כשרות משפטית

סמכויות פיקוח – סעיף 67 לחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות

ביום 11.04.16 פורסם תיקון מס’ 18 לחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות {ספר חוקים, חוברת מס’ 2550, ג’ בניסן התשע”ו} ובמסגרתו הוספו סעיפים 67ג עד 67ז ונוסחם החדש יהיה כדלקמן:

“67ג. סמכויות פיקוח (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
האפוטרופוס הכללי יסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי פרק זה; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.
(ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף-קטן (א), אלא-אם-כן מתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש מפקח;
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה האפוטרופוס הכללי;
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה האפוטרופוס הכללי.
(ג) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי פרק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה:
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זזהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2) להיכנס למקום שהכניסה אליו דרושה לשם מילוי תפקידיו, בכל עת סבירה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על-פי צו של בית-משפט או בהתקיים אחד מאלה:
(א) לאחר שניתנה הסכמת האדם שמונה לו אפוטרופוס, ואם לא ניתן לברר את דעתו – בהסכמת האפוטרופוס ובלבד שהאדם האמור אינו מתנגד;
(ב) היה מקום המגורים מעון, רשאי מפקח להיכנס לשטחי המגורים לאחר תיאום מראש עם מנהל המקום או עם האפוטרופוס, ואם קיים חשש לפגיעה בשלומו של האדם בשל אופן תפקודו של האפוטרופוס – בלא תיאום מראש, והכל ובלבד שהאדם שמונה לו אפוטרופוס ומי שמתגורר עימו אינם מתנגדים לכניסה לשטח המגורים.
(3) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי פרק זה; בפסקה זו, “מסמך” – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ”ה-1995.
(ד) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה:
(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2) יש בידו תעובדה חתומה בידי האפוטרופוס הכללי המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה.

67ד. חיובי האפוטרופוס (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) אפוטרופוס חייב לפעול בשקידה, במיומנות, במסירות ובלא התרשלות, ולנהוג בתום-לב לשמירת עניינו של האדם שהוא אפוטרופסו ולא לטובת ענייניו שלו.
(ב) בעל מקצוע שהתמנה לאפוטרופוס כדי שיפעיל את כישוריו המקצועיים יפעל במסירות ובמקצועיות כפי שבעל מקצוע היה מפעיל כלפי לקוחו.
(ג) לא יקבל אפוטרופוס טובת הנאה מאדם שלישי בעבור הפעלת סמכויותיו ומילוי תפקידיו, ובכפוף להוראות סעיף 48 לא יימצא במצב של ניגוד עניינים.

