1. צו מניעה זמני – זכות יוצרים
ראה ע”א 606/76 סי. בי. אל. הנדסת פיברגלס בע”מ נ’ לישר, פ”ד לא(3), 333.
2. צו מניעה זמני למניעת ביצוע ושינוי תכנון ארכיטקטוני מקורי
ראה רע”א 7768/97, 7763/97 עיריית תל-אביב-יפו נ’ אלי עטיה ואח’, תק-על 98(1), 143.
3. השאלה של הוצאת צו מניעה זמני ביחס לזכות יוצרים בטופס של חשבוניות
ראה רע”א 7768/97, 7763/97 עיריית תל-אביב-יפו נ’ אלי עטיה ואח’, תק-על 98(1), 143.
4. צו מניעה זמני בהקשר להפרת זכויות יוצרים על-פי החוק לזכויות יוצרים והטעיה על-פי פקודת הנזיקין. צו מניעה זמני – מוסיקה – להגנה על זכויות יוצרים
ראה המ’ (ת”א) 4648/87, ת”א (ת”א) 1127/87 ק. ס בע”מ נ’ מוצרי נייר בע”מ, פ”מ תשמ”ח(א), 455.
5. צו מניעה זמני להגנת זכות יוצרים. האם תוכנת מחשב הינה יצירה ספרותית שיש עליה זכות יוצרים על-פי החוק?
ראה ת”א (ת”א) 3021/84 אפל נ’ ידע מחשבים, פ”מ תשמ”ז(א), 397.
6. צו מניעה זמני – העתקה, הפרת זכות יוצרים; מתן צו חלקי ככל שהדבר לא פוגע בצד שלישי
ראה בש”א (יר’) 4373/00 S.J.R נ’ יהושע (שוקי) פריימן, תק-מח 2000(3), 11640.
7. בידור, מוסיקה ותקליטים – הרשאה להשמעה פומבית ושידור של מוזיקה המוקלטת בישראל
ב- ת”א (ב”ש) 4008/05 {הפדרציה הישראלית לתקליטים בע”מ נ’ גן הפקאן א.ד אירועים ושירותי קייטריניג ואח’, תק-מח 2007(1), 12058 (2007)} דן בשאלה העוסקת ברשות השמעה פומבית של מוזיקה מוקלטת.
התובע טען כי הנתבעים לא מגינים על זכויות היוצרים כראוי ולא בודקים האם לתקליטנים יש רישיון להשמעת מוזיקה ומאחר ולאולם עצמו אין היתר כזה, יש לראות באולם כמי שהרשה, לתועלתו הפרטית, להשתמש ביצירה לשם הצגתה בציבור, אסורה.
בית-המשפט קבע כי באחריות האולם לבדוק ולוודא שהתקליטן מצוייד ברישיון מטעם הגופים הרלוונטים ואם התקליטן חרג בשיר אחד או שניים, כל עוד לא היה בידי האולם ספק סביר שאכן מדובר בהפרה של זכות יוצרים לא יהיה ניתן להטיל האחריות על האולם, אך האולם לא עשה את הנדרש ממנו.
בנוסף, מובהר כי מדיניות התובעת לתבוע את בעלי האולמות ולא את התקליטנים היא נכונה, שכן עליהם מוטלת האחריות על ביצוע מפר של היצירה שכן פרנסתם תלויה בהנאתם החוגגים.
על-כן ניתן צו המונע המשך ההפרות בעתיד וכן פיצוי ללא הוכחת נזק אשר נקבע במסגרת הסכם על-סך 50,000 ש”ח.
8. סרט קולנוע. צו מניעה זמני
ב- המר’ 6402/65, ת”א 2674 {קורט אונגר ואח’ נ’ פריס ישראל סרטים בע”מ, פ”מ מט 196 (1965)} מדובר בבקשה לביטול צו מניעה זמני האוסר על חברה והמבקשים להפיץ בישראל את הסרט Marriage Italian Style.
בית-המשפט השאיר על כנו את צו המניעה הזמני, וקבע כי אינו מקבל את טענות המבקשים אשר טענו 4 טענות: האחת, כי התובעת אינה רשאית להגיש תביעה בלי שתצורף לתביעה בתור תובעת גם מעבירת הזכויות; השניה, הזכויות שהועברו לתובעת הן זכויות שביושר אל מול זכויותיהם שהם זכויות שבדין; השלישית, שלמעשה הם אלה המפיצים את הסרט; הרביעית, שלא נגרם נזל בל-יתוקן ומאחר שניתן לפצותם כספית.
