סעיף 26 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:
“26. הורה שאינו מסוגל למלא חובתו
הורה שאינו מסוגל למלא חובותיו לפי פרק זה בנוגע לרכושו של ילדו הקטין, או מזניח חובות אלה, או שנשקפת ממנו סכנה לרכושו של הקטין, רשאי בית-המשפט להורות שיחולו עליו, בשינויים המחוייבים, ההוראות החלות על אפוטרופסות לפי הסעיפים 44, 50 עד 54, 58 ו- 59, כולן או מקצתן.”
הוריו של ילד הם אפוטרופסיו הטבעיים. כאשר ההורה הופך פסול-דין או איננו מסוגל למלא חובותיו או בהתקיים נסיבות דומות, מוסמך בית-המשפט למנות לקטין אפוטרופוס אחר, שידאג לו ויטפל בו וזאת אף ללא הסכמת ההורה.
כמו-כן, מסורה לבית-המשפט הסמכות להורות הוראות אחרות בתחום האפוטרופסות כאשר הורה אינו מסוגל למלא חובותיו או כאשר הלה מזניח חובותיו {לעניין זה ראו סעיפים 26 ו- 28 לחוק הכשרות}.
אם כן, המחוקק יצר כלים להבטחת זכויותיו וטובתו של הקטין, כאשר אפוטרופסיו הטבעיים אינם מקיימים או אינם מסוגלים לקיים חובותיהם והמפתח להפעלת סמכויותיו של בית-המשפט אינו מצוי דווקא בדעתם ובעמדתם של ההורים, אלא במבחנים אובייקטיביים על פיהם נבחנת התנהגות ההורה ויחסו לקטין {דברי כב’ השופט ח’ כהן ב- ע”א 549/75 פלונים נ’ היועץ המשפטי לממשלה, פ”ד ל(1), 459 (1975)}.
ב- תמ”ש (משפחה ת”א) 76593/00 {פלוני נ’ אלמונית, תק-מש 2007(1), 12 (2007)} קבע כב’ השופט יהושע גייפמן במקרה דנן, כי אין להקיש מחובתו של אפוטרופוס על-פי מינוי לחובתו של אפוטרופוס טבעי. החלת כללי דיווח החלים על אפוטרופוס על-פי מינוי גם על אפוטרופוס טבעי הם החריג לכלל ולא הכלל ובמקרה דנן, לא הונחה תשתית ראייתית ראשונית להחלת האמור בסעיף 26 לחוק הכשרות.
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
