כעורכי דין חשוב להכיר את המונחים ומושגי היסוד בתחום המשפט ובמיוחד בבואנו לנסח כתבי בית דין. להלן מונחים ומושגים משפטיים יסודיים מכל תחומי המשפט (מונחים משפטים כלליים, מושגי חקיקה, צווים, מושגים בהליך האזרחי, מושגים בהליך הפלילי, מונחים משפטיים בארמית) לצרכיי רענון ועל מנת שיהיו שגורים בפינינו ומוטמעים במסמכים המשפטיים אותם אנו מנסחים.
[learn_more caption=”מונחים משפטיים”]רציו – עיקר ההחלטה של ביהמ”ש, כלומר, ההלכה המשפטית שנקבעה בפס”ד. (מונח זה משמש גם ככינוי לסיכום הבלתי רשמי של פסה”ד בתחילת פסה”ד).
אוביטר – התבטאויות, אמירות, התלבטויות והחלטות שנאמרים בפסה”ד אגב אורחא, כלומר, שלא היה בהם צורך לעניין הנדון.
אולטר וירס – חריגה מסכות -כשגוף כלשהו (ביהמ”ש מחוקק משנה, רשות מנהלית וכד’) פועל מחוץ לסמכות שיש לו על פי דין. במקרה של פעולה מחוץ לגדר הסמכות, הפעולה תחשב כבטלה מעיקרה.
אישיות משפטית – גוף אשר המשפט מעניק לו זכויות ומטיל עליו חובות. ישנן שתי קטגוריות עיקריות : א. בני אדם ב. אישיות משפטית מלאכותית- חברה שותפות.
אבחון – מציאת ההבדלים העובדתיים והמשפטיים בין פס”ד אחד למשנהו.
בטל – בטל מעיקרו VOID החלטה אשר מטבעה ועיקרה בטלה ואין צורך פועלה אקטיבית די לעשותה בטלה.
ניתן לביטול – VOIDABLE החלטה פגומה אך מחייבת, אשר רק לאחר פעולה אקטיבית של ביטולה הופכת בטלה.
בצריך עיון – כאשר במסגרת פס”ד מעלים השופטים שאלה או סוגיה מסוימת אך נמנעים מלהכריע בה.
דיספוזיטיבי – מה שניתן להתנות עליו.
קוגנטי – שלא ניתן להתנות עליו או לפסוח עליו.
הוצא לפועל – ביצוע פס”ד או החלטה אחרת של ביהמ”ש בעניין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות משפטיות בעניין שאינו אזרחי, וכן ביצוע החלטה או פס”ד של בית הדין הדתי. זאת לבקשת הזוכה בדיון כשהחייב אינו מקיים את פסק הדין או ההחלטה. כמו כן משמש לגבייה של שטרות והמחאה.
השתק/מניעה – מוסד משפטי רב חשיבות לפיו- אם יוצר אדם מצג מסוים על מנת שאחר יסתמך עליו, מאוחר יותר לא יוכל להתכחש לו או לפעול בניגוד לו. המושג משמש בעיקר בדיני חוזים.
טריבונל – מועצה או ערכאה של שופטים.
מותב – הרכב של שופטים בדיון
נפקות – חשיבות לצורך העניין הנדון.
סובסטנטיבי – מהותי עקרוני.
סטטוטורי – קבוע בחוק.
דקלרטיבי – הצהרתי ללא משמעות מעשיית במישרין.
סעד – הוראה של גוף שיפוטי בדבר פעולה לטובת התובע וכנגד הנתבע.
סעד ביצוע בעין – סעד של אכיפה, כשהתובע מבקש לבצע התחייבות שניתנה לו כלשונה.
הלכה פסוקה – התוכן המחייב והתקדימי בפסיקת ביהמ”ש.
קבילות – תקפות מבחינה משפטית שניתן להשתמש בה.
רשומות – העיתון הרשמי של מדינת ישראל. מופיע בחוברות המחולקות לסדרות לפי העניינים המתפרסים בה. הפרסום ברשומות נועד להעניק לעניינים המתפרסמים מעמד רשמי ומעמד של ראיה לכאורה לתוכנם וכן להביאם לידיעת הציבור.
