתמשך באותם עניינים כאמור בסעיף 32כב. קביעת רשימת החיקוקים בתוספת השניה תיעשה בצו, בהתייעצות עם השר הממונה על ביצועו של החוק שבו מדובר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

לסעיף-קטן (ו)
סעיף 5(א) לחוק השליחות קובע כי שליחות לא חלה ״באין הרשאה מפורשת לכך, על הליכים לפני בית-משפט, בית-דין או בורר, ולא על פשרה או ויתור או פעולה בלי תמורה״. כמו-כן קובע סעיף 16 לחוק השליחות, כי ״אין שלוח עושה שלוח לנושא שליחותו אלא אם הורשה לכך במפורש או מכללא, או שעשה זאת לשם פעולה כאמור בסעיף 5(ב)״ (סעיף 5(ב) עניינו בפעולה דחופה ובלתי-צפויה מראש, הדרושה באופן סביר לשמירה על ענייני השולח בקשר לנושא השליחות). בשונה מסעיפים אלה, מוצע לקבוע, כי מיופה כוח בייפוי-כוח מתמשך יהיה מוסמך למנות שלוח לצורך ייצוגו בהליכים משפטיים בקשר לעניינים שבייפוי-הכוח המתמשך. הטעם לכך הוא, התכלית שלשמה ניתן ייפוי-הכוח המתמשך והמצבים שבהם ייעשה שימוש בייפוי-כוח זה, שבהם בשל מצבו של הממנה באותו מועד כבר לא יהיה ניתן לפנות אליו כדי שייתן ייפוי-כוח ספציפי לייצוג המשפטי. כמו-כן, מיופה כוח לענייני רכוש עשוי להיזקק לסיוע של בעל מקצוע אחר לביצוע פעולות בקשר לרכוש ועל-כן מוצע להסמיכו למנות שלוח לביצוע סמכויות שהוענקו לו בייפוי-הכוח המתמשך.

עם-זאת, הסעיף מגביל את האפשרות של מיופה כוח למנות מיופה כוח מתמשך שיבוא במקומו. הגבלה זאת מבקשת לשמור את הייחוד של ייפוי-הכוח המתמשך, כייפוי-כוח שמבטא הבעת רצון ישירה של הממנה הבוחר מיהו האדם שעליו הוא סומך שיטפל בענייניו. כאשר מיופה הכוח לא יכול לפעול משום שהוא עצמו נעשה חסר כשירות, והממנה עצמו לא בחר מראש מישהו אחר שיחליפו, אין מקום לתת למיופה הכוח את האפשרות לבחור מחליף ובמקרה הצורך תידרש פניה לבית-המשפט למינוי אפוטרופוס.

לסעיף-קטן (ז)
החוק המוצע מבקש לצמצם עד כמה שאפשר את התערבות בית-המשפט בייפוי-הכוח המתמשך חריג לכך הוא מצב של ניגוד עניינים בין מיופה הכוח לממנה וקרוביו. בעניין זה מוצע לדרוש, נוסף על ההסמכה העניינית או המפורשת בייפוי-הכוח המתמשך, את אישורו של בית-המשפט מראש לפעולה, כפי שנדרש לגבי אפוטרופוס בסעיף 48 הקובע, כי ״בפעולה משפטית בין החסוי לבין האפוטרופוס, בן זוגו או קרוביו של האפוטרופוס, זולת מתנות הניתנות לחסוי, ובפעולה משפטית בין החסוי לבין חסוי אחר של אותו אפוטרופוס, אין האפוטרופוס מוסמך לייצג את החסוי מבלי שבית-המשפט או אפוטרופוס אחר שנתמנה למטרה זו אישרן מראש״.

עם-זאת, ובשונה מהדין החל על אפוטרופוס, כאשר מדובר בפעולה שבה יש ניגוד עניינים בין שני ממנים שמינו את אותו מיופה כוח, יוכל מיופה הכוח לפעול במצב של ניגוד עניינים ביניהם אם הם הסמיכו אותו במפורש לכך. מטרת הדבר היא לאפשר, למשל, לבן ששני הוריו נתנו לו ייפוי-כוח מתמשך לטפל ברכושם, לבצע פעולות שייטיבו עם שניהם גם אם מדובר בפעולות משפטיות ביניהם (למשל מכירת דירה משותפת), ובלבד ששניהם נתנו את דעתם לכך והסמיכוהו.”

8. חיובי מיופה הכוח (סעיף 32ז לחוק)
סעיף 32ז לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32ז. חיובי מיופה הכוח (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) מיופה כוח חייב לפעול בשקידה, במיומנות, במסירות ובלא התרשלות ולנהוג בתום-לב לשמירת ענייניו של הממנה ולא לטובת ענייניו שלו.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 32ט, בעל מקצוע שהתמנה כמיופה כוח כדי שיפעיל את כישוריו המקצועיים יפעל במסירות ובמקצועיות כפי שבעל מקצוע היה מפעיל כלפי לקוחו.
(ג) הוראות סעיף 57 יחולו לעניין מיופה כוח, בשינויים המחוייבים.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיף 32ז המוצע
לסעיף-קטן (א)
חיוביו של מיופה כוח ביחס לעניינים שבהם הוא הוסמך לפעול הם כחיוביו של אפוטרופוס (ראה: דברי ההסבר לסעיף 67ד המוצע).
כמו-כן מוצע להחיל על מיופה כוח אחריות לנזק שגרם לממנה או לרכושו, בדומה לזו שחלה על אפוטרופוס לפי סעיף 57 לחוק, תוך מתן סמכות לבית-המשפט לפטרו מאחריות אם פעל בתום-לב לפי הוראות בית-המשפט. הדבר נותן הגנה למיופה כוח שפעל לפי הוראות בית-המשפט כאמור בסעיף 32כא המוצע או שקיבל את אישורו לפעולה שיש בה ניגוד אינטרסים לפי סעיף 32ו(ז) המוצע.

לסעיפים-קטנים (ב) ו- (ג)
סעיף 67ה המוצע מפרט את דרכי הפעולה שלפיהן על אפוטרופוס לחסוי בגיר לפעול. בדרכי הפעולה המפורטות שם מעוגנים העקרונות של עצמאות החסוי, האוטונומיה שלו ועוד. דרכי פעולה אלה נועדו להתוות דרך לאפוטרופוס כיצד יבחר בין דרכי פעולה שונות, בשל העדרן של הנחיות מקדימות שניתנו לצורך מינוי אפוטרופוס (ראה סעיף 35א המוצע).

עקרונות אלה שבמרכזם טובת החסוי (הגוברת במקרה של סתירה), יחולו גם על מיופה כוח באופן שיורי, אך על מיופה הכוח להעדיף קודם כול את רצון הממנה כפי שבא לידי ביטוי בהנחיות מקדימות שנתן, ובהעדר הנחיות כאלה להעדיף דרכי פעולה התואמות את אומד דעתו של הממנה כפי שהוא מפורש או משתמע מתוך ייפוי-הכוח המתמשך ומנסיבות העניין. אם לא ניתן לאמוד את דעתו של הממנה, על מיופה הכוח לפעול לטובת הממנה ולשמירת זכויותיו.

נוסח דומה מצוי בסעיף 54 לחוק הירושה, התשכ״ה-1965, לגבי פרשנות צוואה, כאשר אף בנושא הירושה נמצא רצונו של הנפטר/המצווה במרכז.

בעניין זה בא לידי ביטוי ההבדל המהותי בין מיופה כוח לאפוטרופוס, כאשר הראשון ממונה מכוח רצונו של אדם והשני ממונה בידי בית-המשפט. לפיכך, אף שכפי שיפורט להלן, גם לגבי אפוטרופוס יש לתת משקל לרצון הממנה, כאשר מדובר במיופה כוח, רצון הממנה עומד במרכז.
כמו-כן מוצע בסעיף-קטן (ג), כי ביחס לממנה הסובל ממחלת נפש (ראה סעיף 32יד המוצע) יפעל מיופה הכוח מתוך התחשבות בשינויים במצב הממנה, לרבות לעניין שמיעת דעתו, התייעצות עמו, התחשבות ברצונותיו ועידודו לקבל החלטות ולנהל את העניינים הנוגעים לו בעצמו, בזמנים שהממנה מסוגל לכך.”

9. דרכי פעולתו של מיופה הכוח (סעיף 32ח לחוק)
סעיף 32ח לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32ח. דרכי פעולתו של מיופה כוח (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) במילוי תפקידיו והפעלת סמכויותיו יפעל מיופה כוח בהתאם לעקרונות אלה:
(1) שמירה על כבודו של הממנה, בדרך שתגביל את זכויותיו וחירותו במידה הפחותה ביותר;
(2) שמירה, ככל האפשר, על פרטיות הממנה;
(3) בדרך שתאפשר לממנה לממש את יכולותיו ולשמור על מירב עצמאותו האפשרית, בהתאם ליכולותיו.
(ב) עם כניסתו לתוקף של ייפוי-הכוח, יסביר מיופה הכוח לממנה מהם תפקידיו וסמכויותיו כמיופה כוח, בלשון פשוטה ובהתאם ליכולת הבנתו של הממנה, ואם הוא אדם עם מוגבלות – תוך שימוש באמצעי עזר שברשותו או בכל דרך אפשרית הסבירה בנסיבות העניין.
(ג) מיופה הכוח ימסור לממנה מידע שיש בידו בנוגע לענייניו האישיים והרכושיים של הממנה ומידע הנוגע לטיפולו של מיופה הכוח בענייני הממנה, בלשון המובנת לו ובהתאם ליכולת הבנתו, ויסייע לו בנגישות למידע אחר הנוגע לענייניו או הדרוש לשם קבלת החלטות בעניינים הנוגעים לו.
(ד) מיופה הכוח יסייע לממנה ויעודד אותו לקבל החלטות בעצמו בעניינים הנוגעים לו, ככל שהממנה מסוגל לכך.
(ה) מיופה הכוח יפעל בדרך שתאפשר לממנה לשמור על ערכיו התרבותיים והדתיים וכן יסייע לו להשתתף בחיי הקהילה, לרבות בפעילותיו חברתיות, תרבותיות, שיקומיות ותעסוקתיות.
(ו) מיופה הכוח יפעל בדרך שתאפשר לממנה לשמור על קשרים עם בני משפחה וחברים.
(ז) מיופה הכוח יתייעץ, לפי הצורך, עם גורמים מקצועיים, בני משפחה וחברים קרובים של הממנה וייעזר בהם לשם קידום ענייניו של הממנה.
(ח) מיופה כוח, לרבות מיופה כוח שמונה לאדם שמצבו ויכולת הבנתו משתנים מזמן לזמן או מעניין לעניין, יפעל במילוי תפקידיו תוך התחשבות בשינויים במצבו או בהבנתו של הממנה, לרבות לעניין שמיכת דעתו, התייעצות עימו, התחשבות ברצונותיו ועידודו לקבל החלטות ולנהל את העניינים הנוגעים לו בעצמו בזמנים או בעניינים שבהם הוא מסוגל לכך.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיף 32ח המוצע
לסעיף-קטן (א)
סעיף 49 לחוק קובע, כי פעולה של אפוטרופוס הטעונה הסכמה או אישור לפי החוק, תהיה בת-תוקף אף בלא הסכמה או אישור, אם נעשתה כלפי אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת, כי היא טעונה הסכמה או אישור. הוראה דומה קבועה בסעיף 66 לחוק במצב שבו היה פגם במינוי אפוטרופוס (הוראות דומות קבועות בסעיפים 27 ו- 28 להצעת חוק דיני ממונות, התשע״א-2011 (פורסמה בהצעות חוק הממשלה – 595, מיום י״ג בסיוון התשע״א (15 ביוני 2011), בעמ’ 712) (להלן: “הצעת חוק דיני ממונות”). בדומה לכך, מחיל הסעיף המוצע, באופן מוגבל, את תקנת השוק בהעניקו הגנה לצד ג׳ שלא ידע ולא היה עליו לדעת על כך שייפוי-הכוח המתמשך אינו תקף בשל הסיבות המפורטות בסעיף או שפעולה שנעשתה כלפיו נוגדת הנחיות מקדימות שנתן הממנה או טעונה הסכמה של אדם נוסף, הסמכה בייפוי-הכוח המתמשך או אישור מבית-המשפט.

לסעיף-קטן (ב)
כדי למנוע מצב של שימוש בייפויי-כוח רגילים לגבי אנשים חסרי כשירות, מוצע לקבוע, כי כאשר צד גי יודע כי עומד מולו אדם שאינו מסוגל להבין בעניין שבו מדובר ולקבל החלטות לגביו, יהיה עליו לדרוש אישור הפקדה של ייפוי-כוח מתמשך (והוא לא יוכל להסתמך על ייפוי-כוח רגיל שיוצג לו) כדי ליהנות מהגנת הסעיף.”