67ה. דרכי פעולתו של אפוטרופוס שמונה לבגיר (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) במילוי תפקידיו והפעלת סמכויותיו יפעל אפוטרופוס שמונה לבגיר בהתאם לעקרונות אלה:
(1) שמירת כבודו של האדם ובדרך שתגביל זכויותיו וחירותו במידה הפחותה ביותר;
(2) שמירה, ככל האפשר, על פרטיותיו של האדם;
(3) בדרך שתאפשר לאדם לממש את יכולותיו ולשמור על מירב עצמאותו האפשרית, בהתאם ליכולותיו;
(ב) עם מינויו יסביר האפוטרופוס לאדם מהם תפקידיו וסמכויותיו כאפוטרופוס, בלשון פשוטה ובהתאם ליכולת הבנתו, ואם הוא אדם עם מוגבלות – תוך שימוש באמצעי עזר שברשותו או בכל דרך אפשרית הסבירה בנסיבות העניין.
(ג) האפוטרופוס ימסור לאדם מידע שיש בידו בנוגע לענייניו האישיים והרכושיים ומידע הנוגע לטיפולו של האפוטרופוס בענייני האדם, בשפה המובנת לו ובהתאם ליכולת הבנתו, ויסייע לו בנגישות למידע אחר הנוגע לענייניו או הדרוש לשם קבלת החלטות בעניינים הנוגעים לו.
(ד) האפוטרופוס יסייע לאדם ויעודד אותו לקבל החלטות בעצמו בעניינים הנוגעים לו, ככל שהאדם מסוגל לכך.
(ה) האפוטרופוס יפעל בדרך שתאפשר לאדם לשמור על ערכיו התרבותיים והדתיים וכן יסייע לו להשתתף בחיי הקהילה, לרבות בפעילויות חברתיות, תרבותיות, שיקומיות ותעסוקתיות.
(ו) האפוטרופוס יפעל בדרך שתאפשר לאדם לשמור על קשרים עם בני משפחה וחברים.
(ז) האפוטרופוס יתייעץ לפי הצורך עם גורמים מקצועיים ובני משפחה וחברים קרובים של האדם וייעזר בהם לשם קידום ענייניוף והכל תוך שמירה על פרטיותו.
(ח) אפוטרופוס, לרבות אפוטרופוס שמונה לאדם שמצבו ויכולת הבנתו משתנים מזמן לזמן או מעניין לעניין, יפעל במילוי תפקידיו מתוך התחשבות בשינויים במצבו או בהבנתו, לרבות לעניין שמיעת דעתו, התייעצות עימו, התחשבות ברצונותיו ועידודו לקבל החלטות ולנהל את העניינים הנוגעים לו בעצמו בזמנים או בעניינים שבהם הוא מסוגל לכך.

67ו. דרכי קבלת החלטות בעניינו של אדם שמונה לו אפוטרופוס (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) האפוטרופוס ישמע את דעת האדם שהוא אפוטרופסו, ישתפו בכל עניין והחלטה הנוגעים אליו ויתייעץ עימו, אם ניתן לברר את דעתו; לשם כך ימסור האפוטרופוס לאדם את המידע הדרוש לו, לרבות מהות העניין נשוא ההחלטה או הפעולה, החלופות האפשריותף היתרונות והחזרונות שבבחירת כל אחת מהן ואת המלצתו של האפוטרופוס, אם שינה, והטעמים ביסודה; לעניין סעיף זה, “ניתן לברר את דעתו” ו”מסוגל להבין בדבר” – לרבות לאחר שניתן לו מידע בדרך האמורה בסעיף-קטן (ג).
(ב) בקבלת החלטות בעניינים שבסמכותו יפעל אפוטרופוס לפי המפורט להלן:
(1) אם נתן האם שהוא אפוטרופסו הנחיות מקדימות כאמור בסעיף 35א באותו עניין – בהתאם להנחיות המקדימות, בכפוף להוראות סימן ו’ בפרק שני1;
(2) אם לא נתן האדם הנחיות מקדימות – לפי רצונו של האדם אם הוא מסוגל להבין בדבר ואת משמעות ההחלטה, ואם לא ניתן לעמוד על רצונו של האדם – בהתאם לרצונו כפי שהובע בעת שהיה מסוגל להבין בדבר או כפי שניתן ללמוד מהתנהגותו בעבר או מהשקפת עולמו ואורח חייו כפי שהיו בעבר והכל אלא-אם-כן האפוטרופוס סבור שההחלטה תגרום לפגיעה של ממש באדם;
(3) אם האדם לא מסוגל להבין בדבר ואת משמעות ההחלטה ולא ניתן לעמוד על רצונו הקודם כאמור בפסקה (2) – בהתאם לטובתו, מתוך התחשבות ברצונו הנוכחי;
(4) בעניין אישי מהותי או בעניין רפואי מהותי, אם האדם מתנגד בשעת מעשה לפעולה, גם לאחר שהאפוטרופוס ניסה להגיע עימו להסכמה; נותרה מחלוקת בין האדם לאפוטרופוס ינסה האפוטרופוס להגיע עימו להסכמה, ואם לא הגיע עימו להסכמה – יפנה לועדת אתיקה כמשמעותה בחוק האמור או לבית-המשפט בבקשה למתן הוראות, לפי העניין.
(ג) מידע והסברים שעל האפוטרופוס למסור לאדם לפי סעיף זה ולפי סעיף 67ה יימסרו לו בלשון פשוטה בהתאם ליכולת הבנתו, ואם הוא אדם עם מוגבלות – תוך שימוש באמצעי עזר שברשותו או בכל דרך אפשרית הסבירה בנסיבות העניין; אין בהוראות סעיף-קטן זה כדי לגרוע מהוראות בדבר התאמות נגישות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הנדרשות ממי שנותן שירות ציבורי כמשמעותו באותו חוק.