אוביטר – אמרת אגב, דברים הנאמרים בפסק הדין אורחא ולא לצורך ההכרעה בעניין
אקטיביזם שיפוטי – פעילות יזומה של בית המשפט בתחומים רחבים של החיים הציבוריים לרבות ביקורת שיפוטית על פעילות המחוקק.
בית משפט קמא – הערכאה הנמוכה ביותר על פסק דינה מוגש הערעור
דיני חוזים – חוקים העוסקים בהתקשרויות בין האנשים, בכריתת הסכמים וחוזים.
דיני נזיקין – דינים העוסקים בעניינים מזיקים המכונים עוולות.
דיני עונשין – דינים העוסקים בעונשים המוטלים על אנשים העוברים עבירות
דיני קניין – דינים/חוקים העוסקים בדיני זכות הקניין, רכוש מקרקעין או מטלטלין
חוקה – החוק המכונן, החוק הבסיסי, העיקרי והראשי ממנו נובעים כל החוקים.
חקיקה שיפוטית – פעולת יצירת כללים מחייבים בידי בית המשפט.
לקונה – חסר בחקיקה הטעון השלמה, דבר מה חסר בחוק.
משפט מנדטורי – המשפט שהחילו הבריטים בזמן המנדט ושחלקו אומת ע”י מדינת ישראל.
משפט מקובל – המשפט הנהוג באנגליה ובארצות הברית, מבוסס בעיקר על פסיקה ופחות על חקיקה.
משפט קונטיננטאלי – שיטת המשפט הנהוגה באירופה כגון צרפת וגרמניה, מבוססת בעיקר על החוק
מחדל – חוסר מעש, אי עשייה.
מונח שסתום – מושג רחב בעל משמעות רחבה הנתון למגוון רחב של פרשנות כמו “תום לב” או “תקנת הציבור”.
נורמה אוסרת – הכלל, החוק האוסר התנהגות מסוימת.
רישא – חלקו הראשון של הסעיף, ראשיתו, תחילתו.
סיפא – חלקו האחרון של הסעיף, סופו.
סמכות שיורית – סמכות הניתנת לרשות לעשות את שנשאר בסוף מחוץ לסמכויות רשויות אחרות.
עילה – סיבה שבגללה מישהו תובע בבית משפט.
עוולה – נזק שנגרם תוך כדי עבירה על דינה נזיקין.
עבירה – פעולה המפרה את דיני העונשין.
פרשנות דווקנית – לפרש הוראות החוק באופן הנאמן לטקסט, כלשון החוק.
פרשנות תכליתית – לפרש את החוק על פי המטרה שהוא בא להשיג ולא כלשונו.
[/learn_more] [learn_more caption=”מושגי חקיקה”]הצעת חוק – הצעה של הממשלה או של אחד או יותר מחברי הכנסת לחוקק חוק בנושא מסוים תוך מתן הסבר ופירוט להצעה.
חוק חרות – נורמה משפטית הקבועה בקודקס החוקים פורמאלי אחרי שעברה את תהליך החקיקה התקין.
חוק תקציב – חוק הקובע את תקציב המדינה לשנת כספים אחת.
חוק עזר – חקיקה שמתקינה רשות מקומית לשם ביצוע תפקידיה ומימוש סמכויותיה.
חקיקה ראשית – חקיקה של הכנסת.
חקיקת משנה – חקיקה למעט חקיקה ראשית- תקנות, צווים, חוקי עזר והוראות מטעם הרשות המבצעת ורשויות מקומיות).
תקנה, צו – הוראה שרשות מוסמכת על פי חוק רשאית ליתן.
תרופה – פתרון שבית המשפט מעניק לפונה אליו.
תקנת ציבור – כלל/חוק כללי המתחייב מההיגיון הציבורי- מונח שסתום.
[/learn_more] [learn_more caption=”צווים”]צו – הוראה של בית משפט, של שופט המורה לצד מן הצדדים במשפט לעשות דבר מה או לחדול מלעשות.
צו איסור – צו שנותן ביהמ”ש העליון בשבתו כבג”צ להימנע מלדון בנושא מסוים.
צו החלטי – צו שמוציא בג”צ ובו מורה לפעול כפי שקבע בצו על תנאי שניתן בעבר.
צו אל תעשה – צו של ביהמ”ש להימנע מלעשות פעולה מסוימת. בג”צ מוציא צווי כאלה לרשויות המדינה.