10. דרכי קבלת החלטות בעניינו של הממנה (סעיף 32ט לחוק)
סעיף 32ט לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32ט. דרכי קבלת החלטות בעניינו של הממנה (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) מיופה הכוח ישמע את דעת הממנה, ישתפו בכל עניין והחלטה הנוגעים אליו, ויתייעץ עימו, אם ניתן לברר את דעתו; לשם כך ימסור מיופה הכוח לממנה את המידע הדרוש לו, לרבות מהות העניין נושא ההחלטה או הפעולה, החלופות האפשריות, היתרונות והחסרונות שבבחירת כל אחת מהן ואת המלצתו של מיופה הכוח, אם ישנה, והטעמים ביסודה; לעניין סעיף זה, “ניתן לברר את דעתו” ו”מסוגל להבין בדבר” – לרבות לאחר שניתן לו מידע בדרך האמורה בסעיף-קטן (ז).
(ב) בקבלת החלטות בעניינים שבמסכותו יפעל מיופה כוח לפי המפורט להלן:
(1) אם נתן הממנה הנחיות מקדימות באותו עניין – בהתאם להנחיות המקימות, בכפוף להוראות סימן ו’;
(2) אם לא נתן הממנה הנחיות מקדימות – לפי רצונו של הממנה, אם ניתן לברר את דעתו ולאחר שניתן לו מידע כאמור בסעיף-קטן (א);
(3) אם לא ניתן לברר את דעתו של הממנה – בהתאם לרצון הממנה כפי שהובע בעת שהיה מסוגל להבין בדבר או כפי שניתן ללמוד מייפוי-הכוח או מהתנהגותו בעבר וכן בהתחשב בהשקפת עולמו ואורח חייו של הממנה כפי שהיו בעבר;
(4) אם לא ניתן לעמוד על רצונו של הממנה – יפעל מיופה הכוח בהתאם לטובת הממנה ותוך נקיטת דרכי הפעולה שבסעיף 32ח.

(ג) על-אף האמור בסעיף זה, לא יפעל מיופה הכוח בהתאם לרצונו של ממנה שלא נתן הנחיות מקדימות, אם הוא סבור כי הפעולה או ההחלטה יגרמו לממנה פגיעשה של ממש; נתן אדם הנחיות מקדימות, יחולו הוראות סימן ו’.

(ד) ממנה רשאי לקבוע בייפוי-הכוח במפורש, לעניין מסויים או לכלל העניינים שבייפוי-הכוח, כי הוא מבקש שמיופה כוח יעדיף את רצונו הקודם כפי שבא לידי ביטוי בהנחיות מקדימות או באופן אחר שקבע הממנה (בסעיף-קטן זה: “רצון קודם”) על פני רצונו לאחר שחדל להיות מסוגל להבין בדבר; קבע הממנה הוראה כאמור, יפעל מיופה הכוח בעניינים שנכללו בהוראה לפי רצונו הקודם של הממנה, לאחר שניסה בעצמו או באמצעות בני משפחה ואשנים אחרים להגיע עימו להסכמה בנוגע להחלטה או לפעולה לפני ההנחיה המקדימה שבה מדובר.
(ה) על-אף האמור בסעיף-קטן (ד):
(1) בעניין אישי מהותי לא יפעל מיופה הכוח בניגוד לרצונו של הממנה אם הוא מתנגד לכך בשעת המעשה או בסמוך לכך;
(2) בעניין רפואי מהותי לא יפעל מיופה הכוח בניגוד לרצונו של הממנה אם הוא מתנגד לכך בשעת המעשה או בסמוך לכך.
(ו) מיופה הכוח רשאי לפנות לבית-המשפט בבקשה למתן הוראות בהתאם להוראות סעיף 32כז, בנסיבות כאמור בסעיפים-קטנים (ג) עד (ה).
(ז) מידע והסברים שעל מיופה כוח למסור לממנה לפי סעיף זה ולפי סעיף 32ח, יימסרו לממנה בלשון פשוטה בהתאם ליכולת הבנתו, ואם הוא אדם עם מוגבלות – תוך שימוש באמצעי עזר שברשותו או בכל דרך אפשרית הסבירה בנסיבות העניין; אין בהוראות סעיף-קטן זה כדי לגרוע מהוראות בדבר התאמות נגישות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הנדרשות ממי שנותן שירות ציבורי כמשמעותו באותו חוק.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיף 32ט המוצע
ההחלטה אם מיופה כוח יקבל שכר-טרחה בעבור ביצוע תפקידו וגובה שכרו נתונה בלעדית לממנה, ובית-המשפט אינו רשאי להתערב בכך. אם לא קבע הממנה בייפוי-הכוח המתמשך הוראות בעניין שכר הטרחה כאמור, לא יוכל מיופה הכוח לגבות שכר-טרחה מנכסי הממנה אך הוא יהיה רשאי להחזיר לעצמו הוצאות סבירות שהוציא בפועל לצורך הפעלת סמכותו לפי ייפוי-הכוח המתמשך (למשל העסקת עורך-דין כדי שינהל תביעה בשמו, הזמנת חוות-דעת של שמאי וכדומה).”

11. תנאי לפעולה לפי ייפוי-כוח (סעיף 32י לחוק)
סעיף 32י לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32י. תנאי לפעולה לפי ייפוי-כוח (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
היה הממנה אדם שאינו מסוגל להבין בעניין שלגביו ניתן ייפוי-כוח, רשאי מיופה כוח לפעול רק אם היה ייפוי-כוח מתמשך וניתנו לגביו אישרו הפקדה של האפוטרופוס הכללי לפי סעיף 32יז ואישור על קבלת הודעה על כניסתו לתוקף לפי סעיף 32יט, ובכפוף להוראות חוק זה.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיף 32י המוצע
הדרישות המחייבות לעריכת ייפוי-כוח מתמשך הן כי ייפוי-הכוח ייערך בכתב לפי טופס שייקבע בתקנות, וייחתם בידי הממנה בפני עורך-דין החתימה בפני עורך-דין נותנת לממנה יתר הגנה וביטחון לגבי אפשרות עתידית כי יערערו על ייפוי-הכוח, שכן על עורך-הדין לאשר כי הוא נוכח שהממנה הניצב לפניו מבין את משמעות מתן ייפוי-הכוח, מטרותיו ותוצאותיו וכי עשה את ייפוי-הכוח בהסכמה חופשית ומרצון בלא שהופעלו עליו לחץ או השפעה בלתי הוגנת ובלא ניצול של מצוקתו או חולשתו (ראה סעיף-קטן (ז)). הוראה דומה קיימת בסעיף 2(ג1) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג-1973.
לצד החתימה בפני עורך-דין כאמור לעיל, ניצבת אפשרות נוספת, כאשר מדובר בייפוי-כוח מתמשך העוסק רק בעניינים הנוגעים לבריאותו של הממנה. ייפוי-כוח מתמשך בענייני בריאות יכול שייחתם בפני בעל מקצוע, כהגדרתו בסעיף 32א המוצע. בעל המקצוע שבפניו נחתם ייפוי-הכוח המתמשך יצטרך לאשר כפי המפורט בסעיף-קטן (ז), וטופס לגבי ייפוי-כוח שכזה ייקבע בהסכמת שר הבריאות.

עוד מוצע לקבוע, כי במצבים שבהם הממנה הוא מי שמאושפז בבית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, או במחלקה בתוך בית חולים, המיועדים לפי תעודת הרישום של בית החולים לאשפוז של חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים או תשושי נפש בלבד או שהממנה אובחן כמפגר על-ידי ועדת אבחון לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ״ט-1969, תהיה חובה כי ייפוי-הכוח שנתן הממנה ייחתם בפני שני גורמים: עורך-דין ובעל מקצוע.

עורך-הדין יידרש לאשר כפי המפורט ברישה לסעיף-קטן (ז) ובעל המקצוע יידרש לאשר כי בהתאם להתרשמותו המקצועית היה הממנה בעל כשירות במועד החתימה על ייפוי-הכוח המתמשך. בנסיבות אלה, בלא אישורם של עורך-הדין ובעל המקצוע לא יהיה תוקף לייפוי-הכוח האמור.

כדי להימנע ככל האפשר מהתדיינויות משפטיות מאוחרות בשאלת צורתו של ייפוי-כוח מתמשך ותוקפו, דוגמת אלה הקיימים היום לגבי צורת צוואה, מוצע לחייב כי ייפוי-כוח מתמשך ייערך לפי טופס שייקבע בתקנות.

בייפוי-כוח מתמשך שייערך לפי טופס כאמור יפרט הממנה את העניינים שבהם מוסמך מיופה הכוח לפעול, לרבות העניינים שאותם יש לציין במפורש בייפוי-הכוח (ראה סעיף 32ו(ג) המוצע) וכן יפרט הממנה אם נתן הנחיות מקדימות או הוראות לעניין כניסתו לתוקף או לעניין פקיעתו של ייפוי-הכוח; על הממנה לאשר בחתימתו כי הוא מבין את משמעות מתן ייפוי-הכוח ותוצאותיו וכי הוא ניתן בהסכמה חופשית ומרצון בלא שהופעל עליו לחץ בלתי הוגן או ניצול, וכן עליו לצרף את הסכמתו של מיופה הכוח לייפוי-הכוח המתמשך. צירוף הסכמת מיופה הכוח נותנת לממנה ביטחון ראשוני כי האדם שנבחר על-ידו אכן מתכוון למלא את התפקיד. עם-זאת, הסכמת מיופה הכוח בשלב זה אינה מונעת מן האחרון לשנות את דעתו ולהודיע כי הוא אינו מעוניין לשמש כמיופה כוח, בהתאם להוראת סעיף 32יז(4).

כמו-כן מוצע לקבוע, כי בייפוי-כוח מתמשך לעניינים אישיים יציין הממנה במפורש האם מיופה הכוח מוסמך לפעול בשמו בעניינים בריאותיים. להרחבה בנושא זה ראה דברי הסבר לסעיף 32ב(ב) המוצע). לממנה קיימת אפשרות לצרף לייפוי-הכוח המתמשך תעודה רפואית המעידה על היותו בעל כשירות בעת עריכת ייפוי-הכוח. אפשרות זו עשויה לתת לו יתר הגנה, אך אין היא מחייבת.”

12. הגנת צד שלישי (סעיף 32יא לחוק)
סעיף 32יא לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32יא. הגנת צד שלישי (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) על פעולה שהתבצעה בלא הרשאה של הממנה או בחריגה מייפוי-הכוח המתמשך כלפי צד שלישי יחולו הוראות סעיף 6(ב) לחוק השליחות; בית-המשפט רשאי לאשר את הפעולה בדיעבד אם הממנה הסכים לכך.
(ב) על-אף האמור בסעיך-קטן (א), היה פגם במינויו של מיופה כוח, תהיה פעולה של מיופה כוח על-פי ייפוי-כוח מתמשך בת תוקף ובלבד שנעשתה כלפי אדם שפעל בתום-לב ובתמורה בניתנו לגבי ייפוי-הכוח אישור הפקדה של האפוטרופוס הכללי לפי סעיף 32יז ואישור על קבלת הודעה על כניסתו לתוקף לפי סעיף 32יט.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיף 32יא המוצע
בעניין הפקדת ייפוי-כוח מתמשך יש כמה מודלים בעולם, וביניהם המודל האנגלי המחייב את הפקדת ייפוי-הכוח כתנאי לתוקפו. זאת, בהשוואה למודל באונטריו (קנדה) שלפיו ייפוי-הכוח הוא אקט פרטי בין הממנה למיופה הכוח שאינו מצריך הפקדה או כל פעולה אחרת המערבת רשויות ציבוריות. בהצעת חוק זו מוצע לקבוע, כי תנאי לתוקפו של ייפוי-הכוח המתמשך הוא חובת הפקדתו אצל האפוטרופוס הכללי.

מודל ההפקדה כפי שיפורט להלן, נותן לגורמים רלוונטיים – קרוביו של הממנה, מיופה הכוח, היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו ועוד, את האפשרות לדעת על קיומו של ייפוי-הכוח המתמשך או ההנחיות המקדימות הכלולות בו, ובכך יש ודאות גדולה יותר כי יקויים רצון הממנה ולא ימונה לו אפוטרופוס או ייעשו פעולות בניגוד להנחיות מקדימות שנתן הממנה.

כמו-כן, הדרישה כי ההפקדה תיעשה באופן אישי בידי הממנה (הגורם הנוסף היחיד הרשאי להפקיד ייפוי-כוח מתמשך הוא עורך-הדין שבפניו נחתם ייפוי-הכוח) מצמצמת את אפשרות זיוף ייפוי-הכוח, שכן הממנה יזוהה בעת ההפקדה, ואישור האפוטרופוס הכללי או מי שהוא הסמיכו לכך, על גבי עותק ההפקדה שנמסר לו, יהיה ראיה לכאורה כי האדם הנקוב בייפוי-הכוח כממנה נתן את ייפוי-הכוח וכן שייפוי-הכוח נעשה, לכל המאוחר, במועד שבו הוא הופקד. הדבר עשוי להפחית אף את ההתדיינויות המשפטיות סביב שאלת הזיוף ומועד הכניסה לתוקף.

זאת ועוד, חובת ההפקדה מאפשרת את כיבוד רצונו של הממנה, שכן על-פי סעיף 33א(ב) המוצע על היועץ המשפטי לממשלה לבדוק ולהודיע לבית-המשפט השוקל מינוי אפוטרופוס לבגיר, אם הפקיד אותו אדם ייפוי-כוח מתמשך אצל האפוטרופוס הכללי המתייחס לאותם עניינים שלשמם מתבקש בית-המשפט למנות לו אפוטרופוס.

שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין הפקדת ייפוי-כוח מתמשך ושמירתו וכן לקבוע אגרות בעבור הפקדת ייפוי-כוח מתמשך או בעבור קבלת מידע עליו או העתק ממנו.”

13. שכר מיופה כוח והוצאותיו (סעיף 32יב לחוק)
סעיף 32יב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32יב. שכר מיופה כוח והוצאותיו (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) מיופה כוח יהיה זכאי לקבל שכר בעבור ביצוע תפקידו מנכסי הממנה, אם קבע זאת הממנה בייפוי-הכוח, בגובה השכר שנקבע בייפוי-הכוח.
(ב) מיופה כוח רשאי לנכות מנכסי הממנה את ההוצאות הסבירות שהוציא לשם העפלת סמכויותיו לפי ייפוי-הכוח.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיף 32יב המוצע
כדי להגן על פרטיותו של הממנה, מוצע להבחין בין קבלת מידע על הפקדת ייפוי-כוח מתמשך, על זהותו של מיופה הכוח ועל סוגי העניינים שלגביהם ניתן ייפוי-הכוח לבין קבלת מידע רחב יותר – על תוכנו של ייפוי-הכוח, לרבות ההנחיות המקדימות שבו וקבלת העתק מייפוי-הכוח שהופקד.

העתק מייפוי-הכוח המתמשך רשאים לקבל הממנה ומיופה הכוח אשר תוכן ייפוי-הכוח כבר ידוע לו בשל הצורך המוקדם בהסכמתו, וכן היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט״ו-1955, אשר מעורבים בהליכי מינוי אפוטרופוס ועשויים להידרש להתייחס, כל אחד בתחום מקצועו, לשאלת הצורך במינוי אפוטרופוס.
אשר לקרובי החסוי – הקרובים המפורטים בסעיף 80 לחוק (בן זוג, אב, אם, בת, בן, אח, אחות, סב, סבתא, נכד, נכדה), יהיו זכאים החל ממועד כניסתו לתוקף של ייפוי-הכוח המתמשך לקבל מידע על דבר הפקדת ייפוי-כוח, על זהות מיופה הכוח ועל סוגי העניינים שלגביהם ניתן ייפוי-הכוח, כדי שיוכלו לפנות למיופה הכוח, במידת הצורך. עם-זאת, הם לא יוכלו לקבל מידע על תוכנו של ייפוי-הכוח המתמשך. הממנה רשאי, על-ידי מתן הודעה לאפוטרופוס הכללי בעת ההפקדה, להגביל את זכאות הקרובים למידע כאמור.

לאור רגישות המידע מבחינת פרטיותו של הממנה, מוצע כי קביעת גורמים נוספים שיהיו זכאים לקבל מידע והעתק מייפוי-הכוח שהופקד תיעשה בתקנות שיתקין שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אשר ישקלו לגבי כל גורם את האינטרס בהעברת המידע לשם שמירת ענייניו של הממנה אל מול החשש לפגיעה בפרטיותו.”

14. אופן עריכת ייפוי-כוח מתמשך (סעיף 32יג לחוק)
סעיף 32יג לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32יג. אופן עריכת ייפוי-כוח מתמשך (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) ייפוי-כוח מתמשך יינתן בכתב לפי טופס שייקבע בתקנות.
(ב) בייפוי-כוח מתמשך יפרט הממנה את העניינים שבהם מוסמך מיופה הכוח לפעול בשמו, ואם הוא מוסמך לבצע בשמו פעולה מהפעולות המנויות בסעיף 32ו(ג) – יפרט גם את אותן פעולות; כמו-כן, הממנה רשאי לכלול בייפוי-הכוח הנחיות מקדימות והוראות לעניין כניסתו לתוקף של ייפוי-הכוח ולעניין פקיעתו.

(ג) בייפוי-כוח מתמשך לעניינים אישיים יציין הממנה במפורש אם מיופה הכוח מוסמך לפעול בשמו בעניינים בריאותיים, ואם כן – באילו עניינים, ורשאי הממנה למנות מיופה כוח שיוסמך לעפול בשמו רק בעניינים הנוגעים לבריאותו כאמור בסעיף 32טו; מינה אדם מיופה כוח לכלל ענייניו האישיים ולא סייג מהם במפורש את העניינים הבריאותיים, יחול ייפוי-הכוח המתמשך גם על עניינים אלה.
(ד) הסבר ומידע כאמור בסעיף 32יד(ג) יינתו לממנה בלא נוכחותו של מיופה הכוח, בלשון פשוטה המובנת לו, ואם הוא אדם עם מוגבלות – תוך מתן התאמות נגישות אם נדרשות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
(ה) הממנה יאשר בחתימתו על ייפוי-הכוח כי הוא מבין את משמעות מתן ייפוי-הכוח, מטרותיו ותוצאותיו וכי ייפוי-הכוח ניתן בהסכמה חופשית ומרצון, בלא שהופעלו עליו לחץ או השפעה בלתי-הוגנת ובלא ניצול מצוקתו או חולשתו.
(ו) הממנה רשאי לצרף לייפוי-כוח מתמשך חוות-דעת מומחה המעידה על היותו בעל כשירות בעת עריכת ייפוי-הכוח.
(ז) בייפוי-כוח מתמשך רשאי הממנה לקבוע אדם אחד או יותר שיהיה על מיופה הכוח ליידעם בדבר כוונתו להודיע לאפוטרופוס הכלל על כניסתו לתוקף של ייפוי-הכוח; הממנה רשאי לקבוע אדם נוסף שאותו יידע מיופה הכוח, אם לא יהיה ניתן למסור את ההודעה לאדם שבחר.
(ח) בייפוי-כוח מתמשך יציין הממנה גורם שמיופה הכוח ידווח לו על החלטות ופעולות כאמור בסעיף 32טז.
(ט) על-אף האמור בכל דין, ייפוי-כוח שנערך לפי חוק זה אינו טעון אישור אחר.
(י) תקנות לפי סעיף זה וסעיפים 32יד ו- 32טו, למעט תקנות בנושא ההכשרה לפי סעיף 32יד(א), טעונות אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיף 32יג המוצע
בהתאם לעיקרון ההחלטה העצמאית וכיבוד רצונו של אדם, מוצע כי הממנה הוא שיקבע, בייפוי-הכוח המתמשך, את תנאי כניסתו לתוקף של ייפוי-הכוח ואת תקופת תוקפו. עם-זאת, כאשר מדובר בייפוי-כוח לעניינים אישיים, מוצע לקבוע כי כניסתו לתוקף לא תקדם למועד שבו חדל הממנה להיות מסוגל להבין בעניין שלגביו ניתן ייפוי-הכוח המתמשך ולקבל החלטות בקשר אליו (להלן -מסוגל להבין בדבר). כך, לגבי כניסתו לתוקף של ייפוי-כוח לעניינים אישיים, יהיה צורך לבחון אם בעניין שלגביו מבקש מיופה הכוח לפעול בשמו של הממנה, באמצעות ייפוי-הכוח המתמשך, מסוגל הממנה לקבל החלטות מושכלות. יודגש, כי לא ניתן, באמצעות ייפוי-כוח מתמשך, להסמיך את מיופה הכוח לפעול בענייניו האישיים של אדם בשלב שבו הוא עדיין מסוגל להבין בדבר. לגבי חלק גדול מהעניינים האישיים, ובכללם העניינים הרפואיים – כל עוד אדם מסוגל להבין בעניין ולקבל החלטות בקשר אליו, יש לעודדו לעשות כן בעצמו ואין מקום להעביר את שיקול הדעת לאחר.

לעומת-זאת, כאשר מדובר בייפוי-כוח מתמשך לענייני רכוש, רשאי אדם לבחור בין כניסה לתוקף של ייפוי-הכוח כאשר הוא יחדל להיות מסוגל להבין בדבר, ובין כניסה לתוקף מידית לאחר עריכת ייפוי-הכוח המתמשך (או במועד מאוחר יותר שיקבע הממנה), באופן שמיופה הכוח יוכל לפעול על-פיו, גם בעת שהממנה עודנו מסוגל להבין בדבר. ברירת המחדל, אם לא קבע הממנה אחרת בייפוי-הכוח, היא כניסה לתוקף של ייפוי-הכוח המתמשך בענייני רכוש רק כאשר הממנה חדל להיות מסוגל להבין בדבר.

אבחנה כזו בין ייפוי-כוח לענייני רכוש ובין ייפוי-כוח לעניינים אישיים מקובלת גם בחוקים מקבילים בעולם, כדוגמת החוק באונטריו (קנדה), באנגליה ובקווינסלנד (אוסטרליה).

הממנה רשאי לקבוע את הדרך שבה ייקבע כי הוא אינו מסוגל להבין בדבר – למשל, באישורו של רופא או מוסד רפואי מסויימים. ואולם כאשר לא נתן הממנה הוראות בעניין ייכנס ייפוי-הכוח לתוקפו אם נקבע בתעודה רפואית שהממנה אינו מסוגל לקבל החלטות בעניינים שלגביהם ניתן ייפוי-הכוח המתמשך, או לדאוג לאותם עניינים. מיופה הכוח יהיה מוסמך לתת הסכמה בשם הממנה לביצוע הבדיקה הרפואית הדרושה לשם עריכת התעודה האמורה.

כיום, מקובל בישראל לקבוע את העדר מסוגלותו של אדם לדאוג לענייניו, בדרך של חוות-דעת רפואית בצירוף תסקיר פקיד סעד. במדינות העולם קיים דיון לגבי הכלי המקצועי הנכון לבירור מסוגלותו של אדם ויש טענה כי הכלי הרפואי אינו דווקא הכלי הנכון או העיקרי לקביעת מסוגלותו של אדם לדאוג לענייניו, אלא יש לשים דגש על הצד התפקודי של האדם בתוך סביבתו.

לאור זאת, מוצע בסעיף 83(ב)(2) המוצע בסעיף 15 להצעת החוק לאפשר לשר המשפטים בהסכמת שר הבריאות לקבוע סוגי מומחים שיהיו מוסמכים לקבוע העדר מסוגלות להבין בדבר.

כדי לפשט את התהליכים ולשמור על פרטיות הממנה, לא נקבע בהצעת החוק כי מיופה הכוח יהיה חייב להמציא את תעודת המומחה לבית-המשפט או לגורם אחר אך יהיה עליו לדאוג לקיומה של התעודה לפני התחלת פעולתו על-פי ייפוי-הכוח המתמשך, והוא יוכל להציגה כראיה לכל גורם שיערער על תוקף פעולתו.”

15. חתימה על ייפוי-כוח מתמשך (סעיף 32יד לחוק)
סעיף 32יד לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32יד. חתימה על ייפוי-כוח מתמשך (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) ייפוי-כוח מתמשך ייחתם בידי הממנה בפני עורך-דין שעבר הכשרה לעניין עריכת ייפוי-כוח מתמשך, כפי שתיקבע בתקנות, ואין לו עניין אישי בייפוי-הכוח.
(ב) התעורר ספק אצל עורך-הדין בדבר היותו של אדם בעל כשירות, לרבות עקב מוגבלות המשליכה על מסוגלותו להבין את טיבו של ייפוי-הכוח, משמעותו, מטרותיו ותוצאותיו, יפנה עורך-הדין למומחה, כפי שיקבע לעניין זה השר בהסכמת שר הביראות ושר הרווחה והשירותים החברתיים כדי שיחווה את דעתו בדבר היותו של ממנה בעל כשירות.
(ג) עורך-הדין שבפניו נחתם ייפוי-הכוח יביא לידיעת הממנה ויסביר לו בלשון פשוטה המובנת לו את המפורט להלן:
(1) המשמעויות המשפטיות של ייפוי-כוח מתמשך;
(2) החלופות הקיימות בדין לייפוי-כוח מתמשך, לרבות אפוטרופסות ומתן הנחיות מקדימות לשם מינוי אפוטרופוס כאמור בסעיף 35א;
(3) עניינים שניתן לכלול בייפוי-כוח מתמשך, ובכלל זה הוראות לעניין מועד כניסתו לתוקף, הנחיות מקדימות, הגבלה לסוגי עניינים והוראות בעניין יידוע;
(4) מצבים שבהם לא תידרש בסמכה מפורשת, עניינים שבהם נדרשת הסמכה מפורשת לפי חוק זה כאמור בסעיף 32ו(ג), ועניינים שבהם נדרש אישור בית-המשפט כאמור בסעיף 32ו(ד);
(5) האפשרויות העומדות לפניו לבקש ליידע אדם נוסף בעת כניסת ייפוי-הכוח לתוקף ולבחור למי ובאיזה אופן ידווח מיופה הכוח על פעולותיו לאדם אחר או לאפוטרופוס הכללי, כאמור בסעיף 32טז;
(6) האפשרות לבטל את ייפוי-הכוח או לקבוע שהוא יעמוד בתוקפו גם אם יבקש לבטלו כשלא יהיה בעל כשירות כאמור בסעיף 32כג.
(ד) לייפוי-כוח מתמשך תצורף הסמכתו של מיופה הכוח לשמש מיופה כוח, שנחתמה בפני עורך-דין לאחר שהסביר לו את משמעות ייפוי-הכוח, ואישורו כי קרא והבין את משמועתו, אחריותו וסמכויותיו לפיו כוי הוא עומד בתנאי הכשירות לשמש מיופה כוח לפי פרק זה.
(ה) עורך-הדין שבפניו נחתן ייפוי-הכוח, יאשר על גבי הטופס כי הממנה חתם בפניו על ייפוי-הכוח במועד הנקובע בו לאחר שהביא לידיעתו את הפרטים המפורטים בסעיף-קטן (ג), וכי נוכח לדעת כי הממנה מבין את משמעות מתן ייפוי-הכוח, מטרותיו ותוצאותיו והתרשם, לאחר שנתן על כך את דעתו, כי ייפוי-הכוח ניתן בהסכמה חופשית ומרצון בלא שהופעלו על הממנה לחץ או השפעה בלתי-הוגנת ובלא ניצול של מצוקתו או חולשתו.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיף 32יד המוצע
הסעיף דן בייפוי-כוח מתמשך שניתן על-ידי ממנה הסובל ממחלת נפש ומציע לקבוע, לאור השינויים החלים מעת לעת במידת מסוגלותו של הממנה להבין בדבר, כי ייפוי-כוח כאמור שנעשה בזמן שהממנה היה בעל כשירות ונכנס לתוקף בהתאם להוראות סעיף 32יג, יישאר בתוקף כל עוד לא בוטל על-ידי הממנה בעת שהיה מסוגל להבין בדבר. לצד הוראה זו נקבעה הוראה למיופה הכוח של אדם הסובל ממחלת נפש (ראה סעיף 32ז(ג) המוצע), שלפיה הפעלת סמכויותיו צריכה להיות מתוך התחשבות במצבו המשתנה של הממנה.”

