ב- ע”א (חי’) 39599-09-14 {מטילדה אזולאי נ’ בילגורי אבינועם, תק-מח 2015(2), 6399 (16.04.2015)} נדונה השאלה מה דינו של ארון החשמל? בית-המשפט קבע כי:
“סעיף 1 של חוק המקרקעין, התשכ”ט-1969 מגדיר “מקרקעין” כך:
“קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה.”
חוק הפרשנות, התשמ”א-1981 (להלן: “חוק הפרשנות”), מגדיר “מיטלטלין, כך:
“נכסים מוחשיים שאינם מקרקעין”.
הגדרת “מקרקעין” לפי חוק הפרשנות זהה לזו שבחוק המקרקעין.
סוגיית “מחוברים הניתנים להפרדה” נדונה בהרחבה ב- ע”א 2587/12 מלונות צרפת ירושלים בע”מ נ’ מנהל מס שבח אזור ירושלים, תק-על 2012(3), 2090 (08.07.13). כב’ השופט עמית דן באותו מקרה במבחנים שניתן להיעזר בהם. לצורך שאלת סיווג כמקרקעין או כמיטלטלין, וזאת בהקשר של שווי מס הרכישה שחל על חלק המקרקעין של המלון, להבדיל מהמיטלטלין.
כב’ השופט ח’ מלצר, שהסכים לתוצאה אליה הגיע כב’ השופט י’ עמית באותו עניין, עמד בחוות-דעתו על השוני שבהגדרת “מקרקעין” בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכוש), התשכ”ג-1963 (להלן: “חוק מיסוי מקרקעין”) בהשוואה להגדרת “מקרקעין” אשר בחוק המקרקעין.
דהיינו, בעוד חוק מיסוי מקרקעין מגדיר “מקרקעין” כך: “קרקע בישראל, לרבות בתים, בניינים ודברים אחרים המחוברים לקרקע חיבור של קבע”, הרי הגדרת “מקרקעין” בסעיף 1 לחוק המקרקעין כוללת בסיומת את המילים: “זולת מחוברים הניתנים להפרדה”, וכך גם בחוק הפרשנות.
בהמשך דבריו כותב כב’ השופט ח’ מלצר, שם:
“מההשוואה בין שתי ההגדרות ל”מקרקעין”, המובאות לעיל עולה כי קיים לכאורה הבדל בגישה בין חוק מיסוי מקרקעין לבין חוק המקרקעין לגבי מחוברים הניתנים להפרדה. חוק המקרקעין נוטה למבחן הפיזי של המחוברים. לעומת-זאת, חוק מיסוי מקרקעין, שאינו מוציא מכלל ההגדרה “מחוברים הניתנים להפרדה” – נוטה למבחן הכוונה.”
וכן:
“לפיכך מחוברים הניתנים להפרדה ייחשבו למקרקעין לצורכי חוק מיסוי מקרקעין, אם כוונת הבעלים היתה לראות בהם כחלק מהמקרקעין. מכאן, שמסילת ברזל, למשל, עשויה לא להיחשב מקרקעין לצורך חוק המקרקעין, אך תיחשב כזו לצורך חוק מיסוי מקרקעין.”
עולה מן האמור לעיל, שהמשיב מס’ 1 היה בעל המיטלטלין (ארון החשמל) מהם יצאה האש, ולכן עליו הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש התרשלות שיחוב עליה.”
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
