סעיף 51 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל”א-1971 קובע כדלקמן:
“51. עדות כהן דת
כהן דת אינו חייב למסור עדות על דבר שנאמר לו בווידוי ואשר גילויו אסור עליו לפי דיני דתו.”
החסיון הקבוע בסעיף 51 לפקודת הראיות הינו חסיון מוחלט. סעיף הנ”ל, מעניק ל”כהן דת” זכות אישית לחסיון של “דבר שנאמר לו בווידוי ואשר גילויו אסור עליו לפי דיני דתו”.
החסיון הוא של “כהן הדת”. כלומר, כהן הדת הוא הבעלים של הזכות, ולכן המתוודה אינו יכול לוותר על החסיון, ולגרום בדרך זו לחיובו של כהן הדת לגלות את תוכן הווידוי {ת”א (יר’) 1145/99 עמאד ג’אעוני נ’ מדינת ישראל, תק-מח 2002(1), 2429 (2002)}.
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