16. ייפוי-כוח רפואי (סעיף 32טו לחוק)
סעיף 32טו לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32טו. ייפוי-כוח רפואי (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) ייפוי-כוח מתמשך המסמיך את מייפה הכוח לפעול בשמו של הממנה רק בעניינים הנוגעים לבריאותו (בחוק זה: “ייפוי-כוח רפואי”), יכול שייחתם בפני בעל מקצוע או עורך-דין על גבי טופס שיקבע השר בהסכמת שר הבריאות; לעניין סעיף זה, “בעל מקצוע” – כל אחד מאלה:
(1) רופא מורשה כמשמעותו בסעיף 2 לפקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל”ז-1976;
(2) עובד סוציאלי כהגדרתו בסעיף 2 לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ”ו-1996;
(3) פסיכולוג הרשום בפנקס הפסיכולוגים לפי חוק הפסיכולוגים, התשל”ז-1977;
(4) אח או אחות מוסמכים.
(ב) ייפוי-כוח רפואי מסמיך את מיופה הכוח גם בעניינים הנוגעים לבדיקה או לטיפול פסיכיאטרי בקהילה וכן לקבלת מידע בנוגע לבדיקה, טיפול או אשפוז בבית חולים פסיכאטרי לפי חוק טיפול בחולי נפש, התשנ”א-1991, והכל אלא-אם-כן קבע הממנה אחרת.
(ג) בעל המקצוע בפניו נחתם ייפוי-כוח רפואי יאשר כי התרשם שהממנה הבין את המשמעות של מתן ייפוי-כוח ואת האפשרות לכלול בו הנחיות מקדימות והתרשם כי ייפוי-הכוח ניתן בהסכמה חופשית ומרצון.
(ד) לייפוי-כוח רפואי תצורף הסכמתו של מיופה הכוח שנחתמה בפני בעל מקצוע או עורך-דין המאשר שמיופה הכוח קרא והבין את משמעותו, אחריותו וסמכויותיו לפיו.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיף 32טו המוצע
הסעיף יוצר אבחנה ברורה בין הנושא המשפטי של כשרות משפטית (legal capacity) לבין הנושא העובדתי של כשירות (capability או mental capacity) לפי חוק זה, והוא מבהיר כי בדומה למינוי אפוטרופוס, גם מינוי מיופה כוח לא גורע, כשלעצמו, מכשרותו המשפטית של אדם הדבר נוגע הן לשלב שבו הממנה עודנו מסוגל לקבל החלטות לגבי העניינים שבייפוי-הכוח המתמשך והן לשלב שבו הוא אינו מסוגל לכך יותר.”

17. דיווח לאדם מיודע או לאפוטרופוס הכללי על החלטות ופעולות של מיופה הכוח (סעיף 32טז לחוק)
סעיף 32טז לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32טז. דיווח לאדם מיודע או לאפוטרופוס הכללי על החלטות ופעולות של מיופה הכוח (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) הממנה יציין בייפוי-הכוח המתמשך אדם אחד או יותר, שיהיה על מיופה הכוח לדווח להם על החלטות או פעולות בנושאים המנויים בייפוי-הכוח (בפרק זה: “אדם מיודע”), במועדים ובאופן שקבע הממנה, זולת אם קבע הממנה במפורש אחרת, והוא רשאי לקבוע כי מיופה הכוח ידווח על פעולותיו לאפוטרופוס הכללי.
(ב) אדם מיודע לא יהיה קרוב של מיופה הכוח, אלא-אם-כן מיופה הכוח הוא קרוב הממנה.
(ג) הממנה רשאי לקבוע כי לאדם מיודע יועבר העתק מייפוי-הכוח.
(ד) אדם מיודע רשאי לדרוש ממיופה הכוח מידע על החלטות שקיבל ופעולות שביצע בנושאים המנויים בייפוי-הכוח; השר רשאי לקבוע בטופס סוגי החלטות או פעולות שיובאו לידיעת אדם מיודע אלא-אם-כן נקבע אחרת בייפוי-הכוח.
(ה) ציין הממנה בייפוי-הכוח המתמשך כי מיופה הכוח ידווח על פעולותיו לאפוטרופוס הכללי, יודיע על כך הממנה לאפוטרופוס הכללי עם הפקדת ייפוי-הכוח, ויחולו על מיופה הכוח מיום כניסת ייפוי-הכוח לתוקף הוראות סעיפים 51 ו- 53, בשינויים המחוייבים.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיפים 32טז ו- 32יז המוצעים
אף לעניין סוף תקופת תוקפו של ייפוי-הכוח המתמשך, יש לכבד את רצון הממנה כפי שביטא אותו בייפוי-הכוח. בהעדר הוראות בעניין זה בייפוי-הכוח המתמשך, קובע סעיף 32יז המוצע תנאים לפקיעת תוקפו של ייפוי-הכוח. בין התנאים: פטירת הממנה או אם חדלו להתקיים במיופה הכוח תנאי הכשירות למינויו; כאשר מיופה הכוח היה בן זוגו של הממנה והם התגרשו לאחר עריכת ייפוי-הכוח המתמשך. ההנחה במקרה כזה היא שהקשר הזוגי היה סיבה לכך שהממנה סמך על בן הזוג וייפה את כוחו. מקרה נוסף שבו יפקע ייפוי-הכוח המתמשך הוא כאשר מיופה הכוח אינו מעוניין לשמש מיופה כוח אמנם תנאי לתוקפו של ייפוי-כוח מתמשך הוא הסכמתו של מיופה הכוח לשמש מיופה כוח, אך כמו בשליחות רגילה (ראה סעיף 14 לחוק השליחות), שמורה למיופה הכוח האפשרות להשתחרר מהמינוי. לשם הוודאות, נדרש כי מיופה הכוח יודיע לממנה בכתב כי הוא אינו מעוניין לשמש מיופה כוח.
אם בעת שמיופה הכוח מבקש להשתחרר מהמינוי, הממנה אינו מסוגל עוד להבין את משמעות ייפוי-הכוח וביטולו, חובתו של מיופה הכוח להודיע על כך לאפוטרופוס הכללי כדי שכל הזכאים לקבל מידע על הפקדת ייפוי-כוח יוכלו לדעת כי הוא אינו תקף. כמו-כן, עליו להודיע על כך גם לבן זוגו של הממנה או לאחד מהקרובים האחרים המנויים בסעיף 80 לחוק, על-מנת שישקלו אם לפנות לבית-המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס לממנה.” זהה לעמוד 297 אולי לאחד או למחוק ולציין ראה לעיל בתת-פרק 17!!!!!!

18. הפקדת ייפוי-הכוח מתמשך (סעיף 32יז לחוק)
סעיף 32יז לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32יז. הפקדת ייפוי-כוח מתמשך (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) ייפוי-כוח מתמשך יופקד אצל האפוטרופוס הכללי; ההפקדה תהיה במסירת עותק מקורי של ייפוי-הכוח בידי הממנה עצמו או בידי עורך-הדין שבפניו הוא נחתם; הפקדת ייפוי-הכוח היא תנאי מוקדם לכניסתו לתוקף.
(ב) ייפוי-כוח רפואי שלא הופקד אצל האפוטרופוס הכללי כאמור בסעיף-קטן (א) יהיה תקף לשנה; נכנס ייפוי-הכוח לתוקף במהלך אותה שנה, ימשיך לעמוד בתוקפו, בכפוף להוראות חוק זה.
(ג) הופקדו כמה ייפויי-כוח מתמשכים באותם עניינים, ייפוי-הכוח האחרון באותו עניין הוא הקובע.
(ד) האפוטרופוס הכללי או מי שהוא הסמיכו לכך יאשר בכתב, על גבי העותק של ייפוי-הכוח המתמשך שנמסר לו, כי ייפוי-הכוח הופקד כאמור בסעיף-קטן (א); אישור כאמור יהיה ראיה לכאורה לכך שהאדם הנקוב בייפוי-הכוח כממנה נתן את ייפוי-הכוח וכי ייפוי-הכוח ניתן לכל המאוחר ביום ההפקדה.
(ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הפקדת ייפוי-כוח מתמשך לפי סעיף זה ושמירתו, וכן לקבוע אגרות בשל הפקדת ייפוי-כוח מתמשך או בשל קבלת מידע עליו או העתק ממנו.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיפים 32טז ו- 32יז המוצעים
אף לעניין סוף תקופת תוקפו של ייפוי-הכוח המתמשך, יש לכבד את רצון הממנה כפי שביטא אותו בייפוי-הכוח. בהעדר הוראות בעניין זה בייפוי-הכוח המתמשך, קובע סעיף 32יז המוצע תנאים לפקיעת תוקפו של ייפוי-הכוח. בין התנאים: פטירת הממנה או אם חדלו להתקיים במיופה הכוח תנאי הכשירות למינויו; כאשר מיופה הכוח היה בן זוגו של הממנה והם התגרשו לאחר עריכת ייפוי-הכוח המתמשך. ההנחה במקרה כזה היא שהקשר הזוגי היה סיבה לכך שהממנה סמך על בן הזוג וייפה את כוחו. מקרה נוסף שבו יפקע ייפוי-הכוח המתמשך הוא כאשר מיופה הכוח אינו מעוניין לשמש מיופה כוח אמנם תנאי לתוקפו של ייפוי-כוח מתמשך הוא הסכמתו של מיופה הכוח לשמש מיופה כוח, אך כמו בשליחות רגילה (ראה סעיף 14 לחוק השליחות), שמורה למיופה הכוח האפשרות להשתחרר מהמינוי. לשם הוודאות, נדרש כי מיופה הכוח יודיע לממנה בכתב כי הוא אינו מעוניין לשמש מיופה כוח.

אם בעת שמיופה הכוח מבקש להשתחרר מהמינוי, הממנה אינו מסוגל עוד להבין את משמעות ייפוי-הכוח וביטולו, חובתו של מיופה הכוח להודיע על כך לאפוטרופוס הכללי כדי שכל הזכאים לקבל מידע על הפקדת ייפוי-כוח יוכלו לדעת כי הוא אינו תקף. כמו-כן, עליו להודיע על כך גם לבן זוגו של הממנה או לאחד מהקרובים האחרים המנויים בסעיף 80 לחוק, על-מנת שישקלו אם לפנות לבית-המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס לממנה.”

