סעדים זמנים בענייני נבחרי ציבור ובחירות

1. צו מניעה זמני – מועצת עיר – כינוסה
ראה ע”א 9381/96 סלמאן עזאיזה ואח’ נ’ עורך-דין זליגמן אורי, רשם האגודות השיתופיות ואח’, דינים עליון נא 36.

2. אין לקיים הליך של צו מניעה האוסר הצבעה על מאן דהוא על עוד הוא רשום בפנקס הבוחרים כזכאי להצביע
ראה עא”ח 9/03 ועדת הבחירות ליו”ר ולמועצת העובדים של עיריית ירושלים נ’ דוד בוחבוט, תק-אר 2003(2), 155.

3. צו מניעה זמני נגד בחירת חבר ועדת ביקורת
ראה ה”פ (ת”א-יפו) 10977/99 אמיר לירן נ’ עורך-דין יחזקאל קוגלר, תק-מח 99(3), 2203; בש”א (חי’) 6470/98 המועצה המקומית דיר חנא נ’ רנדא חאלד אבו-סאלח ואח’, תק-מח 98(3), 1205.

4. דחיית בקשה לפרסום תוצאות בחירות
ב- בר”מ 7348/13 {עלי סלאם נ’ ראמז ג’ראייסי ואח’, תק-על 2013(4), 3489 (2013)} קבע בית-המשפט:

“לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. דין הערעור – להתקבל.

10. בהחלטה נושא הבקשה דנן ניתן למעשה צו ביניים במסגרת העתירה המינהלית של המשיב. כידוע, על בית-המשפט הדן בבקשה לצו ביניים לבחון שני עניינים: סיכויי העתירה להתקבל ו”מאזן הנוחות”… שני רכיבים אלה אינם נבחנים במנותק זה מזה, אלא הם נשקלים על בסיס מה שמכונה לעיתים “מקבילית כוחות”, שמשמעותה היא, כי ככל שסיכויי העתירה להתקבל גבוהים יותר כך ניתן למעט בדרישת “מאזן הנוחות”.

11. בזהירות המתחייבת, ניתן לקבוע כי סיכויי ההליך העיקרי במקרה דנן אינם גבוהים. הסעד המבוקש בעתירה, ובצו המניעה הזמני, הוא מניעת פרסום התוצאות ועריכת בירורים נוספים על-ידי מנהל הבחירות בנוגע למעטפות החיילים, כמו גם ספירה של הקולות בקלפי של מוגבלים בניידות. דא עקא, שסעיף 71 לחוק הבחירות קובע כי “מיד לאחר עריכת הפרוטוקול לפי סעיף 66 ימסור מנהל הבחירות לפרסום ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות” (ההדגשה נוספה – ע’ פ’). כלומר, המחוקק מורה למנהל הבחירות לפרסם את תוצאות הבחירות על אתר, ואינו מותיר בידו שיקול-דעת אם לעכב ביצוע פעולה זו מטעמים כאלה או אחרים.

12. על פני הדברים, מקובלת עליי עמדת המבקש ופרקליטות המדינה כי ההליך שבו נקט המשיב לבירור טענותיו אינו ההליך המתאים. אמנם, סעיף 96ב לחוק הבחירות קובע כי “מי שרואה את עצמו נפגע במישרין מהחלטה של מנהל הבחירות, שלא נקבעו בחוק זה הוראות אחרות בדבר עתירה נגדה, וכן כל חבר של ועדת הבחירות, רשאים לעתור לבית-משפט לעניינים מינהליים נגד החלטה כאמור”. עם-זאת, נראה כי מקומן של טענות המשיב בדבר אי-סדרים בספירת קולות החיילים בנצרת (ולכאורה גם טענותיו הנוספות) הוא במסגרת ערעור בחירות לפי סעיף 72(א) לחוק הבחירות, כפי שיפורט להלן. לפיכך, יש בנמצא “הוראות אחרות” בחוק לבירור טענות המשיב, וכפועל יוצא – אין תחולה לסעיף 96ב לחוק הבחירות. הואיל ואין מדובר בעתירה לפי סעיף 96ב לחוק הבחירות, מקובלת עליי עמדת הפרקליטות כי הוראת הסופיות הקבועה בסעיף 96ב(ג) איננה רלוונטית לענייננו, ולכן עומדת למבקש האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט קמא, כפי שאכן עשה.