9. רישיון בלעדי להציג ולהפיץ סרט. העברת זכות יוצרים שביושר
ב- ע”א 464/65 {קורט ואירנה אונגר נ’ פריס ישראל סרטים בע”מ ואח’, פ”ד כ(3), 6 (1966)} דן בית-המשפט במקרה בו המשיבה מס’ 2 העניקה למשיבה מס’ 1, בתמורה, רישיון בלעדי בישראל להציג ולהפיק סרט מסויים. משנודע לזו, כעבור זמן, כי המשיבה מס’ 2 התחייבה למסור למערערים את זכות ההפצה הבלעדית של הסרט האמור, היא פנתה לבית-המשפט המחוזי בתביעה למתן צו מניעה, ויחד-עם-זאת הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני בנוכחות צד אחד.
המערערים הגישו בקשה לביטול צו המניעה הזמני וטענו כי למשיבה מס’ 1 יש רק זכויות שביושר בסרט האמור, ואילו למערער מס’ 1 – זכות שבחוק.
בית-המשפט קבע כי כאשר עקב עיסקת הרישיון נוצר אינטרס שביושר בזכות היוצרים, כי אז יהיה עדיף האינטרס הזה על קיום אינטרס שביושר. לעומת-זאת, בבוא בעל האינטרס שביושר להגיש תביעת הפרה נגד צד שלישי חייב הוא לצרף כצד הכרחי למשפט את בעל הקניין החוקי בזכות היוצרים הנדונה.
כמו-כן, נקבע כי אין הכרח בצירוף הבעלים החוקי כצד להליכים הנושאים אופי של הליכי ביניים, בהם מבקש התובע אך צו מניעה זמני. גם כאשר הנסיבות אינן מאפשרות את צירופו של הבעלים החוקי כתובע נוסף, כי אז יוצא התובע ידי חובתו על-ידי צירוף הבעלים החוקי כנתבע נוסף.
10. שימוש בדמות מתוך סרט
ב- ת”א (ת”א) 1376/91, המ’ 9496/91 {The Roy Export Company Establishment ואח’ נ’ מפעל הפיס בע”מ ואח’, פ”מ תשנ”ב(א), 458 (1991)} דן בית-המשפט בבקשה למתן צו מניעה כנגד המשיבים לחדול ולהימנע מלעשות שימוש בדמות הנווד של צ’רלי צ’פלין וכן בתסריטים, צילומים, סרטים ויצירות אחרות בתשדירי השירות בטלויזיה ובפרסומת לקידום מפעל הפיס.
בית-המשפט קבע כי אין איש שיחלוק על-כך שדמות “הנווד” מהווה מלאכת מחשבת הכוללת עיצוב הדמות, התלבושת, האיפור וביצוע מיוחד במינו בהליכתו ובהתנגותו של “הנווד”. היא הפכה להיות חלק מצ’רלי צ’פלין. צ’רלי צ’פלין מזוהה עימה ומזדהה עימה.
לאור האמור, מסקנת בית-המשפט היתה כי המשיבים הפרו לכאורה בתשדירים של מפעל הפיס את זכויות היוצרים של המבקשות.
11. צו מניעה זמני. מאזן הנוחיות. הרצאות אוניברסיטאות
ב- ע”א 323/60 {ישראל בר שירה נ’ יונה סופר, פ”ד יד 2231 (1960)} תבע המערער מתן צו מניעה וסעדים שונים נגד המשיבה וזאת בקשר לפרסום ספר “דיני עבודה” על-ידי המשיבה, בטענה שהפרה בכך את זכות היוצרים שלו בהרצאותיו בנושא זה באוניברסיטה.
בית-המשפט קיבל את הערעור וציווה על המשיבה להפסיק את הפצת הספר, עד בירור התביעה לגופה, וזאת על-פי השוואת הנזק העלול להיגרם לכל אחד מבעלי הדין.
12. צו מניעה זמני. פתיחת ספרי חשבונות והנהלת הפנקסים. עיכוב ביצוע. ספרי הוראה
ב- המר’ 103/81, ע”א 23/81 {משה הרשקו חברת דביר בע”מ נ’ חיים אורבוך ואח’, פ”ד לה(2), 666 (1981)} דן בית-המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע צווים שהוציא בית-המשפט: צו מניעה והמצאת דין וחשבון מלא של הכנסות והוצאות עד תום שמיעת הערעור.
המבקשים טענו שביצוע מיידי יגרום להם נזק חמור וכי אי-אפשר יהיה או שיהיה זה קשה מאוד, להחזיר את המצבו לקדמותו, במקרה שערעורו יתקבל. לאחר שנות פעילות ברוכה וקליטה מוצלחת ייפלטו ספרי הוראה שלו בשנת הלימודים הבאה וחלל זה יתמלא כנראה בספריו של המשיב, העושה עתה, מאמצים נמרצים בכיוון זה.
