סעיף 6א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:
“6א. פעולות בטלות (תיקון התשל”ג)
פעולה משפטית של קטין שהיא רכישת נכס באשראי או במקח אגב שכירות, שכירות נכס או קבלת שירות באשראי, אין לה תוקף, על-אף האמור בסעיפים 5 ו- 6, כל עוד לא באה עליה הסכמת נציגו; לעניין סעיף זה, “אשראי” – לרבות תשלום בשיעורים.”
סעיף 6א לחוק הכשרות, שולב בחוק בתיקון משנת התשל”ג (ס”ח התשל”ג, בעמ’ 32).
תוספת זו לחוק היוותה ביטוי נוסף לרצון המחוקק להגן על קטינים. דברי ההסבר להצעת החוק מציינים בין השאר כי במקרים רבים מנצלים סוכנים זריזים את תמימותם של קטינים ומחתימים אותם על חוזה למתן שירותים תמורת תשלום המחיר במשך תקופה ארוכה, לעיתים בריבית גבוהה. הדוגמאות כפי שהובאו בדברי ההסבר הן רכישת ספרים, אלבומים או סדרות של תמונות או בולים (הצ”ח התשל”ב 163) {ראה לעניין זה גם ד’ פרידמן, נ’ כהן חוזים כרך ב’ (התשנ”ג), 1037; י’ אנגלרד חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 (מהדורה שניה, התשנ”ה), 103}
פעולות באשראי של קטין, אין להן תוקף לכתחילה, אלא-אם-כן אישר אותם האפוטרופוס. אין חולק, כי פעולה משפטית כהגדרתה בחוק חובקת אל תוכה את החתימה על ההסכם, שהוא הסכם מחייב אלא כאשר מדובר בקטין ובעסקת אשראי, המחוקק בחר להעמיד פעולה משפטית של קטינים באשראי כבטלה לכתחילה, אם לא ניתנה לה הסכמת האפוטרופוס.
פרופ’ י’ אנגלרד, כותב בספרו {הכשרות המשפטית (מהדורה שניה, 1995), 103} כי:
“סעיף זה הוסף על-ידי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס’ 3), התשל”ג-1972. הרקע לתיקון היתה התופעה השכיחה של החתמת קטינים על חוזה רכישה (במיוחד סידרת ספרים), שלפיו התחייבו לשלם את המחיר במשך תקופה ארוכה, לעיתים בריבית גבוהה. אמנם, לפי הוראת סעיף 5 היתה לנציגי הקטין היכולת לבטל את החוזה תוך חודש ימים מאז שנודע להם על העסקה. אולם במציאות קרו מקרים שבהם ההורים לא היו מודעים לכוחם זה, ולעיתים עבר החודש מבלי שהפעילו את יכולת הביטול. המחוקק בחר, איפוא, בדרך קיצונית למדי ודרש את הסכמת הנציג כתנאי לקיום הפעולות המשפטיות המנויות בהוראה המיוחדת.”
זאת ועוד:
“התוצאה היא מרחיקת לכת: כל פעולה משפטית הנכללת בהגדרת עסקת אשראי במובן סעיף 6א לחוק טעונה הסכמה – הן פעולה משפטית שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה הן פעולה בין קטין לבין אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהוא קטין (סעיף 6).”
{שם, עמ’ 104}
לעניין סעיף 6א לחוק הכשרות “אשראי” הוא “לרבות תשלום בשיעורים” (סעיף 6א סיפא לחוק הכשרות). כך, לדוגמה, מכירת מכשיר סלולארי לקטין בהתחייבות ל- 36 תשלומים היא “רכישת נכס באשראי” והעסקה בכללותה היא עסקת אשראי במובן הרחב שכן, מדובר בהתחייבות עצמית של קטין לקשר עסקי המשתרע בזמן, כלומר, נוצר יחס משפטי ממושך לתקופה של שלוש שנים.
ב- ת”א (שלום ת”א) 740541/05 {פלאפון תקשורת בע”מ נ’ אבן אלה, תק-של 2006(1), 15148 (2006)} טען, אבי הנתבעת, כי ביתו, עת חתמה על טופס הבקשה לקבלת שירותים סלולאריים, היתה קטינה, כבת 16.5 שנים ולפיכך, ההסכם שנחתם בין חברת פלאפון לנתבעת, בטל מעיקרו.
כב’ השופט רחמים כהן בקבלו את טענת האב קבע אין חולק, כי התובעת היתה מודעת להיות הנתבעת קטינה בעת ההתקשרות ואף השכילה לשלוח מסמך מתאים לחתימת אבי הנתבעת. ברור היה לה אם כן, כי אין די בחתימת הנתבעת לקבלת תוקף לפעולה המשפטית והמחייבת וכי עליה לקבל חתימת האפוטרופוס על הקטינה.
בנוסף, אין מחלוקת, שהנתבעת ואביה ביקשו לבטל את ההסכם תוך חודש ימים מהיום שנודע לאביה על העסקה, כאמור בסעיף 5 לחוק הכשרות המשפטית.
לפיכך, ואין מחלוקת עובדתית לגבי היות הנתבעת קטינה בעת ההתקשרות ואין מחלוקת בין הצדדים, שהאפוטרופוס לא אישר את ההתקשרות וביקש לבטלה, הרי שהמסקנה היא, שהסכם ההתקשרות בין הצדדים בטל מעיקרו ויש לדחות את התביעה.
ב- בש”א (שלום ת”א) 173751/03 {ויזה כ.א.ל. כרטיסי אשראי לישראל בע”מ נ’ קיכל מיכאל, תק-של 2003(4), 9366 (2003)} נדונה בקשת רשות להתגונן שהוגשה מטעם הנתבע. בבסיס הבקשה עומדת הטענה לפי הנתבע עת שחתם על טופס הבקשה לקבלת כרטיס אשראי, היה קטין, כבן 17 שנה. בנוסף, לאור הקבוע בסעיף 6א לחוק הכשרות, ההסכם למתן כרטיס האשראי, בטל ומבוטל והתובעת אינה יכולה לקבל ממנו את הסכומים הנכללים בכתב התביעה.
יוער, כי אין מחלוקת שכל העסקאות אשר ביצע הנתבע והן התשתית לחוב נשוא התביעה, עסקאות שאין לנתבע טענה לגביהן, בוצעו זמן לא מבוטל לאחר שהפך הנתבע לבגיר והטענה מתבססת רק על מועד ההתקשרות לקבלת כרטיס האשראי.
כב’ השופטת תמר אברהמי דחתה טענת הנתבע מחמת הסיבות הבאות:
הראשונה, ההסכם בין הצדדים נחתם כאשר הנתבע היה בן 17 שנה לערך. מאז ועד להגשת התביעה, חלפו כ- 4 שנים והנתבע מוסיף להשתמש בכרטיס, לבצע עסקאות מעסקאות שונות וגם לשלם את תמורתן. כב’ השופטת תמר אברהמי סבורה כי הונחה בפניה תשתית לביסוס קביעה שהנתבע התקשר למעשה, בהיותו בגיר, בהסכם חדש עם התובעת בעניין כרטיס האשראי.
השניה, גם לפי סעיף 6א לחוק הכשרות, הבטלות אינה סוף פסוק. כלומר, סעיף זה קובע כי הפעולה בטלה רק “כל עוד לא באה עליה הסכמת נציגו” של הקטין. אם רשאי הנציג לתת הסכמה לפעולה, קל וחומר רשאי לעשות כן הקטין עצמו משבגר. בדרך הילוכו של הנתבע במקרה זה, יש לראות משום הסכמה לפעולה שנעשתה.
השלישית, דרך הילוכו של הנתבע כלפי התובעת והנסיבות שהובאו מקימים טענת מניעות והשתק כלפי הנתבע, אשר רוצה להינות מכל העולמות, לעשות כבגיר שימוש בכרטיס האשראי, אך לא לשלם בגין העסקאות. דרך הילוכו של הנתבע היה משום מצג כלפי התובעת וזו שינתה מצבה לרעה בכך שאיפשרה לנתבע לבצע עסקאות באמצעותה ונשאה בשל כך בתשלומים. הנתבע נהנה מן העסקאות אשר בגינן לא שילם. גם בזכויות לפי דין יש לעשות שימוש בתום-לב. השתק הינו פן של חובת תום-הלב.
הרביעית, לאחר שהתובעת ביצעה את חיוביה לפי ההסכם, מן הצדק הוא לחייב את הנתבע לקיים את החיוב שכנגד, היינו לכבד את החיובים ולפרוע את התשלומים בגין העסקאות שביצע. אין בתכלית המונחת ביסוד סעיף 6א לחוק הכשרות, כדי לשלול עריכת צדק ביחסים הפרטיים שבין הצדדים במקרים הראויים לכך לפי שיקול-דעת של בית-המשפט.
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