13. המקום המתאים להעלאת טענות המשיב הוא, כאמור, במסגרת ערעור בחירות במתווה הקבוע בסעיף 72(א) לחוק הבחירות, שחל בשינויים המחוייבים גם על בחירות לראש הרשות המקומית (ראו סעיף 7(ב)(1) לחוק חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל”ה-1975). סעיף 72(א) לחוק הבחירות קובע כלהלן…

14. החוק מוסיף וקובע כי ערעור בחירות “יוגש תוך 14 יום מיום פרסום ההודעה על תוצאות הבחירות” (סעיף 72(ג) לחוק הבחירות). כלומר, האפשרות להגיש ערעור כאמור קיימת רק לאחר פרסום תוצאות הבחירות. נראה כי בענייננו, הקדים המשיב את המאוחר, ביקש להשיג על תוצאות הבחירות לפני פרסומן – ובתוך כך ביקש לעכב את עצם הפרסום. אין מדובר אלא בניסיון לעקוף את המתווה הסטטוטורי לעניין ערעור בחירות. למצער, מדובר בערעור בחירות שהוגש טרם מועדו ולכן דינו, לכאורה, להידחות על-הסף. על-כן, הגעתי לכלל מסקנה כי סיכויי ההליך העיקרי שבו נקט אינם גבוהים. בשולי הדברים אציין כי לא ראיתי להידרש לטענות המשיב ביחס לספירת הקולות לגופן, מכיוון שדי בקביעה כי מקומן של אלה הוא במסגרת ערעור בחירות שיוגש במועד הקבוע בדין, כדי להביא למסקנה שסיכויי ההליך בבית-המשפט קמא אינם מן המשופרים.

15. גם בבחינת שיקולי מאזן הנוחות, אין הכף נוטה לטובתו של המשיב. פרסום תוצאות הבחירות לא יביא לתוצאה בלתי הפיכה מבחינתו של המשיב. במסגרת ערעור בחירות, ככל שיוגש כזה, נתונה לבית-המשפט לעניינים מינהליים סמכות רחבה “לבטל את הבחירות בכלל או באזור-קלפי מסויים ולצוות על עריכתן שנית” (סעיף 73(א)(1) לחוק הבחירות), וכן “להכריז שפלוני לא נבחר חבר המועצה (ובענייננו ראש העירייה – ע’ פ’) וכי אדם אחר נבחר” (סעיף 73(א)(2) לחוק הבחירות). לכן, פרסום התוצאות, ואפילו כניסה של נבחר ציבור לתפקידו, אינה מונעת את בירור הטענות במסגרת הדיונית המתאימה. יצויין כי סעיף 72(ו) לחוק הבחירות אף קובע כי “ערעור-בחירות לא יעכב את המועצה הנבחרת (ובענייננו, את ראש הרשות – ע’ פ’) מהיכנס לתפקידה”.

16. מנגד, הותרת צו המניעה הזמני על כנו עומדת בסתירה לעיקרון המיידיות בפרסום תוצאות הבחירות, ופוגעת באינטרס הציבורי. על עקרון זה, והטעמים החשובים שביסודו, עמד השופט א’ גולדברג באחת הפרשות:

“מוטיב ‘המידיות’ שזור לכל אורכן של הוראות חוק הבחירות הקשורות להליכים הבאים לקבוע את התוצאות בבחירות (…) שני טעמים מצטברים ניתן למצוא לדחיפות זו. האחד נעוץ במגמה המתחייבת אחרי הבחירות, ונוכח תוצאותיהן, לצמצם ככל האפשר את תקופת הביניים שבין סיום תפקידה של המועצה היוצאת ובין תחילת כהונתה של המועצה שנבחרה. (…) הטעם האחר לדרישה כי קביעת התוצאות תעשה מידית, באה, כאמור, גם מטעם נוסף, והוא הדאגה לוודאות התוצאות, בזמן הקצר ביותר. וודאות זו מושגת בכך שמלאכתם של פקיד הבחירות וועדת הבחירות תמה ונשלמת עם חלוקת המנדטים וקביעת חברי המועצה. מכאן ואילך אין הם מוסמכים עוד לתקן את עצמם בנושאים אלה, מיוזמתם הם או מיוזמתם של אחרים, וזירת המחלוקת (אם ישנה כזאת) עוברת לבית-המשפט, בהליך של ערעור. עקרון ‘הוודאות המידית’ הוא יסוד לבחירות תקינות, שאם הוצאנו יסוד זה נמצאנו פותחים פתח לתיקוני ‘טעויות’ משיקולים זרים, להפעלת לחצים על קובעי התוצאות, לבצע ‘תיקונים’ אשר כאלה, ו’לאנדרלמוסיה, לחשדנות, לריב ומדון, שסופם תוהו ובוהו בהליך הבחירות’ (…) שכן אם בידי פקיד הבחירות וועדת הבחירות לתקן, כעבור זמן, את התוצאות, מדוע תישלל הסמכות מועדת קלפי, לתקן כעבור מספר ימים, את התוצאות בקלפי שלה? הוא אשר נאמר ב- ב”ש 67/84 ‘במצב דברים זה רצויים כללים חדים וברורים, ואין זה רצוי כלל להכיר בתחום רחב של חוסר ודאות ושיקול-דעת'” (בג”צ 232/89 חזית דתית מלוכדת נ’ פקיד הבחירות לעיריית נתניה, פ”ד מג(1), 418, 422-421 (1989)).