בית-המשפט קבע כי הנזק שייגרם למשיב עקב ביטולו של צו המניעה לא חמור. כמו-כן, עבור השנים הקודמות הוא יהיה זכאי לדין וחשבון על הכנסותיו של המבקש גם בשנה נוספת. מכאן שהעיכוב מוצדק גם מבחינת מאזן הנוחיות.
על-כן נקבע כי יש לעכב את ביצוע של צו המניעה עד להכרעה בערעור, כמבוקש. יחד-עם-זאת יש לדון בערעור בכל ההקדם כדי לצמצם ככל האפשר את תקופת אי-הוודאות.
13. זכות יוצרים בעבודת עריכה של פסקי-דין. בקשה למתן צו מניעה זמני
ב- המ’ (יר’) 1029/91 {סי. די. אי. נ’ לשכת עורכי-הדין (ניתן ביום 27.05.91 – לא פורסם)} דן בבקשה למתן צו מניעה כנגד המשיבה אשר, לטענת המבקשת, עשתה שימוש שלא כדין בעבודת העריכה שבצעה המבקשת בכרכים ל”ג ו- ל”ד של פסדי-דין של בית-משפט העליון.
המשיבה טענה כי הבעלות בזכות היוצרים אינה שייכת לחברת מיקרושור המקורים, ובנוסף, שהחברה מיקרושור נמחקה מרשם החברות בשל אי-תשלום אגרות.
בית-המשפט נתן צו כמבוקש, אך מצא לנכון להבהיר כי המשיבה רשאית למחוק מן המפתח הממוחשב שהוציאה את המידע, שלגביו טוענת החברה המבקשת לזכויות יוצרים, ולהמשיך להפיצו ללא מידע זה.
14. מערכי השיעור שהוכנו עבור הנתבעת 1 מהווים “יצירה ספרותית” מקורית הזכאית להגנה של זכות יוצרים
ב- ת”א (ת”א) 1323/99 {פורום משכילון בע”מ נ’ משכילון בע”מ ואח’, תק-מח 2005(1), 2124 (2005)} דן בית-המשפט בבקשה לשורה של סעדים וצווי מניעה קבוע האוסר על משכילון ושרעבי לעשות שימוש מכל סוג, במערכי שיעור, בתכנית לימוד ובשיטות הוראה של פורום משכילון שמעולם לא ביטלה את הסכם המייסדים.
פורום משכילון טענה, כי משכילון ושרעבי ביצעו קורסים בתחומים השמורים לפורום משכילון, תוך שימוש במערכי שיעור שחוברו על-ידי פורום יעוץ. מערכי שיעור אלה, לטענתה, הם יצירה ספרותית מוגנת כזכות יוצרים.
כמו-כן, טענה פורום משכילון כי משכילון פרסמה את הקורסים של פורום משכילון כאילו הם קורסים שלה. קידום הקורסים תחת השם “משכילון” פגע בפורום משכילון והיווה הפרה של התחייבויות כלפי פורום משכילון.
משכילון ושרעבי טענו כי פורום משכילון אינה זכאית לצו מניעה, מכוון שזו לא הציגה זכות ראויה להגנה. בנוסף לשרעבי ומשכילון זכות חופש העיסוק כאשר הצווים המבוקשים בלתי-מידתיים ופוגעים פגיעה רחבה בחופש עיסוקם ובתחרות חופשית.
בית-המשפט קבע כי יש להוציא צו מניעה קבוע האוסר על משכילון ושרעבי, בין בעצמם ובין באמצעות אחרים, לעשות שימוש מכל סוג במערכי שיעור בתחום המחשבים שפותחו עבור פורום משכילון, ועליהם להשיב לתובעת תוך 14 יום את כל העותקים של מערכי שיעור אלו שבידם.
כמו-כן, קבע בית-המשפט כי יש להטיל צו מניעה קבוע האוסר על משכילון ושרעבי, להתחרות בפורום משכילון באמצעות עריכה וניהול של קורסים בתחומי היזמות והמחשבים, ולגבות כספים המגיעים לפורום משכילון בגין קורסים אלו, אלא אם הקורסים נערכו ונוהלו לטובת ובמסגרת פורום משכילון.
15. ככל שהיצירה חשובה יותר, חדשנית יותר, ויחודית יותר, תגדל הנטיה לראות בהעתקתה או בחיקויה משום תחרות בלתי-הוגנת
ב- בש”א (ת”א) 15740/05 {אל הבית בע”מ נ’ יצאת גדול בע”מ ואח’, תק-מח 2005(3), 3871 (2005)} דן בית-המשפט בבקשה למתן סעדים זמניים במעמד צד אחד. בה מתבקש צו מניעה זמני האוסר על המשיבה 1 להפיץ, לשווק, ולמכור חוברת הערוכה ומופקת על ידה בשם “יצאת גדול”, ובה ריכוז בעלי מקצוע ונותני שירותים.