19. חיובי מיופה הכוח (סעיף 32יח לחוק)
סעיף 32יח לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32יח. קבלת מידע על הפקדת ייפוי-כוח (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) זכאים לקבל מידע על הפקדת ייפוי-כוח מתמשך והעתק ממנו:
(1) הממנה;
(2) מיופה הכוח;
(3) היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו וכן עובד סוציאלי לעניין סדרי דין שמונה לפי חוק הסעד (סדרי דין בעניינים קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט”ו-1955, לשם מילוי תפקידם לעניין חוק זה.
(ב) ממועד כניסתו לתוקף של ייפוי-כוח מתמשך, זכאים קרובי הממנה ואדם מיודע לקבל מידע על הפקדת ייפוי-הכוח, על זהותם של מיופה הכוח, אלא-אם-כן הגביל הממנה בייפוי-הכוח המתמשך את זכאותם כאמור והדיע על כך לאפוטרופוס הכללי בעת הפקדת ייפוי-הכוח המתמשך.
(ג) השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בעלי תפקידים וגופים נוספים על אלה המנויים בסעיף-קטן (א)(3) שיהיו זכאים לקבל מידע על הפקדת ייפוי-כוח מתמשך או העתק ממנו.
(ד) השר רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהן זכאי צד שלישי לקבל, אחרי כניסתו לתוקף של ייפוי-כוח מתמשך, אישור מהאפוטרופוס הכללי וכי האפוטרופוס הכללי קיבל הצהרה על כניסתו לתוקף.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיף 32יח המוצע
לצד הוראות הפקיעה של ייפוי-כוח מתמשך, רשאי הממנה לבטל ייפוי-כוח שנתן, בהודעה בכתב למיופה הכוח, אם הוא בעל כשירות לתת ייפוי-כוח בעת הביטול. כמו-כן, חובה על הממנה להודיע על הביטול לאפוטרופוס הכללי, אך מוצע שלא להתלות את תוקפו של הביטול בהודעה לאפוטרופוס הכללי, שכן די בכך שמיופה הכוח ידע על הביטול בעקבות ההודעה שקיבל, כדי לאסור עליו לפעול לפי ייפוי-הכוח המתמשך.

ייפוי-כוח מתמשך שבוטל בידי ממנה שאינו בעל כשירות ימשיך לעמוד בתוקפו על-אף הביטול, ואולם מיופה הכוח רשאי לפנות לבית-המשפט בבקשה להורות לו אם להמשיך לפעול לפי ייפוי-הכוח במצב דברים זה, וכן רשאי הממנה לפנות לבית-המשפט ולבקש את ביטול ייפוי-הכוח המתמשך. כך יימנע מצב שבו אדם שאינו מסוגל להבין בדבר יבטל, בשל השפעה בלתי-הוגנת או מסיבה אחרת, מעשה שעשה בהיותו בעל כשירות.

בית-המשפט לא יתעלם מרצונו של הממנה לבטל את ייפוי-הכוח המתמשך אלא ייתן לו את המשקל הראוי לו בין שאר שיקולי טובת הממנה ורצונו כפי שביטא אותו בעת שהיה בעל כשירות. ביטל בית-המשפט את ייפוי-הכוח המתמשך יחולו הוראות סעיף 32כג(ה) ו- (ו) המוצע.”

20. כניסה לתוקף של ייפוי-כוח מתמשך (סעיף 32יט לחוק)
סעיף 32יט לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32יט. כניסה לתוקף של ייפוי-כוח מתמשך (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) (1) ייפוי-כוח מתמשך ייכנס לתוקפו במועד שבו חדל הממנה להיות מסוגל להבין בדבר, בעניין שלגביו ניתן ייפוי-הכוח המתמשך, ובכלל זה לקבל החלטות בקשר אליו, ובלבד שמיופה הכוח מסר לאפוטרופוס הכללי הצהרה כי התקיימו התנאים לכניסת ייפוי-הכוח לתוקף, כולו או חלקו, וכי קויימו חובות היידוע; היתה חוות-דעת מומחה תנאי לכניסת ייפוי-הכוח לתוקף, תצורף להצהרה חוות-הדעת.
(2) קיבל האפוטרופוס הכללי הצהרה כאמור בפסה (1), ימסור למיופה הכוח אישור כי ייפוי-הכוח נכנס לתוקף, וישלח והדעה על כך לממנה ולאדם המיודע.
(ב) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), בייפוי-כוח מתמשך בענייני רכוש רשאי הממנה לקבוע כי ייפוי-הכוח ייכנס לתוקפו מייד לאחר שניתן או במועד מאוחר יותר, אף אם באותו מועד יהיה הממנה מסוגל להבין בדבר; ואולם עד למועד שבו חדל הממנה להיות מסוגל להבין בדבר יהיה דינו של ייפוי-הכוח המתמשך כדין ייפוי-כוח שניתן לפי חוק השליחות.
(ג) הממנה רשאי לקבוע בייפוי-כוח מתמשך את הדרך שבה ייקבע כי הוא אינו מסוגל להבין בדבר, בין באמצעות חוות-דעת מומחה ובין בדרך אחרת, ובלבד שלא ייקבע כי ייפוי-הכוח ייכנס לתוקפו לפי החלטתו של מיופה הכוח בלבד, ורשאי הממנה לקבוע מבחנים שונים לכל עניין; לא קבע הממנה כאמור, יראו אותו כמי שאינו מסוגל להבין בדבר אם נקבע בחוות-דעת מומחה שנמסרה למיופה הכוח כי הממנה אינו מסוגל להבין בדבר; מיופה הכוח יהיה מוסמך לתת הסכמה בשם הממנה לביצוע הבדיקה הדרושה לשלם עריכת חוות-הדעת האמורה.
(ד) מיופה הכוח יידע את הממנה ואת מי שקבע הממנה בייפוי-הכוח על התקיימות התנאים לכניסתו לתוקף של ייפוי-הכוח, לפני שיודיע לאפוטרופוס הכללי על כניסתו לתוקף של ייפוי-הכוח, ואם התגורר הממנה אצל קרוב או במעון דרך קבע – יידע מיופה הכוח את הקרוב או את מנהל המעון שבו מתגורר הממנה, לפי העניין.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיף 32יט המוצע
מוסד ייפוי-הכוח המתמשך הוא שילוב של דיני השליחות עם דיני ההגנה על מבוגרים, ובהיותו כזה מוצע בסעיף 32יט להחיל עליו, באופן שיורי, בשינויים המחוייבים וככל שאין הוראה אחרת בחוק המוצע, את דיני השליחות הרגילים הקבועים בחוק השליחות.

השינויים בחוק המוצע הגוברים על הוראות חוק השליחות נובעים בעיקרם מן העובדה שהשולח אינו יכול לפקח בעצמו על השלוח ולהשתמש, במידת הצורך, באופן מושכל, באפשרות לביטול השליחות. כמו-כן, כאשר מדובר בייפוי-כוח מתמשך לעניינים אישיים, מדובר בעניינים שאדם בעל כשירות אינו נוטה ולעתים אף אינו רשאי להסמיך אחרים להחליט בהם (הסכמה לטיפול רפואי, הסכמה לאשפוז פסיכיאטרי ועוד) ולפיכך נוקט בהם החוק המוצע זהירות מיוחדת.

עיקר השינויים נוגעים לאופן עריכת ייפוי-הכוח המתמשך והפקדתו, לתנאים המוקדמים להיותו של אדם מיופה כוח, לתנאי כניסתו לתוקף של ייפוי-הכוח המתמשך, להיקף סמכותו של מיופה הכוח ולאפשרות של התערבות בית-המשפט בייפוי-הכוח המתמשך לשם הגנה על טובתו של הממנה.

כך למשל, לאור הוראת סעיף 32י הקובעת את האופן שבו ייערך ייפוי-כוח מתמשך, לא יחול סעיף 3(א) לחוק השליחות המאפשר להקנות שליחות בהרשאה בעל-פה, בהתנהגות ועוד. ההוראות שבסעיף 32ו(ו) יחולו במקום ההגבלה שבסעיף 5 לחוק השליחות אשר לפיה השליחות לא חלה על הליכים בפני בית-משפט ובמקום סעיף 16 לחוק השליחות הקובע כי ככלל אין שלוח עושה שלוח לנושא שליחותו.

כך גם לא יחול סעיף 6(א) לחוק השליחות, המאפשר אישור בדיעבד של השולח לגבי פעולה שנעשתה על-ידי השלוח בלא הרשאתו, שאינו רלוונטי כאשר השולח כבר חסר כשירות.

לגבי מעמדו של צד ג’, יש הסדר ספציפי בחוק המוצע (סעיף 32ח המוצע), הקובע מתי צד ג׳ יהיה מוגן אם נעשתה כלפיו פעולה על-ידי מיופה הכוח, שמיופה הכוח לא היה רשאי לעשותה בשל הטעמים המפורטים בסעיף. ואולם סעיף 6(ב) לחוק השליחות יחול באופן שיורי בכל זאת, לגבי מצבים שבהם סעיף 32ח המוצע אינו מגן עליו, למשל כאשר מיופה הכוח פעל בעניינים שבהם הוא כלל לא היה מוסמך לפעול לפי ייפוי-הכוח המתמשך. במקרה כזה תיוותר בידי צד ג’ הברירה לראות את מיופה הכוח כבעל דברו או לחזור בו מן הפעולה ולתבוע ממיופה הכוח את נזקו.

חלקם של החיובים שבסעיף 8 לחוק השליחות דומים לאלה החלים על מיופה כוח לפי סעיף 32ז המוצע (המפנה לסעיפים 57 ו- 67ד המוצעים), ואולם מוצע לקבוע בחוק המוצע גם הסדרים ייחודיים הנובעים מהמקרה, שיחולו על מיופה כוח בדומה לאפוטרופוס. כך למשל, ההוראה שלפיה לא יקבל מיופה כוח טובת הנאה מצד ג׳ (סעיף 67ד(ד) המוצע) אשר לגבי ייפוי-כוח מתמשך חלה גם אם יש הסכמה של הממנה, והאפשרות לקיים פעולה משפטית בין שני ממנים של אותו מיופה כוח אם הם הסמיכו אותו במפורש לכך בייפוי-הכוח המתמשך (סעיף 32ו(ז) המוצע). במקום הוראת השיפוי שבסעיף 11 לחוק השליחות תחול הוראת סעיף 32ט המוצעת, העוסקת בשכר הטרחה וההוצאות של מיופה כוח, ובמקום סעיף 14 לחוק השליחות העוסק בסיום השליחות יחולו ההוראות הקובעות את דרכי פקיעתו וביטולו של ייפוי-כוח מתמשך (סעיפים 32טז ו- 32יז המוצעים). לעניין כמה מיופי כוח שמונו במשותף תחול הוראת סעיף 32ד המוצע במקום סעיף 17(א) לחוק השליחות שעניינו ריבוי שלוחים.”

21. אי-שלילת כשרותו המשפטית של הממנה (סעיף 32כ לחוק)
סעיף 32כ לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32כ. אי-שלילת כשרותו המשפטית של הממנה (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
אין בכניסתו לתוקף של ייפוי-כוח מתמשך, כשלעצמה, כדי לשלול את כשרותו המשפטית של אדם.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיף 32כ המוצע
הסעיף המוצע קובע את הכלל המשמש יסוד למוסד ייפוי-הכוח המתמשך, ולפיו ייפוי-כוח מתמשך עומד בתוקפו למרות מצבו של מיופה הכוח ואי-מסוגלותו לקבל החלטות.

כלל זה גובר על סעיף 14 לחוק השליחות הקובע כי השליחות פוקעת ״עם גריעת כשרותו של אדם״, אשר הפסיקה בעניינו קבעה כאמור, כי מדובר בשלב שבו אדם אינו מסוגל להבין יותר את טיב השליחות ותוצאותיה ואינו יכול לפעול בצורה סבירה בקשר לעניין שלגביו ניתנה השליחות סעיף 32כ קובע כלל חדש ושונה, ולפיו שליחות לפי ייפוי-כוח מתמשך לא תסתיים רק משום שהממנה חדל להיות בעל כשירות.
סימן ה’: סמכויות בית-משפט בקשר לייפוי-כוח מתמשך – כללי
ככלל, מבקשת הצעת החוק לצמצם ככל האפשר את מעורבותו של בית-המשפט בענייני ייפוי-כוח מתמשך. הדבר נעוץ ברצון להקל על הממנה, על בני משפחתו ועל גורמים אחרים הקשורים עמו ולחסוך מהם את תשומות הזמן, המשאבים הכספיים ומשאבים אחרים הכרוכים בפניה לבית-המשפט, מקום שאין צורך לערבו בעניין. כמו-כן, הדבר נועד להתמקד ברצונו של הממנה כפי שהביעו בעת היותו מסוגל להבין בדבר, בעוד שבית-המשפט, מטבע הדברים, מחליט בעבורו.

כאמור בחלק הכללי של דברי ההסבר, לצד עקרון כיבוד הרצון של הממנה קיימת מחויבותה הכללית של החברה להגן על מי שאינו מסוגל לדאוג לענייניו ולשמור על טובתו. בית-המשפט ייכנס לתמונה, ביוזמתו או ביוזמת גורם אחר, מקום שבו לא יהיה די בייפוי-הכוח המתמשך כדי להגן על הממנה ולשמור על זכויותיו, או במקרים מיוחדים שבהם מיופה הכוח עצמו או הממנה יבקש את סיועו של בית-המשפט.

אף כאן מדובר במגוון כלים העומדים לרשות בית-המשפט, אשר מידת ההתערבות שבהם ברצונו של הממנה ובאוטונומיה שלו משתנים, החל ממתן הוראות למיופה הכוח בקשר להפעלת הסמכויות שהופקדו בידו, עבור במינוי אפוטרופוס נוסף על מיופה כוח או בהגבלת העניינים שבהם מוסמך מיופה הכוח לפעול ועד לביטולו המלא של ייפוי-הכוח המתמשך ומינוי אדם אחר כאפוטרופוס לממנה. על בית-המשפט להימנע מלהשתמש בכלי שהתערבותו ברצון הממנה גדולה יותר כאשר ניתן להסתפק בכלי ״רך״ יותר.”