67ז. הסכמה לפעולות מגבילות או לשימוש בכוח (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
אפוטרופוס לא ייתן הסכמה במו של האדם שהוא אפוטרופסו לפעולה המגבילה את חופש התנועה של האדם או המסמיכה אדם להשתמש בכוח סביר נגדו ושנדרשש בשלה צו שיפוטי, ולא ייתן את הסכמתו לצו השיפוטי, אלא-אם-כן האדם נתן את הסכמתו לכך לאחר שהאפוטרופוס הסביר לו את משמעות העניין.

67ח. שמירת מידע (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) אפוטרופוס ישמור תיעוד לגבי החלטות מהותיות שקיבל בשמו של האדם שהוא אפוטרופסו ולגבי פעולות שפעל בענייניו.
(ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין התקופות לשמירת התיעוד בהתאם לסוגי המסמכים שיקבע.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.
תחילתו של סעיף 67ב ייכנס לתוקפו בתוך 24 חודשים מיום הפרסום
תחילתו של סעיף 67ג ייכנס לתוקפו בתוך שלושה חודשים מיום הפרסום.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לפרק שלישי1 המוצע: עקרונות ודרכי פעולה של אפוטרופוס – כללי
מוצע להוסיף לחוק פרק שלישי 1, שעניינו עקרונות ודרכי פעולה של אפוטרופוס.
הפרק המוצע מבקש לקבוע מהם החיובים של אפוטרופוס שמינה בית-המשפט ומהן דרכי הפעולה שלפיהן על אפוטרופוס לפעול ביחס לחסוי בגיר.
פרק זה מעגן את העקרונות שהובאו בחלק הכללי של דברי ההסבר להצעת החוק, המבטאים את ערכי כבוד האדם, שמירת חירותו וזכויותיו. מדובר בחיובים ובדרכי פעולה שעיקריהם עוסקים באופן מילוי התפקיד על-ידי האפוטרופוס, להבדיל מתוכן המשימה עצמה שאותה עליו לבצע.
על תוכן המשימה עצמה אפשר ללמוד מצו המינוי של האפוטרופוס שניתן על-ידי בית-המשפט, מההנחיות המקדימות ומ״סל הטיפול״ שנקבע לפי סעיף 39(ב) המוצע (ראה דברי ההסבר לסעיף 6 להצעת החוק).

לסעיף 67ג המוצע
בראש הפרק נמצא עקרון טובת החסוי כעיקרון עצמאי החולש על שאר העקרונות המנויים בפרק. עקרון טובת החסוי תואם בדרך-כלל את זכויותיו של החסוי ולפיכך לשם קביעת טובתו של חסוי בגיר בסיטואציה מוגדרת, על האפוטרופוס להתחשב בעקרונות המפורטים בסעיף 67ה, אשר מבטאים את זכויותיו של החסוי. ההנחה היא שבדרך-כלל טובתו של אדם היא בשמירת פרטיותו, עצמאותו, השתלבותו בקהילה, שמירת קשריו עם בני משפחתו, השתתפותו בהחלטות הנוגעות אליו וכדומה – עקרונות המנויים בסעיף 67ה.
במקרים יוצאים מן הכלל עשויה להיות התנגשות בין כמה עקרונות המופיעים בסעיף 67ה או בין טובת החסוי לאחד העקרונות המנויים בסעיף, ואז יכריע האפוטרופוס בהתאם לטובת החסוי. יצויין כי עקרון טובת החסוי מעוגן כבר היום בסעיף 41 לחוק ומוצע לבטל סעיף זה (ראה דברי ההסבר לסעיף 7 להצעת החוק) ולשלב את תוכנו, ביתר פירוט, בפרק שלישי 1 המוצע.