המבקשת טענה כי היא משקיעה סכומי עתק באמצעות עובדים רבים והיקפי עבודה אדירים באיסוף נתונים, בעריכתם ובשיווק, והיא מפיצה מאות אלפי עותקים ובכוונתה עד סוף 2005 להגיע לכיסוי כלל איזורי הארץ.
עוד נטען, כי המשיבה החליטה לנצל ולעשות שימוש במאמציה, השקעותיה, במוניטין ובסודות המסחריים של המבקשת ולערוך ולהוציא לאור עיתון זהה ו/או דומה, כאשר היא עושה שימוש גם בלקוחותיה של המבקשת.
בית-המשפט קבע כי גם אם המשיבה מקיימת תחרות בשוק במוצר הדומה במהותו למוצר המפורסם על-ידי המבקשת, הרי יש בכך משום תחרות לגיטימית.
כמו-כן, נקבע כי אם אכן יש ממש בטענות שהועלו בבקשה כי המשיבה פעלה בחוסר תום-לב, יצרה מיצגים אשר גרמו להטעיה, עשתה שימוש באינפורמציה השייכת בלעדית למבקשת, הרי כל אלו אין מקומם בשלב זה של הדיון. תביעות מן הסוג הנדון יש להוכיחן במסגרת תביעה כספית, ובכך ניתן יהיה לפצות את הצד הנפגע.
16. דחיית בקשה לצו מניעה משיקול של מאזן הנוחיות – טענה לזכות יוצרים בשם
ב- המ’ (ת”א) 5170/64, ת”א 3267/64 {שורק אביטל בע”מ נ’ בית חרושת לסיגריות “לוד” בע”מ, פ”מ מז 369 (1965)} דן במקרה בו המבקשת הכינה לבקשת המשיבה הצעת פרסום על האותיות L.F אך הצעתה לא נתקבלה והמשיבה פנתה לחברת פרסום אחרת ועמה יצאה בפרסומת עם האותיות A.L.F ובעברית א.ל.ף.
המבקשת טענה כי יש לה זכות יוצרים היות והשם מהווה יצירת אמנותית המוגנת על-פי חוק זכות יוצרים, 1911.
בית-המשפט קבע כי על-מנת להוכיח הפרת זכות יוצרים יש להראות כי הצורה כפי שמשתמשת בה המשיבה דומה לצורה שהוצעה על-ידי המבקשת. במקרה דנן נקבע כי על-פי הראיות שהוצגו בפני בית-המשפט לא ניתן לקבוע כי הדבר כך במקרה זה.
17. הצגת תכניות טלויזיה במקלט שבמלון – הצגה פומבית. שידורים לאורחי המלון
ב- המ”ר 6751/71 {אקו”ם בע”מ נ’ חברת מלון דבורה, פ”מ עח 263 (1972)} דן בית-המשפט בבקשה למתן צו מניעה זמני להצגת תכניות הטלויזיה במלון.
המערערת טענה כי הצגת תכניות הטלויזיה בטרקלין המלון יש משום הפרת חוק זכויות היוצרים.
במשיבה טענה כי אין להוציא צו מניעה, שהרי העניין כולו ניתן לביטוי בפיצויים ולמעשה אקו”ם רוצה אלא בתמלוגים מיוחדים מבית המלון.
בית-המשפט קבע כי כדי להוציא צו מניעה זמני, על התובע להוכיח כי יש דחיפות בדבר. כמו-כן שיהוי בהגשת הבקשה לצו המניעה הזמני הוא בדרך-כלל בעוכרי מתן הצו.
במקרה דנן, בית-המשפט קבע כי הוכח שזכויות היוצרים אשר על שמירתן הופקדה האגודה המבקשת, הופרו על-ידי הצגה בטרקלין, כלומר בפומבי, בבית המלון של החברה המשיבה. אולם הנסיבות של השיהוי שהיה, לא ינתן צו מניעה זמני. על התובעת לממש זכויותה בתביעה עצמה.
18. סעיף 5 (2) לחוק זכות יוצרים, 1911
ב- ת”א 1217/06 {חנן פלד נ’ מת”ב מערכת תקשורת בכבלים בע”מ, פדאור 06(11), 377 (2006)} דן בית-המשפט בבקשה למתן צו מניעה זמני כנגד הנתבעות בה הם עתרו כי בית-המשפט יאסור על הנתבעות לעשות שימוש כלשהו ביצירות נשוא התביעה.
התובעים טענו כי הם בעלי זכויות היוצרים ביצירות ומכוח בעלות זו הם זכאים לאגד של זכויות, הכלול בזכות היוצרים. בין היתר הם זכאים לאסור פרסום פומבי של היצירות וכן הם זכאים לדמי שימוש עבור כל שימוש בהן.