22. תקופת תוקפו של ייפוי-כוח מתמשך (סעיף 32כא לחוק)
סעיף 32כא לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32כא. תקופת תוקפו של ייפוי-כוח מתמשך (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) הממנה רשאי לקבוע בייפוי-כוח מתמשך הוראות לעניין פקיעת תוקפו של ייפוי-הכוח, לרבות המועד לפקיעתו; לא קבע הממנה כאמור וייפוי-הכוח נכנס לתוקפו כאמור בסעיף 32יט, יהיה ייפוי-הכוח תקף עד לפקיעתו או לביטולו בהתאם להוראות סעיפים 32כב, 32כג או 32כט.
(ב) אחת לשלוש שנים מיום הפקדת ייפוי-הכוח המתמשך וכל עוד הוא לא נכנס לתוקף לפי סעיף 32יט, ישלח האפוטרופוס הכללי הודעה לממנה על כך כדי לוודא שהממנה מעוניין שייפוי-הכוח ימשיך לעמוד בתוקפו ועל זכותו לבטלו או לשנותו.
(ג) לא הודיע הממנה על רצונו לבטל את ייפוי-הכוח או לשנותו, ימשיך ייפוי-הכוח לעמוד בתוקפו.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיף 32כא המוצע
מוצע לאפשר למיופה כוח לפנות לבית-המשפט ולבקש הוראות בנוגע להפעלת סמכויותיו. בקשה כזו נועדה למצבים שבהם מיופה הכוח מעוניין לקבל את סיועו של בית-המשפט בהכרעה מורכבת, או במקרה של החלטה או פעולה בעניין אישי מהותי שהממנה עצמו עומד בהתנגדותו לה ומיופה הכוח סבור כי היא נדרשת לשם שמירת טובתו. יודגש, כי כאשר נתן הממנה הנחיות מקדימות בעניין מסויים, בית-המשפט אינו רשאי לתת הוראות הסוטות מהנחיות אלה, גם אם הוא סבור כי זוהי טובת הממנה, אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות: קושי או העדר אפשרות לביצוע ההנחיות המקדימות או אם קיומן יפגע פגיעה של ממש בטובת הממנה (ראה סעיף 32כה(ה) המוצע).

נוסף על מיופה הכוח, מוצע להרחיב את מעגל הרשאים לפנות לבית-המשפט בבקשה למתן הוראות כך שיכלול גם את היועץ המשפטי לממשלה או את בא-כוחו וכן את קרובו של הממנה או ידיד קרוב שלו, וכן להסמיך את בית-המשפט לתת מיוזמתו הוראות בנוגע להפעלת סמכויותיו של מיופה כוח.”

23. פקיעת תוקפו של ייפוי-כוח מתמשך (סעיף 32כב לחוק)
סעיף 32כב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32כב. פקיעת תוקפו של ייפוי-כוח מתמשך (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
ייפוי-כוח מתמשך יפקע בהתקיים אחד מאלה, והודעה על כך תימסר לאפוטרופוס הכללי על-ידי מיופה הכוח או מטעמו, ואם ייפוי-הכוח טרם נכנס לתוקף – על-ידי הממנה:
(1) תנאי שהממנה קבע בייפוי-הכוח המתמשך כי בהתקיימו יפקע תוקפו של ייפוי-הכוח;
(2) פטירת הממנה או מיופה הכוח;
(3) חדלו להתקיים במיופה הכוח התנאים שבסעיף 32ג;
(4) מיופה הכוח מונה בשל היותו בעל מקצוע כדי שיפעיל את כישוריו המקצועיים ורישיונו נשלל;
(5) מיופה הכוח הודיע בכתב לממנה כי הוא אינו מעוניין לשמש מיופה כוח; לא היה הממנה בעל כשירות או מסוגל להבין בדבר באותו מועד, יודיע על כך מיופה הכוח גם לבן זוגו של הממנה או לקרוב אחר;
(6) מיופה הכוח היה בן זוגו של הממנה וקשר הנישואין פקע לאחר מתן ייפוי-הכוח המתמשך, אלא-אם-כן צויין במפורש אחרת בייפוי-הכוח;
(7) מיופה הכוח היה ידוע בציבור של הממנה, חדל לנהל עימו משק בית משותף מתוך כוונה לפרק את חיי המשפחה באופן קבוע, הפסיק לפעול לפי ייפוי-הכוח והודיע על כך לממנה; ייפוי-הכוח יפקע לפי פסקה זו מיום מסירת ההודעה לאפוטרופוס הכללי או לממנה, לפי המאוחר.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיף 32כב המוצע
הגבלת העניינים שבהם מוסמך מיופה כוח לפעול והתניית תנאים לפעולתו נועדה למצבים שבהם מיופה הכוח פועל בחלק מהנושאים שבהם הוא הוסמך לפעול כנדרש ובחלקם הוא פועל באופן הפוגע בטובתו של הממנה. כך למשל, כאשר מדובר בממנה בעל רכוש משמעותי אשר מיופה הכוח שהוא בן זוגו של הממנה או אדם אחר, אינו מסוגל לנהלו, בעוד בעניינים אישיים של הממנה – כמו החלטות הנוגעות לטיפול רפואי, הוא פועל באופן מושכל. לאור העובדה שהממנה בחר באותו אדם גם לניהול רכושו, לא די בכך שהגבלת המינוי עשויה להיטיב עם הממנה אלא יש להראות כי בהעדר ההגבלה תיפגע טובתו של הממנה, לרבות פגיעה הנוגעת לרכושו.

סעיף-קטן (א) המוצע משאיר שיקול דעת רחב באשר לתנאים ולמגבלות שבית-המשפט יוכל להטיל, והם יכולים להתייחס להיקף העניינים או לתנאים מוקדמים לפעולתו, לרבות דרישה לקבלת אישור מראש מבית-המשפט לשם הפעלת סמכויות מסוימות, או התניית המשך פעילותו בהמצאת ערובה, בדומה לאמור בסעיף 58 לחוק.

מינוי אפוטרופוס נוסף על מיופה כוח אף הוא כלי המאפשר את המשך פעולתו של מיופה כוח אשר דרך פעולתו אינה מספקת. סעיף-קטן (ב) המוצע מסמיך את בית-המשפט למנות לממנה אפוטרופוס נוסף על מיופה הכוח, לעניינים שלגביהם בית-המשפט הגביל את סמכויותיו של מיופה הכוח, או להימנע מהגבלת ייפוי-הכוח ובמקום זאת למנות אפוטרופוס נוסף על מיופה הכוח לאותם עניינים שבהם מוסמך מיופה הכוח לפעול.

במקרים כאלה יפעלו מיופה הכוח והאפוטרופוס כאפוטרופסים במשותף, בהתאם לאמור בסעיף 46 לחוק. האמור בסעיף-קטן זה אינו גורע מסמכות בית-המשפט למנות אפוטרופוס לצד מיופה הכוח, מקום שבו ייפוי-הכוח ניתן מראש לעניינים מסויימים (למשל ענייני רכוש) בעוד שבעניינים האחרים לא ניתן ייפוי-כוח כלל.”

24. ביטול ייפוי-כוח מתמשך בידי הממנה (סעיף 32כג לחוק)
סעיף 32כג לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32כג. ביטול ייפוי-כוח מתמשך בידי הממנה (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) ממנה רשאי למסור למיופה הכוח הודעה בכתב על ביטול ייפוי-כוח מתמשך שנתן; ביטול ייפוי-הכוח המתמשך ייכנס לתוקפו במועד מסירת ההודעה כאמור.
(ב) הממנה ימסור לאפוטרופוס הכללי הודעה בכתב על ביטול ייפוי-הכוח; ואולם אין באי-מסירת ההודעה לאפוטרופוס הכללי כדי לפגוע בתוקפו של הביטול אם מיופה הכוח קיבל הודעה על כך בהתאם להוראות סעיף-קטן (א).
(ג) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), חזר בו הממנה מהודעת הביטול והביע את רצונו שמיופה הכוח ימשיך בתפקידו, רשאים מיופה הכוח או הממנה לפנות לבית-המשפט בבקשה לחידוש תוקפו של ייפוי-הכוח; קיבל בית-המשפט את הבקשה, יקבע את המועד לחידוש ייפוי-הכוח.
(ד) ממנה רשאי לקבוע במפורש בייפוי-כוח מתמשך כי הוא יעמוד בתוקפו גם אם יודיע על רצונו לבטלו כשלא יהיה בעל כשירות; קבע ממנה כאמור וייפוי-הכוח המתמשך בוטל לאחר שהממנה חדל להיות מסוגל להבין בדבר, ימשיך ייפוי-הכוח לעמוד בתוקפו, ואולם הממנה או מיופה הכוח רשאים לפנות לבית-המשפט בבקשה לבטלו; ראה בית-המשפט כי התקיימו נסיבות המצדיקות את ביטול ייפוי-הכוח, יבטלו ויחולו הוראות סעיף 32כט(ה) ו- (ו).”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיפים 32כג ו- 32כד המוצעים
לצד האפשרות למנות אפוטרופוס נוסף על מיופה כוח, רשאי בית-המשפט לנקוט פעולה שבמהותה היא ״מתערבת״ יותר ברצון הממנה – לבטל את ייפוי-הכוח המתמשך או את המינוי על-פיו. לכך נקבעו שלושה תנאים חלופיים כמפורט בסעיף 32כג המוצע.

שני התנאים הראשונים שבסעיף-קטן (א), נוגעים לפגם בדרך פעולתו של מיופה הכוח או במינויו של מיופה הכוח. במקרי ביטול כאלה רשאי בית-המשפט למנות אפוטרופוס לממנה, במקום מיופה הכוח, אם התעורר צורך בכך. התנאי החלופי השלישי נוגע למקרה שבו לשם שמירת ענייניו של הממנה וטובתו אין די בייפוי-הכוח המתמשך ויש למנות לו אפוטרופוס. על-פי תנאי זה, יכול שלא יהיה פגם בהחלטותיו של מיופה הכוח ובדרך הפעלת סמכויותיו ובכל זאת יהיה צורך במינוי אפוטרופוס. כדי להמעיט בהתערבות מקום שאין צורך בכך, מוצע לקבוע כי כאשר מינה אדם בייפוי-הכוח המתמשך כמה מיופי כוח, רשאי בית-המשפט לבטל את ייפוי-הכוח המתמשך לגבי כל מי שהתקיימו בו התנאים לביטול, אך להשאיר בתוקף את מינוייהם של מיופי הכוח האחרים.

כפי שצויין בחלק הכללי של דברי ההסבר, מוסד ייפוי-הכוח המתמשך נועד לאותם מצבים שבהם יש לאדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו מעטפת משפחתית או חברתית הדואגת לו, אך מתעורר בחיי היומיום הצורך בקבלת החלטות בנוגע לענייני רכוש או לעניינים אישיים שלו, ויש צורך בגורם מוסמך שיוכל לקבל החלטות במקומו, אם מתעורר צורך כזה. לעומת-זאת, מוסד האפוטרופסות נועד גם למקרים שבהם מדובר באדם שאין מי שידאג לו ברמה היומיומית, יבקרו בביתו וידאג לשלומו או לרכושו וכאשר אין די במתן סמכויות פעולה, אלא יש צורך בהטלת ״תפקיד״ על אדם או על תאגיד לדאוג לשלומו או לרכושו של אותו אדם. הטלת תפקיד זה טומנת בחובה גם הטלת פיקוח ציבורי וחובות דיווח החלים על אפוטרופסים, אשר עשויים אף הם לשמש סיבה למינוי אפוטרופוס דווקא. במקרים שבהם מתברר לבית-המשפט קיומו של צורך מהותי במינוי אפוטרופוס כאמור, ישקול בית-המשפט את התאמתו של מיופה הכוח עצמו לשמש בתפקיד אפוטרופוס וייתן עדיפות למינויו, אם הוא אכן מתאים לכך ומסכים למינוי.

כדי לשמור על כיבוד רצונו של אדם גם בהליך הביטול של ייפוי-כוח מתמשך, הגבלת העניינים בייפוי-הכוח או מינוי אפוטרופוס נוסף על מיופה כוח, על בית-המשפט לשמוע את הממנה, אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר את דעתו (ראה סעיף 32כד המוצע). במקביל, מוצע להרחיב את מעגל הזכאים לפנות לבית-המשפט, כך שיכלול גם את היועץ המשפטי לממשלה או את בא-כוחו וקרובו של הממנה, או ידיד קרוב שלו. זאת, כדי לאפשר, למי שדואג לממנה וחושש כי מיופה הכוח פוגע בטובתו, לפעול לתיקון המצב.”