סיכומם של דברים: הערעור מתקבל. צו המניעה הזמני שעליו הורה בית-המשפט לעניינים מינהליים – מבוטל.”

5. צו למניעת קיום ישיבת מועצה
ב- עת”מ (אריאל) 28127-05-14 {יהודה אליהו אלבוים נ’ המועצה מקומית בית אריה, תק-של 2014(2), 54868 (2014)} נפסק מפי כב’ השופט רונן פלג:

“החלטה
1. לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני ולפיו לא יקיימו המשיבים את ישיבת המועצה הקבועה ליום 18.05.14 בשעה 18:00, וזאת עד לאחר קבלת ההכרעה בעתירה המינהלית, שבכוונת המבקשים להגיש בתוך 7 ימים.

2. יצויין כי הבקשה הוגשה ביום 16.05.14 והגיעה לעיונו של בית-המשפט ביום 18.05.14.

3. בבקשה טוענים המבקשים בתמצית כדלקמן:

א. המבקשים הם חברי מועצת המשיבה 1. המשיב 2 הוא ראש המועצה.

ב. קיום ישיבת מועצה מותנה בנוכחות מספר מינימלי של חבריה. לא ניתן לפתוח ישיבת מועצה ללא מניין חוקי של חברים, שהוא הרוב המינימלי של חברי המועצה ובמקרה המסויים 5 חברים.

ג. במקרה שבו אין מניין חוקי הישיבה נדחית ב- 3 ימים ואם גם במועד הדחוי אין מניין חוקי, הישיבה נדחית שוב. במועד ה- 3 ניתן לקיים את הישיבה אף ללא מניין חוקי.

ד. במקרה המסויים נקבעה ישיבה ליום 10.05.14. בהיעדר מניין חוקי נדחה המועד ליום 15.05.14 בשעה 18:00. במועד זה התייצבו 5 חברי מועצה ואולם המשיב 2 עזב את החדר מבלי שאמר דבר ובהיעדרו התקיימה ישיבה, נתקבלו החלטות ונוהל פרוטוקול.

ה. חרף זאת, הוציאה המשיבה 1 הזמנות לישיבה דחויה ליום 18.05.14 בשעה 18:00.

ו. לטענת המבקשים הישיבה כבר התקיימה וההחלטות כבר נתקבלו ולכן אין לאפשר את קיומה של הישיבה השלישית.

4. לאחר ששקלתי את הדברים, אני מורה על מתן סעד זמני הדוחה את קיומה של ישיבת המועצה הקבועה ליום 18.05.14 בשעה 18:00 ומונע את כינוסה עד להחלטה אחרת. הצו הזמני מותנה במתן בטוחות לשיפוי על כל נזק כדלקמן:

א. התחייבות עצמית ללא הגבלת סכום, לפיצוי בגין כל נזק העלול להיגרם למשיבים כתוצאה מצו זה, אם המבקשים לא יזכו בעתירתם או אם יפקע הצו מסיבה אחרת.

ב. ערבות צד ג’, לא של תאגיד, על-סך של 5,000 ש”ח.

ג. הפקדת עירבון בסך של 5,000 ש”ח. מועד הפקדת העירבון מוארך ליום 19.05.14 בשעה 12:00.

5. הצו הזמני ייכנס לתוקפו רק עם חתימת האישור של מזכירות בית-המשפט בשולי החלטה זו, כי התחייבות עצמית וערבות צד ג’ נחתמו והוגשו. כאמור הפקדת העירבון אינה תנאי מידי לכניסתו של הצו לתוקף, שכן ניתנה ארכה להפקדה.

6. ככל שלא תוגש התובענה העיקרית עד ליום 25.05.14 בשעה 14:00, יפקע הצו הזמני.

7. בא-כוח המבקשים ימסור את הבקשה, את כתבי ההתחייבות העצמית והערובה וכן את החלטה זו לידי המשיבים במסירה אישית במהלך יום 18.05.14 עד לא יאוחר מהשעה 16:00.”

מקור המאמר – abc-israel.it