הנתבעות טענו כי התובעים מכרו את זכויות היוצרים או לפחות את זכויות השידור למפיקים שונים, והן רכשו את הזכויות מהמפיקים.
בית-המשפט קבע כי התובעים לא הרימו את הנטל והוכיחו כי במסגרת ההסכם בין המפיק לבין התובע 4, לא העביר התובע 4 למפיק את זכויות השידור ביצירתו.
19. זכות יוצרים ארכיטקטונית אינה צריכה למנוע הקמת בניינים שכבר החלה בנייתם
ב- ע”א 562/75 {אורה ויעקב עמנואל נ’ שמעון ואורה ליפשיץ ואח’, פ”ד כט(2), 531 (1975)} דן בית-המשפט בבקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים להמשיך בבניית הבניין.
לטענת המבקש המשיבים עשו שימוש בתכניות ובשרטוטים שערך תוך הפרת זכות היוצרים שלו.
בית-המשפט קבע כי סעיף 9 לחוק זכות יוצרים שזכות יוצרים ארכיטקטונית המוקנת בידי היוצר המקורי, אינה צריכה למנוע הקמת בניינים שבנייתם כבר החלה.
20. אם המשיב רשאי לשנות את צורתו הפנימית של הבניין מבלי שהצורה החיצונית נפגמת
ב- ת”א 1889/66, המר’ 3384/67 {פרופ’ אלפרד נוימן ואח’ נ’ הטכניון, פ”מ ס 260 (1967)} דן בית-המשפט בבקשה למתן צו מניעה וצו עשה זמניים כנגד הטכניון בגין בניית בניין שלטענת במבקשים יש לבנות אך ורק בהתאם לתכניותיהם ואין להכניס לתכנית או לבניין כל שינוי, תיקון או תוספת ללא הסכמתם.
המבקשים טענו כי זכות היוצרים עבור התכניות והשרטוטים אשר הכין האדריכל לפני שהקים את הבניין שייכת להם.
המשיבים טענו כי יש להם את הזכות המוסרית שיצירתם תופיע בשמם ולא תשונה ותסורס.
בית-המשפט קבע כי אין כל יסוד להניח כי הנזק שיגרם למבקשים הוא כזה שאינו ניתן לתיקון, במקרה שיזכו המבקשים בתביעתם, ינתן צו הריסה לגבי המחיצות ופיצוי מתאים אם מגיע להם.
21. העתקת חוברות הדרכה והוראות הפעלה אותם יצרה התובעת
ב- ע”א 8374/13 {איי.פי.סי טכנולוגיות ייבוא ושיווק בעמ נ’ Geo Vision Inc. (חברה זרה), תק-על 2014(1), 15091 (2014)} דן בית-המשפט בבקשה לצו מניעה קבוע אשר יאסור על המבקשים לעשות כל שימוש מסחרי או אחר בכרטיסים הנחזים להיראות כמוצרים מקוריים של Geo וכן להימנע מהעתקת התוכנות של Geo והמוצרים הנלווים אליהן.
המשיבה טענה כי המבקשים העתיקו את חוברות ההדרכה והוראות ההפעלה שיצרה Geo. כמו-כן, על גבי כל אחד מהכרטיסים הוטבע הסימן המסחרי הרשום Geo Vision, וזאת באופן מפר היוצר מצג מטעה בפני הלקוחות כי מדובר במוצר המקורי.
המבקשים טענו כי הכרטיסים נשוא התביעה נרכשו על ידן בסין, וכי לא מדובר במוצרים מזוייפים אלא במוצרים מתוצרת Geo אשר מיוצרים בסין תחת רישיון מאת Geo. עוד נטען כי מדובר במוצרים מיושנים מדור קודם, ומשכך הם נמכרים במחיר נמוך משמעותית מהמחיר בו נמכרים מוצרים חדשים של Geo.
המבקשים טענו בנוסף כי מדובר למעשה במוצרים המקורויים OEM (Original Equipment Manufacturer), אשר הינם מוצרים הנמכרים על-ידי יצרניהם על-מנת שהרוכש יוכל למתג אותם כרצונו או לא למתגם כלל, והם נמכרים על-ידי היצרנים במקביל למוצרי הדגל של היצרן המכונים מוצרי “פרימיום”, אשר הינם המוצרים החדשים והמשוכללים יותר, ואשר ממותגים במיתוג הרשמי של היצרן.
בית-המשפט קבע כי אין למעשה מחלוקת שהמבקשים הפרו את סימן המסחר של המשיבות {GeoVision} ואת זכויות היוצרים שלהן בתוכנות ההפעלה ובחוברות ההדרכה.