לסעיף 67ד המוצע
החיובים שבסעיף המוצע מבטאים את חובת האמון שחב אפוטרופוס לחסוי. החיובים שבסעיף 67ד(א) לקוחים מתוך המשמעות של חיוב אמון לפי סעיף 435 להצעת חוק דיני ממונות, הקובע לאמור: ״חיוב אמון הוא חיובו של אדם כלפי אדם אחר לקיים את חיוביו בשקידה, במיומנות, במסירות וללא התרשלות ולנהוג בתום לב לטובת ענינו של הזכאי ולא לטובת עניינו שלו״.
יצויין כי בית-המשפט העליון החיל זה לא כבר חובת נאמנות על אפוטרופסים, בנוגע למילוי תפקידיהם (ראה ע״א 4377/04 גל גורן-הולצברג נ׳ אביבה מירז, דינים עליון, כרך פד, 430) חובת נאמנות מוטלת גם על שלוח לפי סעיף 8 לחוק השליחות. החובה לנהוג במסירות כדרך שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין מעוגנת כבר היום בסעיף 41 לחוק ומוצע, כאמור, לבטל סעיף זה (ראה דברי ההסבר לסעיף 7 להצעת החוק) ולשלב את תוכנו בפרק שלישי 1 המוצע.

לסעיף 67ה המוצע
סעיף זה מעגן את העקרונות שלפיהם על אפוטרופוס לחסוי בגיר לפעול במילוי תפקידו. העקרונות ודרכי הפעולה שבסעיף כבר נכללים היום, בשינויים קלים, ב״סל הטיפול״ לאפוטרופסים שפרסם האפוטרופוס הכללי (ראה לעיל), סל שהוא כבר היום חלק בלתי-נפרד מהסכמי שכר-הטרחה עם תאגידי האפוטרופסות שאושרו בידי בית-המשפט.
כאמור בסעיף 32ז המוצע, החיובים ודרכי הפעולה שבפרק שלישי1 המוצע יחולו גם על מיופה כוח.
ואולם לנוכח העובדה שבייפוי-כוח מתמשך ניתן דגש על רצונו של אדם, הרי שכאשר דרך פעולה המנויה בפרק שלישי 1 סותרת את אומד דעתו של האדם המסויים שנתן את ייפוי-הכוח המתמשך ובמיוחד את ההנחיות המקדימות המפורשות שנתן, על מיופה הכוח להעדיף את רצונו של הממנה בעניין זה.
בין העקרונות ודרכי הפעולה של האפוטרופוס בולטת המגמה לשתף את החסוי בהחלטות הנוגעות אליו (פסקאות (4), (6) ו- (9)), מגמה המעוגנת כבר היום בסעיף 42 לחוק אשר מוצע לשלב את תוכנו בסעיף 67ה המוצע. כמו-כן על האפוטרופוס לחתור לשמירת העצמאות והאוטונומיה של החסוי (פסקאות (3), (5), (7) ו- (9)) ועל פרטיותו (פסקה (2)) ולחזק את המשך השתלבותו בקהילתו ומשפחתו ואת שמירת ערכיו, כפי שהיו בעבר, בעת שהיה מסוגל לדאוג לענייניו (פסקאות (11) ו- (12)).
העקרון שבפסקה (7) מבטא את כיבוד הרצון של אדם והוא יוצר מבנה מדורג לקביעת רצון החסוי מקום שבו הוא לא השאיר אחריו הנחיות מקדימות – בהתאם לרצון שהוא מבטא בהווה, בהתאם לרצונו כפי שהוא הביע בעבר ובהתחשב בהשקפת עולמו ובאורח חייו כפי שהיו בעבר.
העקרון שבפסקה (10) מתייחס לחסוי שמצבו ויכולת הבנתו משתנים מזמן לזמן, דבר המאפיין חלק ממחלות הנפש, והוא מבטא באופן מובהק את עקרון השמירה, ככל האפשר, על העצמאות והאוטונומיה של החסוי. משמעות האמור בפסקה זו היא כי בתקופות של הפוגה במחלה (״רמיסיה״) יהיה האפוטרופוס פחות פעיל, ויאפשר לחסוי לפעול בעצמו, ואילו בתקופות אחרות ייטה האפוטרופוס לפעול בשם החסוי ולייצגו

