דוגמאות ותקדימים שונים בסעדים זמניים

1. צו מניעה זמני נגד הפרעה לפעולת ארובה
ראה ע”א (יר’) 6190/99 אודט אל-עיני נ’ קרין מוזס, תק-מח 99(3), 629.

2. צו מניעה זמני לא יינתן אם מתברר לבית-המשפט כי סיכויי העתירה העיקרית להתקבל – הם קלושים, או שהמצב הפיך
ראה בש”א (יר’) 3484/99 ארנן יקותיאל נ’ חברה לפיתוח, תק-מח 99(3), 1924.

3. צו מניעה זמני במשפט הפלילי בענייני חילוט נכסים
ראה בש”פ 2757/03 סלמאן סלמאן ואח’ נ’ מדינת ישראל, תק-על 2003(2), 772.

4. צו מניעה זמני למניעת הפרעה לפעולות מדידה
ראה ה”פ (חי’) 226/99, בש”א (חי’) 5490/99, בש”א (חי’) 8011/99 משה אבו נ’ צרופה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע”מ, תק-מח 99(4), 1765.

5. צו מניעה זמני לעיכוב ביקוש הסכם פשרה
ראה רע”א 7656/99 מיכאל שלום ואח’ נ’ עזבון המנוח ישראל דוחובני ז”ל, תק-על 2000(1), 688.

6. צו מניעה זמני למניעת הפסקת זרם החשמל לבית המבקש
ראה ת”א (חי’) 3576/02 מרעי סוהיל נ’ חברת החשמל, תק-של 2002(3), 796.

7. צו מניעה זמני האוסר על המשיבה לנהל משא-ומתן ו/או לכרות הסכם ביחס לאולפנים, לציוד, לעזרים הטכניים המשמשים לאולפנים לשידור ו/או לשכירת מקרקעין לשם בניית אולפנים הנחוצים לה לשם פעילותה
ראה בש”א 9177/03, ה”פ 581/03 חברת גלובוס חדשות ואח’ נ’ חדשות ישראל (טי.אי.אן.סי) בע”מ (טרם פורסם).

8. צו מניעה זמני האוסר על המשיבה להמשיך בנקיטת הליכי הוצאה לפועל
ראה בש”א (חי’) 7080/02 קומדה מערכות מיחשוב בע”מ ואח’ נ’ רון יוחנן, תק-מח 2004(3), 2958.

9. צו מניעה זמני בסכסוך שותפים בחניון
ראה רע”א 7505/04 אמיר אשורי נ’ ויקטור אביזאדה ואח’, תק-על 2004(3), 2200.

10. צו מניעה זמני להבטחת חילוטו של נכס במשפט פלילי
ראה ב”ש (נצ’) 1347/03 חמאיסי איוב נ’ מדינת ישראל, תק-מח 2003(2), 7855.

11. צו מניעה זמני האוסר על ארגון פעולות ההימור בטוטו הספרדי, דהיינו: לקבל כספים כלשהם, להפיץ טפסי טיוטה, לשלוח פרסים או לפרסם את הטוטו הספרדי בכל דרך שהיא
ראה בש”א (יר’) 5013/00 המועצה להסדר נ’ מועדון מינויי טוטו, תק-מח 2001(1), 779.

12. צו מניעה זמני לבקשת משרד תיווך נגד עובד לשעבר שפתח משרד תיווך עצמאי באותו איזור. הבקשה לצו הזמני נדחתה
ראה בש”א (חי’) 16883/00 “תיווך הראל” נ’ איגור טרלין, תק-מח 2000(4), 75 (2000).

13. בחירות לארגון הרופאים-צו מניעה האוסר על הועד להתכנס
ראה ע”א 399/15 ארגון הרופאים עובדי המדינה נ’ ההסתדרות הרפואית בישראל, תק-על 2016(2), 11678 (2016).

14. לימודים ובחינות -צו למניעת קיום בחינה
ראה ת”א (ת”א) 38477-07-16 איליה רוטיצקי נ’ אוניברסיטת תל-אביב, תק-מח 2016(3), 10055 (2016).

15. צו האוסר על פרסום סרט
ב- ת”א (מחוזי יר’) 38748-09-12 {המפלגה הדמוקרטית הערבית ואח’ נ’ GOOGLE ISRAEL LTDואח’, תק-מח 2012(4), 80 (2012)} נפסק מפי כב’ השופטת מרים מזרחי:

“החלטה
1. לפניי בקשה לצו מניעה זמני האוסר על המשיבות לפרסם את הסרט “תמימות המוסלמים” ברשת You Tube, ולחלופין להורות למשיבות לחסום את הגישה לסרט בישראל. על-פי הנטען, מדובר בסרט פורנו שבו כוכב הסרט הינו הנביא מוחמד, כאשר השחקן שמגלם את הנביא נראה בין השאר מקיים יחסי מין עם נשים שונות. הנביא מוצג כאכזר, שקרן וכמי שקרא ופעל להרג נוצרים ויהודים.

2. טרם הוגשה תביעה עיקרית. ואולם, עולה מהבקשה תמונה לגבי העילות האפשריות כפי שהמבקשים רואים אותן. כך עולה, כי המבקשים טוענים שהפרסום מהווה עבירה פלילית של פגיעה ברגשי דת (סעיף 173 לחוק העונשין), ושל הסתה לגזענות, (סעיף 144 לחוק העונשין), וכן מהווה לשון הרע כלפי כל מוסלמי כהגדרת המונח בחוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965. על-פי הנטען, עוצמת הפגיעה הנגרמת לציבור המוסלמים, גוברת על ערך חופש הביטוי. עוד נטען, כי יש לאסור את הסרט גם לשם שמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור. בבקשה גם הוזכרו עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה.

3. המשיבות טענו, כי לא ניתן להיעתר לבקשה בשל העובדה שטרם הוגשה תביעה עיקרית אף על-פי שכבר בישיבה הראשונה שהתקיימה, מיד לאחר שהוגשה הבקשה, העלו טענה זו כטענה מקדמית. לפי הנטען, חרף חלוף כשלושה שבועות המבקשים לא תיקנו את הפגם. לשיטת המשיבות, בהיעדר תביעה עיקרית לא ניתן לבחון אם עומדת למבקשים עילת תביעה לכאורה, וגם את היחס בין הסעד הזמני לתביעה העיקרית.
המבקשים טענו, כי תקנה 363(א) מותירה את האפשרות להגיש תביעה בשלב יותר מאוחר ובלבד שהתביעה תוגש תוך 7 ימים. לדבריהם, אם יינתן צו יעמדו בדרישה האמורה.

4. אין מחלוקת, כי אתר You Tubeמשמש פלטפורמה לשידור תוכן מקורי של יוצרים ומפרסמים. התוכן מועלה על-ידי הגולשים המשתמשים באתר, והסרטון “תמימות המוסלמים” גם הוא הועלה לאתר זה במקור על-ידי צד שלישי.
הבקשה אינה מופנית ישירות נגד You Tube, אף כי הסרטון הועלה לשידור ברשת זו. על-פי המבוקש, על בית-המשפט להורות למשיבות לפעול באופן שלא ניתן יהיה לצפות בסרטון.

5. המשיבה 1 היא חברה פרטית שהתאגדה בישראל ואשר מניותיה מוחזקות במלואן על-ידי המשיבה 2. המשיבה 2 מפעילה מספר שירותים אינטרנטיים ובהם את מנוע החיפוש Google Search.
אין חולק, כי המשיבה 2 רכשה את You Tube ואולם, מדובר בתאגיד בעל אישיות משפטית משלו. לא ניתן הסבר מדוע לא צורפה You Tubeכבעלת דין, אף כי היא תאגיד נפרד משתי המשיבות. עם-זאת, ב”כ המבקשים ציין כי הוא מוכן שהצו יותנה בכך שהתביעה העיקרית תתייחס גם ל- You Tube.

6. המשיבות טענו לחוסר יריבות והפנו ל- ע”א 1622/09 גוגל ישראל בע”מ נ’ חב׳ ברוקרטוב ואח’, פורסם באתר האינטרנט נבו, שבו קבע בית-המשפט העליון בהליך שנוהל כנגד חברת גוגל ישראל בע”מ, כי עצם קיומו של קשר בין חברה זו למשיבה 2, אינו “בסיס מספיק” לראות בשתי החברות בעלות דין חליפיות וכי הקשר העסקי בין שתי החברות “אינו יוצר זהות ביניהן וכשהוא לבדו אין בכוחו לטשטש את קו הגבול ביניהן כישויות משפטיות נפרדות עד כדי שניתן יהיה לצוות על המערערים לקיים סעד שבמהותו מופנה כנגד Google Inc”.
אין ספק, כי רציונל זה חל גם לגבי הקשר בין You Tube לבין שתי המשיבות.
ברי, כי כאשר הבקשה לא הופנתה כלפי You Tube, לא ניתנה You Tube ההזדמנות להעלות טענות כלפיה, ולכן אין בהצעת ב”כ המבקשים להתחייב על הוספת גוף זה כנתבע בתיק העיקרי כדי לרפא את הפגם.

7. על-פי תצהיר ג׳ורג׳ חלבי שהוגש מטעם המבקשים, יש ביד המשיבה 2 להסיר סרט פוגעני מאתר You Tube או לחסום את הגישה אליו, ועל עובדה זו ניתן ללמוד מכך Googles חסמה את הגישה לסרטון במצרים, לוב ואינדונזיה. תצהיר גב׳ דפני קלר מטעם המשיבות, לא התייחס כלל ליכולת זו וכך לא סתר את טענת המבקשים. כמו-כן, גב׳ קלר אישרה בחקירתה כי האירועים במדינות אלו הביאו את המשיבה 2 לפעולת חסימה. ואולם, גם אם אניח קיום יכולת זו כעובדה, אין בכך כדי להתגבר על קושי היריבות ולא הונחה תשתית משפטית הולמת לטענה שניתן להסתפק באותה יכולת, כאשר הגוף שברשת שלו הועלה הסרטון אינו צד לדיון.
אין ספק, כי היה על המבקשים להתמודד ישירות עם You Tube ולא לנקוט דרכי עקיפין. ויוטעם, גם אם יש ביד המשיבות לבצע פעולות מסויימות ביחס לאפשרות הצפייה בסרטון – כנובע מפעולתן במדינות מסויימות – הגוף המשפטי הנוגע ישירות לסרטון הוא גוף אחר, דהיינו, You Tube, ולא ניתן להתעלם ממנו כאשר זכויותיו עלולות להיפגע.

8. יתר-על-כן, הובהר בעדות גב׳ קלר כי גם אם תבוצע פעולת חסימה כזו או אחרת במדינת ישראל, עדיין ניתן יהיה לראות את הסרטון באתרים אחרים והוזכר בהקשר זה אתר באירופה. אין בית-המשפט מוציא צו שאינו אפקטיבי, דהיינו צו אשר ניתן לאיין את השפעתו. אכן, אין להתעלם מהתפוצה והשפעה של אתרים בסדר גודל של You Tubeואולם, עדיין העתרות לצו תותיר פרצה משמעותית. ויוטעם, כפי שהדגישה ב”כ המשיבות הכניסה לאתר You Tube כדי לראות את הסרטון נעשית מבחירה, ועל-כן אין לשלול את האפשרות שהבחירה תעשה גם כלפי אתרים אחרים.