צו מניעה – צו של ביהמ”ש להימנע מעשייתו של דבר. גם בג”צ יכול להוציא צו מניעה המחייב רשות של מדינה, רשויות מקומיות, פקידיהם שלא לשנות את המצב העובדתי כפי שהיה קיים בעת הוצאת הצו על תנאי נגדן.
צו על תנאי – צו זמני שנותן בג”צ לרשות של מדינה או למועצה מקומית או לפקידיהן לעושת מעשה מסוים או להימנע לעשותו אלא אם תתייצב הרשות לפני ביהמ”ש ותשכנע שפעולתה נעשתה כדין.
צו עשה – צו של ביהמ”ש לעשייתו של דבר למעט תשלום חוב או פעולה שניתנת לאכיפה בדרכי הוצאה לפועל.
צו הביאס קורפס – הוראה להביא לפני שופט אדם שנעצר לשם בירור ההצדקה שבמעצרו או להביא עד בפני בית המשפט.
צו שחרור – הוראה של ביהמ”ש להוציא לחופש אנשים שנעצרו. לרוב זה לאחר דיון בבג”צ כאשר מתברר שהמעצר אינו כדין.
[/learn_more] [learn_more caption=”מושגים בהליך האזרחי”]בעלי דין – כל מי שהינו צד להליך משפטי.
בקשה בכתב – בקשה שמגיש צד להליך לבית המשפט ליתן צו או החלטה במסגרת אותו הליך.
בקשת רשות להתגונן – בקשה שמגיש מי שנתבע בתביעה בסדר דין מקוצר (תביעה בהליך מהיר) ובמסגרתה עליו לשכנע את בית המשפט בתצהיר, כי יש לו הגנה ראויה כנגד התביעה ו/או כי אין התביעה נגדו ראויה להתברר בהליך מהיר אלא בהליך רגיל.
גילוי מסמכים – הליך שבו בעלי דין במשפט נדרשים לגלות לבעלי הדין שמנגד מהם המסמכים הקשורים לנושאי המחלוקת ביניהם ואשר נמצאים ברשותם.
דחייה על הסף – דחייה של תובענה על ידי בית משפט בטרם החל הדיון בה לגופה, באופן היוצר מניעות משפטית להגישה מחדש.
דיון נוסף – הליך ייחודי לבית המשפט העליון, ולפיו מתבקש בית המשפט, מטעמים מיוחדים הקשורים למורכבות או לחשיבות הסוגיה שבפניו לקיים ערעור נוסף בדרך כלל בהרכב מורחב יותר של שופטים – תשעה, שבעה או חמישה.
המצאה – מסירה פיזית של כתב בית דין לידי בעל דין בדרך הנקובה בחוק.
חקירה ראשית – חקירה של עד בבית המשפט מטעם הצד שהזמין אותו למן העדות.
חקירה נגדית – חקירה של עד בבית המשפט מטעם הצד שכנגד.
חקירה חוזרת – שלב בתום החקירה הנגדית שבו מוצגות לעד שאלות על ידי הצד שהזמינו לעדות, לצורך הבהרת נושאים שהועלו בחקירה הנגדית.
חוות דעת מומחה – חוות דעת של איש מקצוע רופא מהנדס, רואה חשבון וכיו”ב- בעניין אשר מחייב מומחיות מקצועית
כשרות משפטית – כשרותו של אדם לבצע פעולות המשנות זכויות וחובות משפטיות הקיימת כל עוד לא הוגבלה בחוק או נשללה בפסק דין של בית משפט.
כתב תביעה – מסמך המוגש לבית משפט לצורך פתיחת הליך משפטי ובו פירוט העובדות המהוות את עילת התביעה וכן הסעדים הנתבעים על ידי התובע מן הנתבע.
כתב הגנה – מסמך שמגיש הנתבע לבית המשפט ובו פירוט טענות ההגנה שלו כנד תביעת התובע.
כתב טענות – שם כולל לכתב תביעה, הגנה, המרצה ובקשות שונות בכתב שמגישים בעלי הדין בהליך משפטי.
מוצג – כל ראיה המובאת במשפט מטעם צד להוכחת טענותיו, ואשר אינה עדות בעל פה.