לא זו אף זאת, נקבע כי טענתם החלופית של המבקשים, לפיה אף אם המוצרים אינם מוצרי OEM מקוריים הרי שהמבקשים סברו בתום-לב שכך הוא הדבר, המעט שיכלו המבקשים לעשות הוא לברר באופן יסודי עם החברה הסינית האם היא ספקית מורשית של Geo והאם המוצרים שהיא רוכשת ממנה הם מוצרים מקוריים.
נקבע כי ככל שהמבקשים נמנעו מלעשות כן, אין להם להלין אלא על עצמם, וכי בהחלט ייתכן שידעו אל נכון שהם רוכשים מהחברה הסינית מוצרים מזוייפים.
22. ביטול הסכם מכירת זכות יוצרים בתוכנה
ב- רע”א 5240/92 {חלמיש חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור נ’ אשרז עיבוד נתונים בע”מ ואח’, פ”ד מז(1), 45 (1992)} דן בית-המשפט בערעור על מתן צו מניעה זמני כנגד המבקשת.
במקרה דנן, מכרה המשיבה למבקשת זכות שימוש בארבע מערכות תוכנה שבבעלותה, וכן התחייבה לספק לה שירותי תמיכה ואחזקה בגינן.
המבקשות טענו כי מאחר וההסכמים בוטל חלה החובה על המשיבות להשיב לאלתר את התוכנות לידיהן, וכי לעניינה של חובת ההשבה האמורה, אין זה מעלה או מוריד אם ביטול ההסכמים היה כדין או לאו.
המבקשת טענה כי מאחר והמשיבה הפרה את חיוביה, קמה לה זכות לבטל את ההסכמים. אך שימושה בזכות הביטול לא גרע מזכותה להוסיף ולהשתמש בתוכנות, במסגרת התנאים שהותוו בהסכם.
בית-המשפט קבע כי צו המניעה הזמני בוטל ככל שהוא מתייחס לשימוש בתוכנה על-ידי המבקשת ולדרכיה, ובלבד שעשיית שינויים נוספים בתוכנות תהא כפופה, מכאן ואילך, לאישור בית-המשפט.
23. צו מניעה ודמי נזק על הפרת זכות יוצרים בתוכנה
ב- ת”א (ת”א) 1787/87 {אמפיסל נ’ יפנלנד ואח’, תק-מח 90(2), 735 (1990)} דן בית-המשפט בטענה כי שינוי הנתונים ברכיב הזיכרון במדפסת, יצר תוכנה שונה מזו שהיתה בה שיובאה לארץ מן היצרן היפני ויש לתובעת זכות יוצרים על-פי חוק זכות יוצרים. לכן לטענתה, הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים שלה.
הנתבעת טוענת כי השינוי שנעשה על-ידי התובעת לא שינה למעשה את תוכנת ההפעלה של היצרן ולא יצר תוכנה חדשה. רק חלק מהנתונים בתוכנה שונה.
עוד טענה הנתבעת כי למרות השינוי בוצע על-ידי תוכנת עזר, הרי מכיוון שהתוכנה עצמה לא הועתקה, אלא רק התוצאה שנבעה ממנה, היינו רק השינוי שהושתל ברכיב הזיכרון שבמדפסת, אין הפרה של זכות היוצרים של התובעת על-ידי העתקה.
בית-המשפט קבע כי התובעת הפרה את זכות היוצרים בכך שהעתיקה את רכיב הזיכרון שבמדפסת כפי ששונה על-ידי התובעת.
24. זיוף רשיונות להפצת תוכנות, והעתקת סימן מסחרי
ב- ת”א (ת”א) 1476/96 {Microsoft Corporation נ’ אפלקר שיווק מחשבים (1987) בע”מ ואח’, תק-מח 2005(3), 6204 (2005)} דן בית-המשפט בבקשה לצו מניעה קבוע שימנע מהנתבעת להמשיך בהפצה ההעתקים של התוכנה, והשבת הרווחים שהופקו מעצם ההפצה.
התובעים טענו כי הנתבעים העתיקו והפיצו העתקים מפרים של תוכנות התובעת ביודעם שהם מפרים את זכות היוצרים בתוכנות שלה.
הנתבעים טענו כי שיווקו את התוכנות של התובעת על-פי רישיון שנרכש בתמורה מלאה ממפיצים מורשים של התובעת, והכחישו כי הרשיונות היו מזוייפים.
כמו-כן, נטען כי הרשיונות דומים מאוד לרשיונות המקוריים, אם יסתבר כי הרשיונות אכן היו מזוייפים, נטען כי הם נקנו על-ידי הנתבעים מחברת מ.צ.מ בתום-לב ובתנאי תקנת שוק, מבלי לדעת על הזיוף.