9. המסקנה העולה מהאמור לעיל היא בעיקרו-של-דבר, שהבקשה אינה מופנית כלפי הגוף המתאים, ועל-כן לא ניתן לדון במכלול היבטיה. במצב דברים זה, גם לא ראיתי צורך להתייחס לטענה המקדמית הנוספת שדין הבקשה להידחות על-הסף בשל אי-הגשת תביעה עיקרית, וכמובן ליתר השאלות שהצדדים עסקו בהן בהרחבה ובכלל זה, האיזון בין ערך חופש הביטוי לבין הצו המבוקש.

10. לאור האמור, הבקשה נמחקת על-הסף.

בהתחשב בטענת המבקשים לפיה, ביקשו להביא לבית-המשפט עניין ציבורי ולא עניין אישי, אני רואה לנכון שלא לעשות צו להוצאות אף כי אין ספק כי המשיבות נגררו להוצאות של ממש.”

16. מניעת שידור כתבה בערוץ חדשות 2
ב- ת”א (ת”א) 21911-05-14 {ג’קי מור נ’ חברת החדשות הישראלית בע”מ, תק-של 2014(2), 47258 (2014)} הוגשה בקשה לצו מניעה זמני (במעמד צד אחד), שהוגשה טרם הגשת הליך עיקרי, לדחיית שידורה של כתבה במסגרת חדשות ערוץ 2, אשר היתה מתוכננת, כנראה, ליום 13.05.14, בנושא ההון השחור. כב’ השופטת סיגל רסלר-זכאי דחתה את הבקשה.

עד כמה שניתן להבין מן הבקשה הלאקונית, בכוונת המשיבה לשדר תחקיר אשר חלקו מתייחס למבקשים, עצורים מזה 16 חודשים, במסגרת הליך פלילי ת”פ 7455-03-13, בו הם נאשמים בשורה של אישומים, במרכזם עבירות של הפצת חשבוניות פיקטיביות.

עוד, נטען כי ביום 14.05.14, צפוי להתקיים דיון בבקשה לעיון חוזר במעצרם עד תום ההליכים וכי בימים 25 ו- 26 במאי 2014, צפוי להתחיל שלב עדי ההגנה במסגרת ההליך הפלילי, אשר נשמעו במסגרתו רק עדי התביעה. לטענת בא-כוח המבקשים, ב- 13.05.14 נודע להם כי התחקיר ישודר ביום שלמחרת.

בית-המשפט קבע כי דין הבקשה להידחות, בלא צורך בתגובה, ממספר טעמים:

ראשית, המבקש לא הבהיר את סמכותו של בית-משפט השלום להידרש לבקשה. הליך עיקרי לא הוגש, אך בהנחה כי אין הוא מכוון אלא לצו קבוע שיאסור את שידור התכנית, הרי שהסמכות העניינית לדון בהליך נתונה לבית-המשפט המחוזי. בהיעדר סמכות (להבדיל מספק סמכות), אין מקום למתן צו ארעי.

שנית, הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, לא צורפה התחייבות לבקשה. לטענת בא-כוח המבקשים, המבקשים שוהים במעצר. בית-המשפט סבור כי מאז המועד בו בהתאם לנטען נודע למבקשים על השידור, ועד ליום 14.05.14 בשעה 14:00, שעת הגשת הבקשה ניתן היה להגיש תצהיר לתמיכה בבקשה ובוודאי לצרף ערבות או התחייבות כלשהי.

שלישית, גם אם ייחשב הדבר בבחינת למעלה מן הצורך, בהיעדר סמכות, הרי שעל-מנת שלא להטריח את המבקש לבית-המשפט המחוזי, יש לציין כי דין הבקשה ממילא להידחות גם לגופה.

17. צו מניעה זמני לשימוש בייפוי-כוח
ראה רע”א 2974/97 צאלח משה נ’ שם טוב צביח ואח’, תק-על 97(2), 604.

מקור המאמר – abc-israel.it