לסעיף 67ו המוצע
קנה המידה לקבלת החלטות בידי אפוטרופוס הוא טובת החסוי והעקרונות האחרים הבאים לידי ביטוי בפרק שלישי1 המוצע. עם-זאת, כאשר מדובר בפעולות הנעשות לפי דין אך מגבילות את חופש התנועה של אדם או מסמיכות אדם להשתמש בכוח סביר כלפי החסוי, כמו אשפוזו הכפוי במוסד פסיכיאטרי, קנה המידה שלפיו על האפוטרופוס לפעול הוא מחמיר יותר ועליו להימנע ממתן הסכמה לפעולה אלא-אם-כן השתכנע כי הפעולה דרושה למניעת פגיעה בחסוי וכי חומרת הפגיעה וסיכויי התרחשותה, מצדיקים את ההגבלות או את השימוש בכוח האמורים. בכל מקרה, על ההגבלה או על השימוש בכוח להיות חוקיים ואין האפוטרופוס מוסמך לאשר הגבלת תנועה או שימוש בכוח שהם אסורים. יודגש, כי האמור בסעיף נוגע לאופן שבו על האפוטרופוס להפעיל את סמכותו במתן הסכמה לאשפוז פסיכיאטרי כפוי, ואין הוא דן בשאלת היחס בין העמדה שגיבש האפוטרופוס בהתאם לאמור בסעיף זה ובין רצונו של החסוי, מקום שאלה אינם עולים בקנה אחד.
אשר למיופה כוח – סעיף 32ז(ג) המוצע מחיל באופן שיורי גם עליו את קנה המידה שבסעיף 67ה המוצע, ואולם כאשר מדובר במתן הסכמה לאשפוז כפוי של הממנה, יש צורך לבחון תחילה אם ניתנה הרשאה מפורשת לכך בייפוי-הכוח המתמשך, בהתאם לסעיף 32ו(ג)(2), ואם ניתנה הרשאה כזו יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיף 67ו המורה כיצד יפעיל מיופה הכוח את שיקול דעתו בקבלת החלטה על אשפוז כפוי.

לסעיף 67ז המוצע
כדי לאפשר פיקוח על האפוטרופוס בידי בית-המשפט, האפוטרופוס הכללי או כל גורם אחר וכן כדי לשמור על רצף הטיפול בחסוי מקום שבו האפוטרופוס או הממנה יתחלפו, יש צורך בשמירת תיעוד בנוגע להחלטות מהותיות שקיבל אפוטרופוס בשם החסוי ובנוגע לפעולות שהוא פעל בענייניו, ועל-כן מוצע לקבוע זאת כחובה בחוק. חובה זו תחול באופן שיורי, ככל שאין הנחיות מקדימות אחרות, גם על מיופה כוח. שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה התקופות לשמירת התיעוד בהתאם לסוגי המסמכים שיקבע.”

מקור המאמר – abc-israel.it


כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.

האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *