כשרות משפטית

שיקול-דעת בית-המשפט במינוי אפוטרופוס לבגיר – סעיף 33א לחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות

ביום 11.04.16 פורסם תיקון מס’ 18 לחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות {ספר חוקים, חוברת מס’ 2550, ג’ בניסן התשע”ו} ובמסגרתו הוסף סעיף 33א שנוסחו יהיה כדלקמן:

“33א. שיקול-דעת בית-המשפט במינוי אפוטרופוס לבגיר (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
(א) לא ימנה בית-המשפט אפוטרופוס לאדם בגיר לפי סעיף 33(א)(4), אלא-אם-כן ראה כי התקיימו כל אלה:
(1) בלא מינוי עלולים להיפגע זכויות, אינטרסים או צרכים של האדם;
(2) לא הופקד אצל האפוטרופוס הכללי ייפוי-כוח מתמשך שערך האדם בעניינים שלגביהם מתבקש המינוי;
(3) לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות בנסיבות העניין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67ב.
(ב) נוסף על האמור בסעיף-קטן (א), לא ימנה בית-המשפט אפוטרופוס לאדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו אך מסוגל לקבל החלטות בקשר אליהם, אלא בנסיבות מיוחדות ולאחר שנוכח שאין מי שמוכן ומסוגל לסייע לו לדאוג לענייניו בלא מינוי כאפוטרופוס; מינה בית-המשפט אפוטרופוס לאדם כאמור ייתן הוראות באשר לתפקידיו ולסמכויותיו של האפוטרופוס, בשים-לב להוראות סעיפים-קטנים (ה) ו- (ו), ובלבד שלא יוסמך האפוטרופוס לקבל החלטה בשמו של אדם בניגוד לרצונו.
(ג) (1) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), לא ימנה בית-המשפט אפוטרופוס לאדם בגיר לפי סעיף 33(א)(4), שהפקיד ייפוי-כוח מתמשך אצל האפוטרופוס הכללי כאמור בסעיף-קטן (א)(2), אלא-אם-כן מתקיימים התנאים למינוי אפוטרופוס נוסף על מיופה הכוח לפי סעיף 32כח(ב) או שייפוי-הכוח או מינוי על-פיו בוטלו לפי סעיף 32כט.
(2) מינה בית-המשפט אפוטרופוס לאדם כאמור בפסקה (1) והפקיד אותו אדם הנחיות מקדימות אצל האפוטרופוס הכללי, יורה בית-המשפט לאפוטרופוס שמינה לפעול בהתאם להן או לקיימן בקירוב להן כאמור בסעיף 32לא, אלא-אם-כן התקיים תנאי מהתנאים המנויים בסעיפים-קטנים (ג) עד (ד) של הסעיף האמור.
(ד) בית-המשפט הממנה אפוטרופוס לבגיר לפי סעיף 33(א)(4) יפרט בהחלטתו עניין אחד או יותר שיימסרו לאפוטרופוס מבין העניינים האלה:
(1) עניין מסויים או עניינים מסויימים שיקבע בית-המשפט;
(2) עניינים רפואיים;
(3) עניינים אישיים;
(4) ענייני רכוש.
(ה) בבוא בית-המשפט לקבוע את העניינים שיימסרו לאפוטרופוס שמונה לפי סעיף זה יצמצם בית-המשפט ככל האפשר את העניינים שיימסרו לאפוטרופוס אם ניתן להשיג את המטרה שלשמה מונה האפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בלי לקבוע עניינים נוספים.
(ו) בבוא בית-המשפט לקבוע את תקופת המינוי של אפוטרופוס שמונה לפי סעיף זה ישקול לצמצם את התקופה אם ניתן להשיג את המטרה שלשמה מונה האפוטרופוס בתקופה קצרה יותר.
(ז) בית-המשפט רשאי לתת בצו המינוי הוראות בנוגע לפעולתו של אפוטרופוס ולקבוע תנאים והגבלות לגבי פעולתו כאמור.
(ח) בימוקיו למינוי יתייחס בית-המשפט לשיקולים ששקל במינוי האפוטרופוס לפי סעיף זה, לרבות לעניין תקופת המינוי.”

הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.
תחילתם של המילים “לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות שבסעיף 33א(א)(3) ייכנסו לתוקף בתוך 24 חודשים מיום הפרסום.

בהצעת חוק הממשלה {890, ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.14} נאמר:

“לסעיף 33א המוצע
לסעיף-קטן (א)
סעיף 33 לחוק אינו מפרט את השיקולים שעל בית-המשפט לשקול בטרם ימנה אפוטרופוס לבגיר ובטרם יקבע אילו עניינים יש להפקיד בידיו. מוצע לעגן בסעיף 33א(א) את עקרון הצורך ואת עקרון האמצעי הפחות מגביל, ולקבוע כי לא ימנה בית-המשפט אפוטרופוס לאדם בגיר אלא-אם-כן ראה כי יש צורך בדבר לשמירת טובת החסוי וכי לא ניתן להגיע לתוצאה שלשמה מונה האפוטרופוס ולשמור על טובתו בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו. כך למשל, כאשר מדובר באדם שהגיע לגיל מבוגר ויש לו קושי להגיע לבנק כדי לבצע פעולות בנקאיות, אך הוא צלול ומסוגל לדאוג כדבעי לענייניו, יתכן שדי במצב כזה במתן ייפוי-כוח רגיל (או בייפוי-כוח מתמשך בענייני רכוש), או בפתיחת חשבון משותף עם בן משפחה אם יש לאותו אדם קושי לגשת לקבל גמלה מהביטוח הלאומי בעצמו, ייתכן שדי במינוי מקבל גמלה.

לסעיף-קטן (ב)
סעיף-קטן זה מעגן את העדיפות הניתנת לייפוי-כוח מתמשך ולהנחיות מקדימות לאפוטרופוס, המבטאים את רצון החסוי. הסעיף קובע מנגנון לבירור אם הופקד ייפוי-כוח מתמשך, וזאת כדי למנוע מצב שבו ימונה לאדם אפוטרופוס למרות קיומו של ייפוי-כוח מתמשך באותו עניין.

הדבר כפוף לאותם חריגים של ביטול ייפוי-כוח מתמשך ומינוי אפוטרופוס נוסף על מיופה כוח, שהוזכרו לעיל. כאשר הופקדו הנחיות מקדימות לפי סעיף 35א המוצע, ולא נקבע בהן מי ימונה כאפוטרופוס, יורה בית-המשפט לאפוטרופוס שמינה, בצו המינוי, לפעול בהתאם להנחיות המקדימות או בקירוב להן. בית-המשפט רשאי שלא להורות כאמור, אם התקיימו התנאים לפי סעיף 32כה(ג) או (ה) המוצע, בשינויים המחוייבים, שבהתקיימם מיופה כוח רשאי שלא לפעול לפי הוראות מקדימות (העדר אפשרות לקיימן, כרוכים בהוצאה כספית שאין בידי הממנה להוציאה או שהיא בלתי-סבירה, אי-מוסריות ואי-חוקיות) או אם סבר בית-המשפט כי קיומן יפגע בטובת החסוי.

לסעיף-קטן (ג)
הסעיף מעגן את עקרון האמצעי הפחות מגביל כאשר יש מקום למינוי אפוטרופוס לבגיר והשאלה היא היקפו של מינוי כאמור. כיום נוהגים בתי-המשפט לסווג את צווי המינוי לשלושה סוגים – ״אפוטרופוס לרכוש״, ״אפוטרופוס לגוף״ ומינוי ״כללי״ – המשותף לענייני ״גוף ורכוש״. בפועל, חלק גדול מהמינויים הם כלליים ומינויים לעניינים מסויימים הם מועטים ובדרך-כלל נוגעים לטיפולים רפואיים.

כדי לחזק את המגמה של מינויים לעניין מסויים או לעניינים מסויימים, מוצע לפרט בחוק קבוצות עניינים שהניסיון מראה כי האבחנה ביניהם רלוונטית בתחום האפוטרופסות:

(1) עניין מסויים או עניינים מסויימים שיקבע בית-המשפט;
(2) עניינים רפואיים;
(3) עניינים אישיים;
(4) ענייני רכוש;
(5) כלל ענייני החסוי.

אשר לעניינים האישיים – כיום עניינים אלה מכונים בצווי המינוי של בית-המשפט בשם ״ענייני גוף״, כינוי אשר יש בו צמצום של האדם לגופו בלבד, ולפיכך מוצע להחליפו. העניינים הרפואיים נכללים במסגרת עניינים אישיים אך הם יכולים לעמוד גם כקבוצה בפני עצמה מקום שבו הצורך היחיד במינוי הוא לשם מתן הסכמה לטיפול רפואי.

לסעיף-קטן (ד)
על פירוט עניינים אלה, מוצע להחיל את עקרון האמצעי הפחות מגביל ולקבוע כי בבוא בית-המשפט לקבוע את העניינים שיימסרו לאפוטרופוס לבגיר, יצמצם ככל האפשר את העניינים אשר יימסרו לאפוטרופוס אם ניתן להשיג את המטרה שלשמה מונה האפוטרופוס ולשמור על טובתו של החסוי, בלי לקבוע עניינים נוספים. גם בתוך הקבוצות יש לצמצם את היקף המינוי בהתאם למטרה שלשמה הוא נעשה ולפיכך, בהעדר צורך לכך, על בית-המשפט להעדיף את האפשרות למנות אפוטרופוס לעניין מסויים או לעניינים מסויימים כפי שיקבע, על פני מינוי לכלל ענייני הרכוש או לכלל העניינים האישיים.

כמו-כן, נדרש בית-המשפט לצמצם את תקופת מינויו של האפוטרופוס אם ניתן להשיג את המטרה שלשמה מונה במינוי לתקופה קצרה יותר.

לסעיף-קטן (ה)
בהתאם לקו המנחה המבקש להתאים את המינוי לצרכיו של החסוי המסויים, מוצע לקבוע כי בית-המשפט רשאי לתת בצו המינוי הוראות מוקדמות לאפוטרופוס ולקבוע תנאים והגבלות בנוגע לפעולתו.”

——————-
כשרות משפטית ואפוטרופסות – דין ומהות , פרק 34: שיקול-דעת בית-המשפט במינוי אפוטרופוס לבגיר (סעיף 33א לחוק) – תיקון מס’ 18 לחוק, איריס מרקוס, עו”ד (אפריל 2016), אוצר המשפט

מקור המאמר – abc-israel.it


כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.

האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *