בדברי ההסבר להצעת חוק המקרקעין, התשכ”ד-1964 {בעמ’ 208}, הוסברה הסדרתה של זכות הקדימה כדלקמן:
“זכות קדימה לבעלות בצורותיה הקיימות (‘אולויה’ ו’שופעה’) תבוטל ובמקומה תיקבע זכות קדימה תצומצם לשלושה מקרים בלבד: (1) בין יורשי מקרקעין שהם משק חקלאי, או שאין בהם דין חלוקה; (2) בין בני זוג ביחס לבית המגורים שלהם וביחס למקרקעין שהם משק חקלאי; (3) במקרה שאדם התחייב לפני אדם אחר להציע לו את מקרקעיו לפני שימכרם לאחר וההתחייבות נרשמה בפנקסים. בעל המקרקעין שיש עליהם זכות קדימה הרוצה למכור מקרקעיו אלה יציעם תחילה לבעל זכות הקדימה, ורק אם הלה נמנע מרכשם, יהיה הבעל רשאי למכרם כרצונו, ואם מכר – תבוטל הזכות…”
זכות קדימה הוגדרה בספרות כדלקמן: “מתן עדיפות ראשונה לבעל זכות הקדימה לקבל מבעל המקרקעין הצעה תחילה לרכוש את המקרקעין במחיר שבעל המקרקעין דורש בעדם” {אריה אייזנשטיין יסודות והלכות בדיני המקרקעין, כרך ב: זכויות ועסקאות במקרקעין, התשנ”ו-1995, עמ’ 211; ה”פ (מרכז) 41415-03-13 אברהם סמאהי נ’ דורון ספקטור, תק-מח 2015(2), 35593 (2015)}.
פרופ’ ויסמן כתב בספרו {חוק המקרקעין תשכ”ט-1969: מגמות והישגים (1970), 70} כי “תוכנה של זכות הקדימה הוא בכך שהיא שוללת את הזכות להעביר מקרקעין מסויימים לאדם אחר, כל עוד לא הוצעו המקרקעין לבעל זכות הקדימה”. וראו גם דבריו של פרופ’ גד טדסקי (“על זכות הקדימה במקרקעין”, הפרקליט לו, 251, 255 (1985) לפיהם “חיוב החייב אינו חיוב חיובי למכור לזכאי, ואף לא להודיעו על כוונת החייב להעביר לאחר. בזה נבדל היחס בין נושה לחייב במקרה שלנו מן היחס הנובע מהתחייבות למכור, בלתי-מותנית או אפילו מותנית בתנאי… כללו של דבר: לזכאי אין זכות שהחייב ימכור לו את הנכס אלא אך ורק שלא יקנה אותו לאחר במקום למכרו לו במחיר שווה” {ראה גם ת”א (חי’) 54112-02-13 סוניה קטיש נ’ אנוור קטיש, תק-מח 2014(3), 38351 (2014)}.
משמעותה של זכות זו – זכות הקדימה – היא, הגבלת עבירותם של מקרקעין באופן שהבעלים אינו זכאי להעבירם לצד שלישי אלא אם הציע אותם תחילה לבעל זכות הקדימה {פרק ז’ סימן ד’ לחוק המקרקעין}.
זכות הקדימה שהוכרה בחוק המקרקעין צומצמה לשלושה מקרים {ה”פ (נצ’) 3840-01-11 עופר שורץ ואח’ נ’ הרצליה ריינר ואח’, תק-מח 2011(1), 23238 (2011)}:
הראשון, התחייבות בהסכם שנרשמה במרשם המקרקעין {סעיף 99 לחוק המקרקעין}.
השני, ליורשי מקרקעין שהם משק חקלאי {סעיף 100 לחוק המקרקעין}.
השלישי, לבני זוג ביחס לבית מגורים, בית עסק המנוהל על ידם ומשק חקלאי {סעיף 101 לחוק המקרקעין}.
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
