סעיף 10ג לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל”א-1971 קובע כדלקמן:
“10ג. שמירת דינים (תיקון: התש”ם)
אין האמור בסעיפים 10א ו- 10ב כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מסיבה אחרת שבדין או לפסול ראיה שהיא כשרה לפי דין אחר.”
הוראת סעיף 10ג לפקודת הראיות קובעת כי אין באמור בסעיפים 10א ו- 10ב לפקודת הראיות כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מסיבה אחרת שבדין או לפסול ראיה שהיא כשרה לפי דין אחר.
סעיף 10ג לפקודת הראיות בא להזכירנו, בדומה לסעיף 56 לפקודה, שכל עוד לא מתקיימים תנאי סעיפים 10א ו- 10ב לפקודה, יש להקפיד על כללי הקבילות המקובלים והנהוגים בדיני ראיות. ככל שראיה לא עומדת בתנאי הסעיפים הנ”ל היא תיפסל ולא ניתן לבסס עליה הכרעת דין מרשיעה {ת”פ (רמ’) 29720-12-10 מדינת ישראל נ’ ד.צ., תק-של 2012(2), 82491 (2012)}.
ב- ע”פ 7014/06 {מדינת ישראל נ’ אהרון לימור, תק-על 2007(3), 3779 (2007)} קבע בית-המשפט:
“האם ניתן היה לקבל החוברת כראיה בלא שטנצר היה מיוצג?
36. לדברי טנצר, הצדדים הגיעו להסכמה דיונית ביחס לתשתית העובדתית שתעמוד בפני בית-המשפט לשם הכרעה בטענת הפטור החקלאי, והוסכם כי תשתית זו תכלול מסמכים שכבר הוגשו במסגרת התיק ומסמכים שיוגשו לו בעקבות ההסכמה, והכל בלא שמיעת עדים ובלא קיום חקירות נגדיות. לטענתו, שהועלתה לראשונה בפנינו, לאור העובדה שבניגוד לשאר המערערים בתיק הוא לא היה מיוצג במהלך הדיון בבית-המשפט קמא, אף שהגיש לבית-המשפט בקשות לקבלת ייצוג, לא ניתן היה להסתמך על חוות-דעתה של לביא במסגרת החוברת, וזאת מכוח הוראת סעיף 10ב לפקודת הראיות…
הוראת החוק הרלוונטית לעניין חוות-דעת מומחה היא זו שבסעיף 20 לפקודת הראיות (להלן: “הפקודה”). ההוראה אינה מחייבת את הבאתו של המומחה לעדות בבית-המשפט ואינה כפופה להיותם של הצדדים לדיון מיוצגים, אף שבית-המשפט רשאי להורות, לפי סעיף 26 לפקודת הראיות, כי המומחה כותב חוות-הדעת ייחקר בבית-המשפט, מיוזמתו או לבקשת בעל דין.
37. טנצר לא היה מיוצג במהלך הדיון בבית-המשפט המחוזי. היעדר ייצוג עלול לפגום ביכולתו של נאשם לקבל החלטה מושכלת בדבר הויתור על חקירה נגדית של כותב חוות-הדעת, וזאת בשל חוסר המיומנות של הנאשם עצמו, במרבית המקרים, להעריך ולשקול את טיב ומהות הראיות המובאות ולאמוד את מידת האפקטיביות של החקירה הנגדית… ואמנם, עובדת אי-ייצוגו של טנצר הטילה על בית-המשפט חובה מוגברת לשמור על זכויותיו… עם-זאת, הדאגה לזכויותיו הדיוניות של טנצר אינה לובשת צורה אחרת, ועובדת היותו בלתי-מיוצג אינה מחייבת את בית-המשפט לדחות את ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים ולהורות על חקירה נגדית של כותבי חוות הדעת. בסעיף 10ב לפקודת הראיות אין כדי לשנות קביעה זו, וזאת מכוח הוראת סעיף 10ג לפקודה, הקובע כי אין בסעיף 10ב כדי “לפסול ראיה שהיא כשרה לפי דין אחר”. “דין אחר” לעניין זה הן הוראות סעיפים 26-20 לפקודה, העוסקות בחוות-דעת מומחה.”
ב- ע’ (צבאי לערעורים) 1245/08 {התביעה הצבאית נ’ מחמוד עקל מוצטפא דאר-חאג’, תק-צב 2009(2), 4, 7 (2009)} קבע בית-המשפט כי פרט אישום מס’ 2 הושתת על אימרה מפלילה שהינה עדות מפי השמועה, בה לא מציין העד מהו מקור ידיעתו לעובדות אותם מוסר.
במצב דברים זה, גם אם האימרה הוגשה לבית-המשפט בהסכמת הצדדים ללא הסתייגות באשר לתוכנה, בדומה לקבוע בסעיף 10ב לפקודת הראיות, הוראות סעיף 10ג לפקודת הראיות מנעו לסמוך הרשעה על-פיה.
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