25. סיום תפקידו של מיופה הכוח (סעיף 32כד לחוק)
סעיף 32כד לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32כד. סיום תפקידו של מיופה הכוח (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) בביטול ייפוי-הכוח או בפקיעתו חייב מיופה הכוח – ובמותו חייבים יורשיו – למסור לממנה או למי שקבע בית-המשפט את נכסי הממנה הנמצאים בידו, ואת המסמכים הנוגעים לנכסים אלה.
(ב) במקרה של פטירת הממנה, יהיה מיופה הכוח לענייני רכוש מוסמך, אלא-אם-כן הממנה קבע אחרת, וכל עוד אין גורם אחר שהוסמך כדין לטפל באותם עניינים ולמשך תקופה שלא תעלה על 90 ימים, אף בלא פניה לבית-המשפט לנקוט פעולות אלה:
(1) לשלם מכספי הממנה תשלומים שוטפים בעבור שירותים שניתנו לו או הקשורים ברכושו בתקופת תוקפו של ייפוי-הכוח;
(2) לשלם מכספי הממנה הוצאות סבירות לקבורה ואבלות; הוצאות כאמור ישולמו לפי המקובל בנסיבות העניין או בהתאם להנחיות שנתן בעניין הממנה;
(3) לנהל נכס מושכר או עסק הדורש ניהול שוטף.
(ג) התעורר צורך בביצוע פעולות החורגות מהאמור בסעיף-קטן (ב) לשם שמירת טובת הממנה או רכושו, ובנסיבות מיוחדות לשם מניעת נזק לעזבונו, בית-המשפט רשאי להורות שמיופה הכוח לענייני רכוש יהיה חייב ומוסמך לבצען, והכל בהתאם להוראות שיקבע ולתקופה שיקבע.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיפים 32כג ו- 32כד המוצעים
לצד האפשרות למנות אפוטרופוס נוסף על מיופה כוח, רשאי בית-המשפט לנקוט פעולה שבמהותה היא ״מתערבת״ יותר ברצון הממנה – לבטל את ייפוי-הכוח המתמשך או את המינוי על-פיו. לכך נקבעו שלושה תנאים חלופיים כמפורט בסעיף 32כג המוצע.

שני התנאים הראשונים שבסעיף-קטן (א), נוגעים לפגם בדרך פעולתו של מיופה הכוח או במינויו של מיופה הכוח. במקרי ביטול כאלה רשאי בית-המשפט למנות אפוטרופוס לממנה, במקום מיופה הכוח, אם התעורר צורך בכך. התנאי החלופי השלישי נוגע למקרה שבו לשם שמירת ענייניו של הממנה וטובתו אין די בייפוי-הכוח המתמשך ויש למנות לו אפוטרופוס. על-פי תנאי זה, יכול שלא יהיה פגם בהחלטותיו של מיופה הכוח ובדרך הפעלת סמכויותיו ובכל זאת יהיה צורך במינוי אפוטרופוס. כדי להמעיט בהתערבות מקום שאין צורך בכך, מוצע לקבוע כי כאשר מינה אדם בייפוי-הכוח המתמשך כמה מיופי כוח, רשאי בית-המשפט לבטל את ייפוי-הכוח המתמשך לגבי כל מי שהתקיימו בו התנאים לביטול, אך להשאיר בתוקף את מינוייהם של מיופי הכוח האחרים.

כפי שצויין בחלק הכללי של דברי ההסבר, מוסד ייפוי-הכוח המתמשך נועד לאותם מצבים שבהם יש לאדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו מעטפת משפחתית או חברתית הדואגת לו, אך מתעורר בחיי היומיום הצורך בקבלת החלטות בנוגע לענייני רכוש או לעניינים אישיים שלו, ויש צורך בגורם מוסמך שיוכל לקבל החלטות במקומו, אם מתעורר צורך כזה. לעומת-זאת, מוסד האפוטרופסות נועד גם למקרים שבהם מדובר באדם שאין מי שידאג לו ברמה היומיומית, יבקרו בביתו וידאג לשלומו או לרכושו וכאשר אין די במתן סמכויות פעולה, אלא יש צורך בהטלת ״תפקיד״ על אדם או על תאגיד לדאוג לשלומו או לרכושו של אותו אדם. הטלת תפקיד זה טומנת בחובה גם הטלת פיקוח ציבורי וחובות דיווח החלים על אפוטרופסים, אשר עשויים אף הם לשמש סיבה למינוי אפוטרופוס דווקא. במקרים שבהם מתברר לבית-המשפט קיומו של צורך מהותי במינוי אפוטרופוס כאמור, ישקול בית-המשפט את התאמתו של מיופה הכוח עצמו לשמש בתפקיד אפוטרופוס וייתן עדיפות למינויו, אם הוא אכן מתאים לכך ומסכים למינוי.
כדי לשמור על כיבוד רצונו של אדם גם בהליך הביטול של ייפוי-כוח מתמשך, הגבלת העניינים בייפוי-הכוח או מינוי אפוטרופוס נוסף על מיופה כוח, על בית-המשפט לשמוע את הממנה, אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר את דעתו (ראה סעיף 32כד המוצע). במקביל, מוצע להרחיב את מעגל הזכאים לפנות לבית-המשפט, כך שיכלול גם את היועץ המשפטי לממשלה או את בא-כוחו וקרובו של הממנה, או ידיד קרוב שלו. זאת, כדי לאפשר, למי שדואג לממנה וחושש כי מיופה הכוח פוגע בטובתו, לפעול לתיקון המצב.”

26. תחולת חוק השליחות (סעיף 32כה לחוק); דינה של שליחות לפי ייפוי-כוח מתמשך (סעיף 32כו לחוק), מתן הוראות ואישור פעולות (סעיף 32כז לחוק)
סעיפים 32כה, 32כו ו- 32כז לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובעים כדלקמן:

“32כה. תחולת חוק השליחות (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
הוראות חוק השליחות יחולו, בשינויים המחוייבים, על ייפוי-כוח מתמשך, ככל שאין הוראה אחרת לפי פרק זה.

32כו. דינה של שליחות לפי ייפוי-כוח מתמשך (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
על-אף הוראות חוק השליחות והוראות כל דין, שליחות לפי ייפוי-כוח מתמשך לא תסתיים רק משום שהממנה חדל להיות בעל כשירות.

32כז. מתן הוראות ואישור פעולות (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) בית-המשפט רשאי, מיוזמתו או לבקשת מי מהמנויים בסעיף-קטן (ב), לתת הוראות בכל עניין הנוגע להפעלת סמכויותיו של מיופה כוח וכן רשאי בית-המשפט, לבקשת מיופה כוח, לאשר פעולה שעשה בעניין כאמור, ובלבד שהממנה לא נתן הנחיות מקדימות למיופה הכוח באותם עניינים; נתן הממנה הנחיות מקדימות למיופה הכוח בעניין מהעניינים כאמור, יחולו הוראות סעיף 32לא(ו).
(ב) בקשה למתן הוראות לפי סעיף-קטן (א) רשאים להגיש הממנה, קרובו או ידיד קרוב שלו, מיופה כוח או היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו.
(ג) בית-המשפט ייתן הוראות כאמור בסעיף זה בהתאם להוראות סעיף 32ט.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיפים 32כה עד 32כז המוצעים
פעמים רבות מתלבטים אפוטרופסים וקרובי משפחה של אדם שאינו מסוגל כבר לנהל את ענייניו ולהבין בהם, כיצד עליהם לפעול בנוגע להחלטות ופעולות בענייניו, ובמיוחד כיצד אותו אדם היה מעוניין שינהגו בו או ברכושו.

כיום מאפשר הדין לאדם להשפיע על האופן שבו ינוהל רכושו לאחר מותו, באמצעות צוואה הקובעת למי יינתן הרכוש, ובמידה מסוימת אילו תנאים יחולו על ניהולו. לעומת-זאת, אין הוא יכול להשפיע על מה שיקרה לו עצמו ולרכושו בעודו חי אך במצב שבו הוא כבר לא יהיה מסוגל להבין ולהביע רצון לגבי ענייניו.

על-פי המוצע בסימן זה, יוכל אדם לתת הנחיות מקדימות שבהן יפרט את רצונו לגבי החלטות עתידיות שיתקבלו בשמו או פעולות שיינקטו בשמו, בכל נושא שהוא, בזמן שהוא כבר לא יהיה מסוגל לדאוג לענייניו ולהביע רצון. הנחיות מקדימות יוכלו להינתן בין אם מינה אדם מיופה כוח ובין אם לאו, כאשר במקרה האחרון יחולו ההנחיות המקדימות על אפוטרופוס שמינה בית-המשפט (ראה לעניין הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס דברי ההסבר לסעיף 5 להצעת החוק – הוספת סעיף 35א לחוק).

תוקפן המחייב של ההנחיות מוגבל להפעלת סמכויות ולקבלת החלטות בשמו של הממנה בנוגע לענייניו האישיים או לרכושו, בהתאם לעניינים שנכללו על ידו בייפוי-הכוח המתמשך, ואין מדובר בכלי למתן הנחיות לאנשים הקרובים לאדם.

בהתאם למוצע בסעיף 32כו, הנחיות מקדימות למיופה כוח יעמדו בתוקפן כל עוד לא בוטלו בידי נותנן, אלא-אם-כן קבע בית-המשפט, בעקבות פניה של מיופה הכוח לפי סעיף 32כה(ה), כי אין לפעול לפי ההנחיות המקדימות, בשל הנסיבות האמורות בסעיף.

על-פי האמור בסעיף 32כז המוצע, לא ניתן לתת הנחיות מקדימות לפי סימן זה בקשר לטיפול רפואי בחולה הנוטה למות, שכן לעניין זה יש הסדר מיוחד בחוק החולה הנוטה למות, ולפיו יש לפעול.

מוצע כי אדם שערך ייפוי-כוח מתמשך יהיה רשאי לתת בו הנחיות מקדימות לממנה, בעניינים הנכללים בייפוי-הכוח. על מיופה הכוח יהיה לפעול בהתאם להנחיות המקדימות, או בקירוב להן – אם לא ניתן לפעול לפיהן במדוייק. בשונה מאפוטרופוס שמינה בית-המשפט, אין על מיופה כוח לבחון אם דרך הפעולה שנבחרה על-ידי הממנה תואמת את טובתו אלא עליו לכבד את רצונו של הממנה. בדומה להוראה הקבועה בסעיף 54(א) לחוק הירושה, התשכ״ה-1965 (להלן: “חוק הירושה”), לעניין פירוש צוואה, גם הוראה מקדימה תפורש לפי אומד דעתו של הממנה כפי שהוא משתמע מתוך ההנחיה עצמה ומנסיבות העניין.

עם-זאת, בשל נסיבות הקשורות במציאות או בהנחיות עצמן, לא תמיד ניתן לבצע את ההנחיות המקדימות. לפיכך סעיף 32כה(ג) המוצע קובע חריגים המאפשרים למיופה הכוח לסטות מהוראותיה של הנחיה מקדימה: אם קבלת ההחלטה או ביצוע הפעולה הם בלתי-אפשריים ולו בקיום בקירוב, או כרוכים בהוצאה כספית שאין בידי הממנה להוציאה או שהיא בלתי-סבירה ביחס להיקף רכושו של הממנה, בשים-לב לצרכיו האישיים בהווה ואלה הצפויים בעתיד; או כאשר קבלת ההחלטה או ביצוע הפעולה, בהתאם להנחיה המקדימה, הם בלתי-חוקיים או בלתי-מוסריים. הוראה דומה קיימת גם בסעיף 34 לחוק הירושה, לעניין צוואה. בכל מקרי הפטור שהוזכרו לעיל, מיופה הכוח רשאי אך אינו חייב לפנות לבית-המשפט לשם קבלת הוראותיו, והוא רשאי להפעיל את שיקול הדעת בעצמו.

במקרה שבו יש קושי בקיום הנחיה מקדימה או אם סבר מיופה כוח כי קיום ההנחיה יפגע פגיעה של ממש בטובת הממנה, רשאי הוא לסטות מההנחיות רק באישור בית-המשפט (סעיף 32כה(ה) המוצע).

לאור העובדה שמדובר בהבעת רצון מפורשת של הממנה, אין די בכך שטובת הממנה, בין מגוון דרכי הפעולה האפשריות, היא לפעול אחרת מזו שבהנחיה אלא יש להראות כי דרך הפעולה שנקבעה בהנחיה תפגע פגיעה של ממש בטובת הממנה.”

27. הגבלת עניינים ומינוי אפוטרופוס נוסף על מיופה כוח (סעיף 32כח לחוק)
סעיף 32כח לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32כח. הגבלת עניינים ומינוי אפוטרופוס נוסף על מיופה כוח (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) בית-המשפט רשאי להגביל את העניינים בייפוי-הכוח שלגביהם יוסמך מיופה כוח לפעול או לקבוע תנאים לפעולותיו, כתנאי להמשך פעילותו, אם ראה כי בהיעדר הגבלות ותנאים כאמור תיגרם לממנה פגיעה של ממש או אם שוכנע כי מיופה הכוח אינו פועל בהתאם להוראות סעיף 32ט וכי הדבר מוצדק בנסיבות העניין; הגביל בית-המשפט את העניינים שבהם מוסמך מיופה כוח לפעול, רשאי למנות את מיופה הכוח המחליף שקבע הממנה; לא קבע הממנה כאמור, רשאי בית-המשפט למנות אפוטרופוס לממנה בעניינים האחרים שבייפוי-הכוח בהתאם לסמכותו לפי סעיף 68.
(ב) בית-המשפט רשאי למנות לאדם אפוטרופוס נוסף על מיופה כוח בהתקיים התנאים שבסעיף 33א, בעניינם שנכללו בייפוי-הכוח, אם ראה כי בהיעדר מניוי כאמור תיגרם לממנה פגיעה של ממש; מינה בית-המשפט אפוטרופוס נוסף על מיופה הכוח לפי סעיף-קטן זה, יחולו לעניין פעולותיהם של מיופה הכוח ושל האפוטרופוס באותם עניינים הוראות סעיף 46.
(ג) (1) ציין אדם שהוא אפוטרופוס של קרובו, לרבות אפוטרופוס למעשה כמשמעותו בסעיף 67, בצוואתו שקויימה כדין את שמו של מי שהוא מבקש כי ימונה לקרובו כאפוטרופוס לעניין רכוש שהוא מוריש, ימנה בית-המשפט את מי ששמו צויין בצוואה כאפוטרופוס לעניין אותו רכוש, ובלבד שמצא כי התקיימו התנאים למינוי אפוטרופוס לפי סעיפים 33 ו- 33א, ויורה לו לפעול בהתאם להנחיות שנקבעו בצוואה, אם נקבעו, והכל זולת אם ראה בית-המשפט כי לשם שמירת זכויותיו והאינטרסים של האדם יש לסטות מהוראות הצוואה.
(2) מינה בית-המשפט אפוטרופוס כאמור בפסקה (1) נוסף על מיופה הכוח, יפעלו האפוטרופוס ומיופה הכוח ככל הניתן בשיתוף פעולה, ואם קבע בית-המשפט כי האפוטרופסות תחול לעניין הרכוש האמור במשותף עם מיופה הכוח – יחולו הוראות סעיף 46.
(3) אין בהוראות סעיף-קטן זה כדי לגרוע מהוראות חוק הירושה, התשכ”ה-1965.”

28. ביטול ייפוי-כוח מתמשך בידי בית-המשפט (סעיף 32כט לחוק)
סעיף 32כט לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32כט. ביטול ייפוי-כוח מתמשך בידי בית-המשפט (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) בית-המשפט רשאי לבטל ייפוי-כוח מתמשך או מינוי על-פיו, בהתקיים אחד מאלה:
(1) מיופה הכוח לא מפעיל את הסמכויות שבייפוי-הכוח כראוי וכתוצאה מכך נגרמת לממנה פגיעה של ממש או שהוא אינו פועל לפי רצונו של הממנה כאמור בסעיף 32ט;
(2) ייפוי-הכוח ניתן כתוצאה ממרמה, מניצול או מהפעלת לחץ או השפעה בלתי-הוגנת על הממנה או שהוא ניתן בעת שהממנה לא היה בעל כשירות;
(3) בית-המשפט ראה כי לשם שמירת ענייניו של הממנה אין די בייפוי-הכוח ויש למנות לו אפוטרופוס שידאג לענייניו, כולם או חלקם.
(ב) בקשה לביטול ייפוי-כוח מתמשך בידי בית-המשפט לפי סעיף זה וכן בקשה לגבלת ייפוי-כוח מתמשך או למינוי אפוטרופוס נוסף על מיופה כוח לפי סעיף 32כח, רשאים להגיש היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, הממנה, קרובו או ידיד קרוב שלו, ורשאי בית-המשפט לבטל ייפוי-כוח מתמשך לפי סעיף זה גם ביוזמתו.
(ג) לא יבטל בית-המשפט ייפוי-כוח מתמשך אלא-אם-כן ראה כי לא ניתן להגיע לתוצאה שלשמה נועד הביטול בדרך של הגבלת ייפוי-הכוח, קביעת תנאים בו, מינוי אפוטרופס נוסף על מיופה הכוח בכפוף להוראות סעיף 33א, או בכל דרך אחרת שבסמכותו המגבילה פחות את ההתערבות בייפוי-הכוח.
(ד) מונו כמה מיופי כוח בייפוי-כוח אחד, רשאי בית-המשפט לבטל את המינוי על-פי ייפוי-הכוח לגבי כולם או חלקם.
(ה) התקיימו התנאים לביטול ייפוי-כוח מתמשך או מינוי על-פיו לפי סעיף זה, רשאי בית-המשפט למנות אפוטרופוס לממנה בהתקיים התנאים המנויים בסעיף 33א ובהתאם להוראות פרק רביעי; ביטל בית-המשפט ייפוי-כוח לפי סעיף-קטן (א)(3), ייתן עדיפות למינויו של מיופה הכוח כאפוטרופוס, ככל שהוא מתאים לכך.
(ו) נתן הממנה הנחיות מקדימות למיופה כוח, בייפוי-כוח מתמשך שבוטל, ומינה בית-המשפט אפוטרופוס באותם עניינים, יקבע בית-המשפט את האמור בהנחיות המקדימות כהנחיות לפעולתו של האפוטרופוס שמינהף אלא-אם-כן ראה שלשם מניעת פגיעה של ממש בממנה נדרש לסטות מהן.”

29. שמיעת הממנה (סעיף 32ל לחוק)
סעיף 32ל לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32ל. שמיעת הממנה (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
בטרם יחליט בית-המשפט על הגבלת העניינים או קביעת תנאים שבהם מומסך מיופה כוח לפעול או על מינוי אפוטרופוס נוסף על מיופה כוח, לפי סעיף 32כח או על ביטול ייפוי-כוח ומינוי אפוטרופוס במקומו של מיופה כוח, לפי סעיף 32כט, ישמע בית-המשפט את הממנה, אלא-אם-כן קבע מטעמים שיירשמו שלא ניתן לברר את דעתו בעניין.”

30. מתן הנחיות מקדימות למיופה כוח (סעיף 32לא לחוק)
סעיף 32לא לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32לא. מתן הנחיות מקדימות למיופה כוח (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) ממנה רשאי לתת בייפוי-כוח מתמשך הנחיות מקדימות למיופה הכוח, שבהן יפרט את רצונו לגבי החלטות עתידיות שיתקבלו בשמו או פעולות שיינקטו בשמו על-ידי מיופה הכוח בעניינים הנכללים בייפוי-הכוח.
(ב) התעורר צורך לקבל החלטה או לבצע פעולה בשם הממנה, שבקשר אליה נתן הנחיה מקדימה, יפעל מיופה הכוח בהתאם להנחיה המקדימה; הנחיה מקדימה הניתנת לפירושים תפורש לפי אומד דעתו של הממנה כפי שהוא משתמע מתוך ההנחיה המקדימה ומנסיבות העניין; היתה הנחיה מקדימה בלתי-אפשרית לקיום אך ניתן לקיימה בשינויים שאין בהם כדי לשנות את מהותה (בסעיף זה: “קיום בקירוב”), רשאי מיופה הכוח לקיימה בקירוב.
(ג) על-אף האמור בסעיף-קטן (ב), מיופה הכוח יהיה פטור מלפעול בהתאם להנחיה מקדימה בהתקיים אחד מאלה:
(1) קבלת ההחלטה או ביצוע הפעולה הם בלתי-אפשריים ולו בקיום בקירוב, או כרוכים בהוצאה כספית שאין בידי הממנה להוציאה בשים-לב להיקף רכושו של הממנה ולצרכיו האישיים בהווה ואלה הצפויים בעתיד;
(2) קבלת ההחלטה או ביצוע הפעולה הם בלתי-חוקיים או שהם עלולים לגרום פגיעה חמורה לממנה.
(ד) על-אף האמור בסעיף-קטן (ב), מיופה הכוח לא יפעל בהתאם להנחיה מקדימה:
(1) אם הממנה מסוגל באותה שעה להבין את העניין שלגביו ניתנה ההנחיה ואת משמעות ההחלטה או הפעולה, ומביע רצון לסטות מההנחיה;
(2) בעניין אישי מהותי או בעניין רפואי מהותי, אם הממנה מתנגד בשעת מעשה לקיום ההנחיה, גם לאחר שמיופה הכוח ניסה להגיע עימו להסכמה.
(ה) הוסמך מיופה כוח לפעול בעניין מסויים שבו ניתנה הנחיה מקדימה, והתקיימו התנאים שבסעיף-קטן (ג) או (ד) הפוטרים אותו מלפעול לפי ההנחיה המקדימה, יפעל באותו עניין בהתאם להוראות סעיף 32ט כאילו לא ניתנה הנחיה מקדימה בנושא זה.
(ו) מיופה כוח רשאי לפנות לבית-המשפט בבקשה למתן הוראות בקשר להנחיה מקדימה שיש קושי בביצועה או בבקשה לפעול לפי הנחיה מקדימה שהממנה מתנגד לביצועה, כדי שבית-המשפט יקבע אם התקיימו לגביה הוראות סעיף-קטן (ג) או (ד).”

31. תוקפן של הנחיות מקדימות (סעיף 32לב לחוק)
סעיף 32לב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32לב. תוקפן של הנחיות מקדימות (תיקון התשע”ו (מס’ 18)
הנחיות מקדימות יהיו תקפות כל עוד לא בוטלו בידי נותנן בהתאם להוראות סעיף 32כג, בשינויים המחוייבים, אלא-אם-כן קבע בית-המשפט כי נוכח הנסיבות האמורות בסעיף 32לא אין מקום לפעול בהתאם להן.”

32. אי-תחולה (סעיף 32לג לחוק)
סעיף 32לג לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32לג. אי-תחולה (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
הוראות סימן זה לא יחולו על מתן הנחיות מקדימות למיופה כוח בקשר לטיפול רפואי בחולה הנוטה למות, כמשמעותן בחוק החולה הנוטה למות, התשס”ו-2005.”

33. שמירת מידע וניהול חשבונות (סעיף 32לד לחוק)
סעיף 32לד לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32לד. שמירת מידע וניהול חשבונות (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) מיופה כוח ישמור תיעוד לגבי החלטות מהותיות שקיבל בשם הממנה ולגבי פעולות שפעל בענייניו וכן ישמור את חוות-דעת המומחה לעניין הכניסה לתוקף.
(ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין התקופות לשמירת התיעוד בהתאם לסוגי המסמכים שיקבע.
(ג) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ניהול חשבונות הממנה על-ידי מיופה הכוח.”

34. מנגנון בירור תלונות (סעיף 32לה לחוק)
סעיף 32לה לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:

“32לה. מנגנון בירור תלונות (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) באפוטרופוס הכללי יוקם מנגנון לבירור תלונות בכל הנוגע לביצוע תפקידם של מיופי כוח הפועלים לפי ייפוי-כוח מתמשכים שנכנסו לתוקף (בחוק זה: “מנגנון בירור תלונות”).
(ב) האפוטרופוס הכללי ימנה ממונה על בירור תלונות כאמור בסעיף-קטן (א) שיהיה אחראי לקבלת התלונות ולבירורן לפי פרק זה (בחוק זה: “הממונה על התלונות”); הממונה על התלונות יהיה עובד המדינה והודעה על מינויו תפורסם ברשומות.
(ג) רשאי להגיש תלונה למנגנון בירור התלונות הממנה או קרובו וכל אדם אחר הסבור כי מיופה הכוח פועל בניגוד להוראות לפי חוק זה או פגוע בזכויותיו או באינטרסים של הממנה.
(ד) מנגנון בירור התלונות יכלול התאמות נגישות בהתאם להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
(ה) הממונה על התלונות לא יברר תלונה שהיא:
(1) תלונה בעניין התלוי ועומד בבית-המשפט או שבית-המשפט הכריע בו לגופו;
(2) תלונה קנטרנית או טורדנית על פניה או עוסקת בזוטי דברים;
(3) תלונה בעניין שלגביו כבר הוגשה תלונה לממונה על התלונות או לגורם אחר המוסמך לבררה, והיא התבררה ונענתה לגופה ואין הצדקה בנסיבות העניין לשוב ולבדוק אותה.
(ו) לשם בירור תלוה יהיו לממונה על התלונות הסמכויות הנתונות לנציב לתלונות הציבור לפי סעיף 41(ד) לחוק מבקשה המדינה, התשי”ח-1958 (נוסח משולב), ורשאי הוא להיעזר לשם כך במפקח שמונה לפי סעיף 67ג שיהיו נתונות לו הסמכויות המפורטות באותו סעיף, בשינויים המחוייבים.
(ז) הממונה על התלונות רשאי להביא לפני גורם מוסמך את תוצאות בירור התלונה כדי שישקול לנקוט את האמצעים הנדרשים לדעתו לשמירת ענייניו של הממנה, והכל בהתאם להוראות שיקבע האפוטרופוס הכללי בנהלים; העלה בירור התלונה חשש שנעברה עבירה פלילית, יביא הממונה על התלונות את העניין לידיעת משטרת ישראל.
(ח) תוצאות בירור התלונה יימסרו למתלונן ואם נמצאה תלונה מוצדקת במלואה או בחלקה, יעביר הממונה על התלונות את תוצאות בירור התלונה גם לאדם המיודע, ובלבד שהעניין נוגע לעניינים שלגביהם חלה חובת הדיווח כאמור בסעיף 32טז, והכל תוך שמירה על פרטיותם של הממנה ושל כל אדם אחר.”

הערה: סעיף הנ”ל ייכנס לתוקפו בתוך 15 חודשים מיום פרסומו.

מקור המאמר – abc-israel.it