מעשה בית דין – טענת הגנה בהליך משפטי שמשמעותה כי במחלוקת הנטענת כבר פסק בית המשפט בעבר ועל כן לא ניתן לדון בה שוב.
סמכות מקומית – סמכות של בית משפט לדו בעניין המובא לפניו לאור קריטריונים גיאוגרפיים הקבועים בחוק: מקום עריכת החוזה או העסקה, מקום מגורי הנתבע, מקום התרחשות המעשה או המחדל נשוא התביעה.
מסכות עניינית – סמכות של בית משפט לדון בעניין המובא לפניו מבחינת סוג, מהות או ערכו הכספים של העניין, בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק.
תצהיר – הצהרה של אדם בכתב היכולה להינתן בפני שופט, דיין בבית דין דתי, ראש רשות מקומית או מי שהוסמך לכך על ידי שר המשפטים ועורך דין, לאחר שהוזהר על ידי עורך התצהיר לומר את האמת אחרת יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק.
אינטרס ההסתמכות – אינטרס של צד לחוזה שפעל בהסתמך על החוזה ושינה את מצבו לרעה. מזכה את בעל האינטרס בפיצוי.
אינטרס הציפייה – אינטרס של צד לחוזה המצפה לקיום החוזה על ידי הצד השני. פיצוי בגין אינטרס זה נועד להביא את מצבו של הצד הנפגע למצב שבו היה אילו קוים החוזה.
אכיפה – תרופה העומדת לצד הנפגע מהפרת חוזה ועניינה קיום החוזה. במקרה אחר, אכיפת החוק, היא המעשים שנעשים על ידי הרשויות המוסמכות כדי להבטיח קיומו של חוק ע”י החייבים בכך
הפרה בחוזה – מעשה או מחדל שבניגוד לחוזה. בחוק- מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוק.
חוזה פסול – חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו מנוגדים לחוק, למוסר או לתקנת הציבור ולכן הוא בטל.
חוזה למראית עין – חוזה שקיימת בו אי התאמה מכוונת בין הצהרות הרצון של הצדדים לבין רצונם האמיתי.
מסוימות בחוזים – על ההצעה להיות מלאה ומדויקת .
עיקרון חופש החוזים – החירות להתקשר בחוזה ולעצב את תוכנו.
עושק – ניצול של מצוקה, של חולשה שכלית או גופנית של צד בחוזה.
עשיית עושר שלא במשפט – התעשרות שלא בדרך החוקית, תוך עבירה על החוק, תוך עקיפת החוק וכדומה.
קיבול בחוזים – הצעת רצון של הניצע המעידה על גמירת דעתו להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה.
שיפוי – החזרת הוצאות.
תום לב – עיקרן במשפט המניח שעל האדם כצד בעניין משפטי יתנהג אל רעהו כאדם וללא כוונות זדון- מונח שסתום רחב עם מגוון משמעויות.
[/learn_more] [learn_more caption=”מושגים בהליך הפלילי”]הכרעת דין – החלטת בית משפט בסיומו של משפט פלילי, האם להרשיע או לזכות את הנאשם שלפניו.
גזר דין – העונש שמחליט בית משפט לגזור על נאשם שהורשע על ידו בהליך פלילי.
פסק דין – הכרעת דין ובגזר דין גם יחד במשפט הפלילי.
דיון בדלתיים סגורות – ישיבה של בית משפט שבה אסורה הכניסה לציבור ומותרת רק לבעלי הדין ובאי כוחם וזאת מטעמים של בטחון המדינה או של יחסי החוץ שלה, הגנה על קטין, הגנה על המוסר, הגנה על מתלונן בעבירות מין וכן במקרים נוספים של שיקול דעת בית המשפט.
הקראה – הדיון הראשון במשפט הפלילי, שבו מקריא בית המשט את כתב האישום לנאשם, והוא מתבקש להשיב על ההאשמות הכלולות בו.
כתב האישום – מסמך המוגש לבית המשפט על ידי התביעה כללית והמפרט את מערכת המעובדות ואת סעיפי החוק לפיהם מואשם הנאשם וכן את רשימת עדי התביעה האמורים להעיד במשפטו.
מעצר לצורך חקירה – מעצר של אדם הנחשד בביצוע עבירה על ידי רשות חקירה מוסמכת המעצר מוגבל ל-24 שעות אלא אם כן הוארך על ידי בית משפט שלפניו הובא העצור. או שקיימת הוראת חוק מיוחדת המאפשרת להאריכו לפרק זמן נוסף עד להבאתו בפני שופט.
מעצר עד תום ההליכים – מעצר של אדם שנגדו הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירה פלילית וזאת עד למתן פסק דין במשפטו.
עיכוב הליכים בפלילים – החלטה של היועץ המשפטי לממשלה לפי בקשת נאשם שמשמעה- הקפאת ההליך הפלילי התלוי ועומד כנגד נאשם. וזאת עקב טעמים מיוחדים הקשורות לנאשם עצמו (כגון, מצב בריאותי קשה) או לנסיבות ביצעו העבירה.
שחרור בערובה – החלטה של רשות חוקרת או של בית משפט לשחרר נאשם ממעצר בתנאי כי יפקיד ערבות כספית אישית ו/או של צד שלישי להבטחת התייצבותו לצורך המשך החקירה או ההליך בבית המשפט.
סניגור – עו”ד המגן על צד המואשם.
[/learn_more] [learn_more caption=”מונחים משפטיים בארמית”]אַגַּב אוֹרְחָא – דרך אגב
אדרבא ואדרבא – עדיף כך, רצוי מאוד, מצוין
אדרבא – להיפך, גדולה מזו
אוּמְדָנָא – הערכה
אוֹרְחָא – דרך
אִטְלוּלָא – ליצנות
אִידךְ גִיסָא – הצד שמנגד
אֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ – אין פנימיותו כחיצוניותו, אחד בפה ואחד בלב, מן השפה ולחוץ
אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא – ההיפך הוא הנכון
אִיתְּרַע מַזָּלוֹ – לרוע מזלו
אַלִיבַּא דֶ… – לדעתו של…
אַלִיבַּא דִידִי – לדעתי
אַלִיבַּא דכּוֹלֵי עַלְמַא – לדעת כולם
אֲמִירָה בּעַלְמַא – דיבורים באוויר, דיבורים סתמיים
אֳמַתְלָא – הסבר, נימוק, תירוץ
אִסְתְרָא בִלְגינָא קִיש קִיש קָרְיָא – חביות ריקות מתגלגלות ברעש (מטבע אחת בכד ריק משמיע רעש רב)
אַרְעָא – ארץ
אֶשְׁתָּקַד – שנה שעברה
בְּגוֹ – בתוך
בּדְחִילוּ וּרְחִימוּ – ביראה ובאהבה , בזהירות וביראת כבוד
בּדִיעַבַד – לאחר מעשה
בּוּקֵי סְרִיקֵי – דברי הבל ושטות (בקבוקים ריקים)
בּזעִיר אנְפִּין – במימדים זעירים
בין השיטין – בין השורות
ביני לביני – בין לבין
בִּיש גַדַא – מזל רע
בִּכְדִי – לחינם, לשווא
בלאו הכי – ממילא, בכל מקרה, גם אלמלא קרה הדבר
בְּלֵית בְּרֵירָה – בחוסר ברירה
בּמטוּטַא – בבקשה
בנידון דידן – בעניין זה, בנושא שלפנינו
בּסְיָעתַא דשְׁמַיָא – בעזרת השם (בעזרת השמיים)
בעְידנא דריתחא – בשעת הכעס והרוגז
בְּעַלְמַא – סתם, לשווא
בפלוגתא – נושא שנוי במחלוקת
בפרהסיא – ברבים, בציבור
בר מֶצֶר – אחד שנוגע לעניין
בַּר סַמְכָא – מומחה, מוסמך
בַּר פְּלוּגְתָּא – יריב לוויכוח
בר קיימא – יציב מתקיים לאורך ימים
בָּרִי – ברור
בְּרישׁ גלֵי – באופן ברור, בפרהסיה, בגלוי
בְּרַם – אולם
בִּרְמִיזָא – ברמז, לא במפורש
בְּתַר – אחרי , לאחר מכן
גבה טורא ביניהו – עלה ביניהם סכסוך
גַּבְרָא – גבר , איש , אישיות , אדם
גַדַא – מזל
גו – תוך, פנים
גּוּזְמָא בּעַלְמַא קָאמַר – הפרזה סתמית
גּוּזְמָא – הגזמה, הפרזה
גוּפַא – לגופו
גּוּשְׁפַּנְקָא – חותמת , אישור רשמי
גִיסַא – צד
גִירְסָּא דיָנְקוּתַא – מה שנלמד בגיל צעיר / כך למדתי בילדותי
דָּא עָקָא – זאת הבעיה, הבעיה היא ש- , אלא ש-
דאורייתא – מן התורה (מצוות מן התורה שבכתב)
דברים בעָלְמָא – שקרים, דברי סתם
דַּוְקָא – בדיוק
דְחִילוּ – יראה, פחד, חיל
דַי לְחַכִּימָּא בִּרְמִיזָא (ולשטיא בכורמיזא) – לחכם די ברמז (ולשוטה די באגרוף)
דִי – אשר, ש.. / של
דידי – שלי
דִּינָא דְמַלְכוּתָא, דִינָא – דין המדינה, דין תקף
דִּכְתִיב – ככתוב
דִלְעֵיל – ככתוב למעלה
דנא/דנן – הזה שלפנינו, המדובר
הַּא בּהַּא תּליא – זה תלוי בזה. זה כרוך בזה.
הַּא ראַיַה – זו הראייה. זו ההוכחה
הדרא קושיא לדוכתא – חזרנו לשאלה המקורית, הבעיה נותרה בעינה.
הַיְינוּ הַּך – אותו הדבר
הֵיכִי דָמֵי – כיצד ? מה כוונתך ?
הלכה ואין מורין כן – לאמיתו של דבר זה הדין, אך אין מורים אותו.
ודוּק – ראשי תיבות : ודרוש וחקור קרוב או דקדק ועיין היטב
ותוּ לא – ולא עוד. ללא שום תוספת.
זוּטָא – קטן
חוּכָא וְאִיטְלוּלָא – צחוק ולעג
טוֹבִיָא חָטָא וְזִיגוֹד מִינְגַד – האחד חטא והשני נענש
טובִין וּתְקִילִין – מזומן. כסף ששולם במלואו
טעות מעיקרא – טעות יסודית, טעות מהותית.
טַּעַמַא – טעם , נימוק, סיבה
יֶש דְּבָרִים בּגוֹ – יש דברים נעלמים מעבר לגלוי, יש לחקור בדבר
כבר צווחו קמאי דקמך – כבר אמרו זאת קודם לפניך, אינך הראשון
כגוֹן דָא – כגון זה
כּדְּבָעֵי – כנדרש
כְּדִלְהַלָן – כמו בסמוך
כְּדִלְקַמָן – כמו שלפנינו
כִּדְמעִיקָרָא מִסְתַּבְּרָא – נראים הדברים כפי שהיינו סבורים קודם לכן
כהאי לישנא – בזו הלשון
כּוּלֵי עָלְמָא – כל העולם
כּל דְאַלִים גָּבַר – החזק, גובר על החלש
כְתִיב – רישום, כתיבה
לָא בִּכְדִי – לא לחינם , לא לשווא
לא דק – לא דייק
לא דק פורתא – לא דייק מעט, דבריו לא לגמרי מדויקים
לא מִינֵי וְלא מִקְצָתֵי – כלל וכלל לא
לָא מִינֵיה וְלָא מִקְצָתֵיהּ – לא מזה ולא חלק מזה, כלל וכלל לא
לַאוְ הָכִי – אין זה כך
לַאוְ מילתא זוטרתא היא – אל יהא דבר זה קל בעינך
לַאוְ פְּלִיגֵי – אין מחלוקת
לְאַלְתָּר – מיד
לְבַר – מחוץ ל.., שאינו במסגרת…
לְדִידוֹ – לגישתו , לשיטתו
לְדִידִי – לגישתי , לשיטתי
לְהָכָא וּלְהָכָא – לכאן ולכאן
לְהַלָּן – למטה, בהמשך
לְחוּמְרָא – לחומרה
לית דִּין וְלֵית דַּיָין – אין דין ואין דיין. הכל הפקר איש הישר בעיניו יעשה.
לֵית מַאן דְּפַלִיג – אין חולק
לכל דיכפין – לכל דורש
לְכָל מַאן דְּבָעֵי – לכל מעוניין , לכל מבקש
לעילַא ולעילַא – מן המעלה הראשונה
לקוּלָא – לקיצון המקל, לכיוון הקלות.