בית-המשפט קבע כי העובדה שהנתבעת שילמה עבור רישיון כשליש ממחירו הרגיל בשוק, מהווה אינדיקציה משמעותית לכך שהרשיונות היו מזוייפים, וכי הנתבעים ידעו זאת.
עוד נקבע כי הנתבעים פעלו בלא רישיון לשיווק התוכנות של התובעת ללקוחותיהם ומכאן שהם הפרו את זכויות היוצרים בתוכנות כאשר העתיקו אותן למחשבי הלקוחות בהסתמך על רשיונות חסרי כל תוקף.
25. תוכנת הפעלה למרכזיות טלפון
ב- ת”א (ת”א) 1673/06 {תדיראן טלקום שרותי תקשורת בישראל (שותפות רשומה) נ’ גיל & א.ר מערכות טלקום ואח’, תק-מח 2007(2), 1735 (2007)} דן בית-המשפט בבקשה לביטול צווים ולהורות החזרתם של כל התפסים המוחזקים על-ידי התופס שמונה על-ידי בית-המשפט.
המבקשת טענה כי המשיבה זייפה תוכנת הפעלה וכרטיסים, עשתה שימוש לא חוקי בתוכנת עזר של המבקשת, הטעתה צרכנים בקשר למקוריותם של הרכיבים שותקנו ויחסום למבקשת וניהלה תחרות בלתי-הוגנת מול המבקשת.
המשיבה הכחישה כי העתיקה תוכנת ההפעלה לצורך ההתקנה אצל אותו לקוח הנזכר בבקשת המבקשת וכי התקינה חומרה הכוללת את תוכנת ההפעלה שרכשה כדין.
כמו-כן, המשיבה טענה כי אפילו אם יוכח שהתוכנה הועתקה, הרי הלכה היא שהעתקת תוכנה לצורך התממשקות אינה הפרה של זכויות יוצרים וזאת על-מנת למנוע ניצול לרעה של המונופול המוקנה מכוח הזכות.
בית-המשפט קבע כי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובת המבקשת, פריטים שנתפסו אינה מונעים את הפעולות המסחריות של המשיבה, היא יכולה להמשיך ולפעול ואף אם נגרם נזק שהינו נזק מזערי.
26. משחקי וידאו ומחשב
ב- ת”א (ת”א) 2320/02{Inc. Inforgrames ואח’ נ’ ש.י.י צעצועים בע”מ ואח’ תק-מח 2007(1), 8201 (2007)} דן בית-המשפט בתביעה לצו מניעה, לצו עשה ולפיצויים בגין הפרה של זכויות יוצרים במשחקי וידאו ומחשב.
התובעות טענו כי בחנויות הרשת “מאמא יוקרו” נמכרו העתקים ושכפולים פיראטים של המשחקים המקוריים, ללא רשות ומחירים מוזלים. על-פי הנטען, המשחקים המפרים מהווים העתקה מושלמת של המשחקים המקוריים, לרבות רכיבי האריזות, עלון ההנחיות והמרכיבים המצויים על גבי קלטת המשחק עצמה.
לפיכך, נטען כי כל אחת מהנתבעים עוסק בשכפול ו/או העתקה ו/או מכירה ו/או הצגה למכירה של המשחקים המקוריים.
הנתבעים טענו כי אין מדובר במשחקים מפרים וכי הם רכשו את המשחקים מספקים מורשים, לחילופין טענו כי הם פעלו בתום-לב וכי ככל הנראה השתרבבו אל המשלוחים שקיבלו מספקים מספר מצומצם של משחקים מפרים.
בית-המשפט קבע כי הנתבעים ידעו או לכל הפחות היה עליהם לדעת, כי המשחקים המפרים אינם משחקים מקוריים של התובעת, זאת בשים-לב למחירם הנמוך, איכותם הירודה ומקורם העלום.
27. הפרת זכות יוצרים בתרשימים ותכניות בהליך יצרני
ב- ת”א 1516/88, המר’ 8136/88 {עוז און בע”מ ואח’ נ’ אלקטרוזן בע”מ ואח’, פ”מ תש”ן(א), 149 (1988)} דן בית-המשפט בבקשה לצו מניעה זמני בגין הפרת זכות יוצרים וגניבת עין.
לטענת המבקשת המשיבה יצרה מתנעים דומים מאוד למוצר אותו יצרה המבקשת להפעלה אלקטרו מכניים למזגנים.
בית-המשפט קבע כי זכות יוצרים בחומר כתוב מגינה על בעל הזכות מפני העתקתו של החומר הכתוב, אך לא מעבר לכך. מוטל על התובע בעילת זכות יוצרים להוכיח שלנתבע היתה גישה ליצירה המקורית שבהעתקתה הפר את זכותו של התובע.
