1. הדין
סעיף 27 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981 קובע כדלקמן:
“27. החלת הוראות מחוק איסור לשון הרע
על הליכים משפטיים בשל פגיעה בפרטיות יחולו הוראות סעיפים 21, 23 ו- 24 לחוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965, בשינויים המחוייבים לפי העניין.”
2. הנטל על מבקש איסור הפרסום הוא ניכר ושעליו להוכיח שהפגיעה בו היא מהותית ושיש בה כדי לבסס את איסור הפרסום (סעיפים 2 ו- 27 לחוק הגנת הפרטיות
ב- פר”ק (ת”א) 29883-10-15 {קלע – הקרן לעידוד יזמות (בישראל) בע”מ נ’ כונס הנכסים הרשמי, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.12.15)} נדונה בקשתם של משקיעים בחברות לצרפם כצד בתיקי הפירוק של החברות וכן לחסות את פרטיהם המזהים מפני הציבור, התקשורת והצדדים האחרים לתיקי הפירוק.
המבקשים טענו בבקשה שמדובר בהליכי פירוק שמצויים בתחילת הדרך וכי קיימת התעניינות תקשורתית רבה באלה.
המבקשים טענו כי מאז שהחלו ההליכים התפרסמו כתבות רבות בעיתונות ובאתרי האינטרנט על הפרשה וספיחיה. המבקשים גרסו שחשיפת פרטיהם כנושים עלולה לגרום לפגיעה בפרטיותם ולכך שהם עלולים להיות חשופים למערכות שכנוע ולחצים של גורמים שונים שיש להם אינטרס לשכנעם בנוגע לדרכם ועמדתם.
המשיבים ביססו את הבקשה על מספר מקורות נורמטיביים ובין אלה: סעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, התשנ”ב-1992; סעיפים 2(6), 2(7) ו- 2(9) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981; כללי החיסיון המהותי יציר הפסיקה; וכן מכוח סמכותו הטבעית והטבועה של בית-המשפט בתיקי חדלות פירעון, המערבים שיקולים משפטיים עם שיקולים כלכליים ואישיים.
בית-המשפט המחוזי קיבל את הבקשה בחלקה ופסק כי על בקשה לחסות את שמות בעלי הדין יש להחיל את אותם הדינים שחלים בעת שמתבקש דיון בדלתיים סגורות של הליך משפטי.
בקשת איסור פרסום פרטי המבקשים אינה גוברת על עקרון פומביות מכוח הזכות לפרטיות ואינה עומדת בתנאי החריגים לעקרון הפומביות.
משהמבקשים עותרים להיות צד להליך, זכאי כל מי שצד להליך לדעת את פרטיהם, מקל וחומר כשבהליך דנן נטען לתחרות בין נושי החברות, ויש לחשוף את פרטי המשקיעים על-מנת ליתן לנושים שטוענים לנשיה מובטחת אפשרות להתמודד עם הטענה בדבר העדפת נושים.
אשר-על-כן, קבע בית-המשפט כי יש להתיר את צירוף המשקיעים כצד להליכי הפירוק של החברות אך מבלי לחסות באופן גורף את פרטיהם, וככל שבית-המשפט יקבע שיש מקום במקרה הקונקרטי לחסות פרטי משקיע מסויים, יורה על כך.
אין גם מקום לאפשר עיון גורף בכל כתבי הטענות שבתיקי הפירוק ולאפשר למבקשים להיות צד לכל בקשה שתוגש בתיקים. העיון יעשה בהתאם להוראת תקנה 79 לתקנות פשיטת הרגל שמגבילה את זכות העיון בתביעות של נושים אחרים.
בית-המשפט קבע כי ככל שהמבקשים יסברו שיש בקשה מסויימת שיש מקום שדעתם תישמע בה או ככל שבעל התפקיד סבור שיהיה זה נכון שגם המבקשים יהיו צד לה, תישקל הבקשה לגופה.
טעם נוסף למסקנתו של בית-המשפט היה נעוץ בכך שכאשר המחוקק סבר שיש מקום לחסות את פרטי בעל הדין או פרטים אחרים מההליך המשפטי, הדבר נקבע במפורש בדין.
בהקשר זה בית-המשפט הפנה לחריג נוסף לעקרון פומביות הדיון שמצוי בסעיף 27 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981 וזאת ביחס להליכים שעניינם לשון הרע ותוך החלת סעיף 21 לחוק איסור לשון הרע, התשכ”ח-1965 ושלפיו:
“במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע רשאי בית-המשפט מיזמתו או לבקשת בעל דין, לאסור או לעכב זמנית, מנימוקים שיירשמו, פרסום ברבים של הליכי בית-המשפט – לרבות כתבי טענות, כתבי בי-דין אחרים, כתב אישום ודבר הגשתם של אלה ולרבות פסק-דין כל עוד אינו חלוט – במידה שראה צורך בכך לשם הגנה על שמו של אדם הנוגע במשפט ואולם לא יאסור בית-משפטולא יעכב זמנית את פרסום דבר פתיחתו של הליך משפטי, או את הפרסום של כתב אישום, תביעה או פסק-דין, אם התנגד לכך הנפגע; העובר על האיסור לפי סעיף זה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 5000 לירות.”
בתי-המשפט פסקו שהנטל על מבקש איסור הפרסום הוא ניכר ושעליו להוכיח שהפגיעה בו היא מהותית ושיש בה כדי לבסס את איסור הפרסום. בהקשר זה הפנה בית-המשפט ל- רע”א 3788/06 {שלמה יפת נ’ ידיעות אחרונות בע”מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.01.12)} שם קבע בית-המשפט:
“עם-זאת אף פה הטענה הכללית כי יש בפרסום ההליכים כדי לפגוע בפרטיות – איננה מספקת לצורך הפעלת סעיף 27 לחוק הגנת הפרטיות, והנטל המוטל על המבקש כדי לשכנע כי יש לחרוג מכלל הפרסום הינו משמעותי ביותר ודורש ממנו להוכיח כי תוספת הפגיעה הצפויה בו היא מהותית ומצדיקה את איסור הפרסום.”
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
