האם ניתן לייחס לתובע אשם תורם כאשר לא בדק מה קורה עם החוב אשר ידע על דרישתו ?

ב- תמ”ש (משפחה יר’) 31679-09-10 {ג. ב. ש. נ’ י. ב. ש., תק-מש 2011(3), 680, 689 (2011)} קבע בית-המשפט:

“אשם תורם
האם ניתן ליחס לתובע “אשם תורם”, כאשר לא בדק מה קורה עם החוב אשר ידע על דרישתו?

על-פי המסמכים והעדויות, לאור דרישת הנתבעת (בלשכת ההוצל”פ) להשתתפות בהוצאות חריגות בסך של 520 ₪, ביקש התובע ב”תגובת חייב” מיום 24.01.10, להמציא מסמכים מקופ”ח המאשרים כי הנתבעת לא קיבלה החזר על ההוצאות הרפואיות ולא תקבל החזר.

על-כך העיד התובע בדיון בבית-המשפט ביום 07.03.11 (עמוד 1 לפרוטוקול) כאשר השיב לשאלת הנתבעת:

‘ש. אתה תובע אותי פה על עוגמת נפש שנגרמה בטענה שלא ידעת על החוב, כשיש מסמכים המעידים שנשלחו אליך מכתבים מההוצל”פ וגם אתה הגבת לחוב בהוצל”פ וביקשת לראות מסמכים של קופ”ח שמאשרים שגובה ההוצאה הוא מלוא ההחזר, דבר המעיד שידעת על החוב…’
‘ת. … אני רוצה קבלות מקוריות, יש קבלות שהיא מציגה תמיד, פורסת שיקים לשנה, הייתי משלם אותם, אני מאותו יום שיש לי את זה אני רוצה קבלה מקורית על כל הוצאה מוכרת… לא קבלות צילום ולא פקסים.’

משמע, שאכן התובע ידע על החוב במועד היווצרות החוב, כשלושה חודשים לפני כן, כאשר ביקש לקבל לידיו אישור על-כך שהנתבעת לא קיבלה או לא תקבל החזר מקופת חולים בגין טיפולים בקטין, אולם דרש שיוצגו בפניו קבלות מקוריות, דרישה לגיטימית.

הנתבעת הגישה אישורים ללשכת הוצאה לפועל, אולם לא הציגה אותם בפני החייב, קרי התובע.

התכתובת נשלחה בדואר לתגובת החייב, בתוך 10 ימים, כאשר הנתבעת ידעה, כי הוא מתגורר בחו”ל בשנים האחרונות כך שלא הגיעה לידיו במועד.

כנגד התובע הוצא בעבר על-ידי הנתבעת צו עיכוב יציאה מהארץ אשר בוטל על-ידי בית-המשפט תוך קבלת אחותו של התובע כערבה עבור חובותיו למזונות. מצב זה הביא את התובע לכך שידע שהוא מוגן מפני האפשרות של הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגדו שהרי קיימת ערבה בדיוק למצב זה שיהיה חשש לחדלון בתשלום חוב מזונות ואז יש לפנות לערבה.

בנסיבות אלה אין לקבוע כי לתובע אשם תורם.”

מקור המאמר – abc-israel.it