בעניינו נקבע כי המבקשת לא הוכיחה שלמשיבה היתה גישה לתרשימים ולתכניות שעל-פיהם מיוצרים המתנעים נשוא התובענה או שהמשיבה העתיקה את אותם תרשימים או תכניות ושהעתקיהם משמשים לה עתה בתהליך ייצורם של מתנעים אחרים.
28. הפרת זכות יוצרים בדגם של מיטה
ב- ת”א (חי’) 10466/97 {רהיטי קיבוץ שמרת נ’ א.ב. מילנו תעשיות בע”מ ואח’,תק-מח 97(3), 805 (1997)} דן בית-המשפט בתביעה לצו מניעה קבוע המורה על הנתבעות להימנע מייצור, הרכבה, שיווק, מכירה של מיטת התובעת מדגם “הדר”.
התובעת טענה כי היא הגתה, עיצבה, פיתחה ייצור, ייצרה ושיווקה את המיטה והריהוט הנלווה ובכך רכשה את זכויות היוצרים במיטה ובמוצרים הנלווים, והנתבעת העתיקה את שגם המיטה במדוייק ובכך הפרה את זכויות היוצרים שלה.
הנתבעת טענה כי שמרת אינה יכולה להינות מהגנת חוק זכויות יוצרים, הואיל והמיטה אותה היא מייצרת איננה “יצירה”, לחילופין היא כשרה להירשם כמדגם ועל-כן איננה כשירה להיות מושא לזכויות יוצרים.
בית-המשפט קבע כי ישנם שני תנאים אשר צריכים להתקיים על-מנת שהיצירה הפונקיונאלית תיזכה להגנת חוק זכות יוצרים – דרישת המקוריות ודרישת האומנותיות.
במקרה דנן, נקבע כי המיטה רחוקה מלעמוד בדרישת המקוריות ולפיכך איננה כשירה להגנת חוק זכות יוצרים וזאת אף אם יקבע כי העיצובים שלה הינם בגדר עיצוב אומנותי ולא פונקציונאלי.
29. זכות יוצרים על קופסאות חשמל
ב- ת”א (ת”א) 733/93 {ניסקו מוצרי חשמל ואלקטרוניקה (1982) בע”מ נ’ אלקטרו ניר בע”מ, תק-מח 93(2), 274 (1993)} דן בית-המשפט בבקשה למתן צו מניעה האוסר על המשיבה לייצר ולשווק קופסאות חשמל תוך טענה להפרת זכות יוצרים וגניבה בעין.
המשיבה טענה כי אין בקופסאות חשמל את המקוריות הנדרשת על-מנת להוכיח כי מדובר ביצירה המוגנת מכוח חוק זכות יוצרים, 1911.
בית-המשפט קבע כי אכן אין מדובר ביצירה מקורית המצריכה הגנה של זכות יוצרים. כמו-כן נקבע כי אף ה”חידוש” שלגביו טענה המבקשת למקוריות הינה שיטה ידועה בענף החשמל כבר שנים.
30. יצירות קריוקי
ב- ת”א (ת”א) 1738-07 {שרים קריוקי בע”מ נ’ דיוה גרופ בע”מ ואח’, תק-מח 2012(1), 6907 (2012)} דן בית-המשפט בתביעה למתן צו מניעה קבוע, האוסר על הנתבעים השמעה פומבית של שירי קריוקי או הקלטות אודיו ללא הרשאה בכתב מאת התובעת.
התובעת טענה, כי על גבי עטיפות התקליטים מופיעה הבהרה, שלפיה רכישתם אינה מקנה רישיון או הרשאה מפורשת או משתמעת בשירי הקריוקי, ובין היתר, היא אינה מקנה רישיון שימוש, החורג מעבר לשימוש פרטי, כגון השמעה או הקרנה פומביים.
עוד נטען, כי במהלך שנת 2006 התברר לה, הנתבעים מפרים את זכויות היוצרים והמבצעים שלה ביצירה המקורית, והם משמיעים או מתירים השמעה פומבית של יצירותיה במועדון ללא כל הרשאה כדין מהתובעת.
הנתבעים טענו כי התובעת לא הוכיחה את בעלותה בזכויות הנטענות בשירי הקריוקי. כמו-כן נטען כי הנתבעים טעו לחשוב כי ניתן להסתפק ברישיון מאת התקליטן, ומאחר שהנתבעת 2 שילמה לתקליטן, שהציג עצמו כבעל רישיון, סברו הנתבעים כי אין צורך ברישיון נוסף.
בית-המשפט קבע כי זכויות היוצרים המוסיקליות מצויות בבעלות התובעת, והיא בלבד זכאית להחליט לגבי אופן שידור השירים ולגבי מתן הרשאה מתאימה לשידורם לגורמים אחרים.
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