לַשׁוֹן סַּגִי נָהוֹר – לשון היפוך
מַאי טַעֳמָא? – מה הטעם?
מַאי נַפְקַא מִינַא? – מה ההבדל ? מה יוצא מזה?
מאִיגְרָא רָמָא לְבִירָא עֳמִיקְתָּא – מגדולה לשפל המדרגה
מאִידַך גִיסַא – מצד שני
מאימתי? – ממתי?
מַאן דְּהוּ – אדם כלשהו
מִדְעִיקָרָא – מתחילת הדברים, מהיום הראשון
מוֹתַב תְלַתָא – הרכב של שלושה שופטים
מחַד גִיסָא – מצד אחד
מחַד גִיסָא… ומאידך גִיסָא – מצד אחד… ומצד שני
מִילְתָא בְּעָלְמָא – מילה שנאמרה סתם
מִימְרַא – אימרה
מִכְּלָלָא – מכלל הדברים, במשתמע
מלְגו ומלְבַר – מבפנים ומבחוץ
מלְגו – מבפנים
מְלַחֵך פִּנְכַּה – חנפן
מִנֵּיהּ וּבֵיהּ – מִכְּלָלָא, מתוכו ובו
מִקַּדְמַת דְּנָא – משחר הבריאה
מרעין בישין – מחלות חמורות, צרות צרורות
מִתְּהוֹם אַרְעָא עַד רוּם הָרָקִיעַ – ביטוי לבעלות מקרקעין
נְהִירִין – ברורים
נחמה פּוּרְתַא – נחמה מועטה, נחמה קטנה
נִכְסֵי דְלָא נַייְדֵי – מקרקעין. דירות, בניינים ומגרשים, נדל”ן
נכסי מלוג – נכסים שהאישה מביאה לנישואיה והם נשארים בבעלותה
נמצֵינו למֵדים – מכאן נסיק, מזה נבין
נַפְקַא מיִנַא – יוצא מכך
סַדְנַא דְּאַרְעָא חַד הוּא – מנהג כל האנשים זהה
סֵיפַא – סוף
עוּרְבַא פָּרַח – שמועות ללא ביסוס
עִידְנַא דרִיתְחַא – בעת כעס
עָלְמָא – עולם
ענייני דיומא – ענייני היום, חדשות, ענייני העולם, דברי חולין
עַסְקִינַן – הנושא המדובר, הנידון
עפרא דְּאַרְעָא – עפר הארץ, משל לדבר חסר ערך
פּוּרְתַא – מעטה
פילפולא חריפתא – דברי פלפול
פְּלוּגְתָּא – מחלוקת, וויכוח
פַרְהֶסְיָא – בציבור, ברבים
פְּשִיטָא – פשוט, ברור, מובן מאליו, ללא צורך בהסבר
צְרִיכָא – יש צורך לציין את הדבר
קוּלָא – קל , קלות
קָטְלַא קַנְיַא – קוטל קנים, בור , עם הארץ
קיימא לן – מקובל עלינו
קַמַא – קודם, ראשון, מקורי
קְרי – יש לקרוא כך
קַרְיָין וְלָא כְתִיבָן – מילים הנקראות מן הטקסט, אפילו שאינן כתובות בו
רבא – גדול
רבותא – גדולה, דבר גדול, חידוש.
רַחְמַנַא לִיצְלַן – אלוהים ישמור
רֵיקָא – פוחז , חוטא
רֵישׁ – ראש
רֵישָׁא – ראש, תחילית
רמא – גבוה, רם
שׁאִילְתַּא – שאלה
שׁוּפְרָא דשׁוּפְרָא – הטוב ביותר
שטיא – שוטה, טיפש, מטורף
שְׁכִיב מרָע – גוסס, נוטה למות
שַׁקְלָא וְטַרְיָא – עיון ודיון בסוגיה, שיג ושיח, משא ומתן
תַא שְׁמַע – בוא ושמע, בוא ולמד
תְנַיָא דמְסַיְיעַא – טיעון מסייע, טיעון מחזק
תַרְתֵי דסַתְרֵי – שני דברים הסותרים זה את זה
תַרְתֵי מַשְׁמָע – בשתי משמעויות
[/learn_more]