האם ניתן לבקש למנות רו”ח חוקר באופן כללי ?

פרק א’: האם ניתן לבקש למנות רו”ח חוקר באופן כללי לגבי כלל נכסיו של בעל דין וזאת מבלי שנשמעו ראיות ועדויות בדבר העלמת הרכוש הנטענת?
ב- תמ”ש (ת”א) 19224-01-14 {ר.א.א, נ’ א.ד, תק-מש 2014(3), 1500 (2014)} נפסק מפי כב’ השופטת שפרה גליק:

“החלטה
עניינה של ההחלטה, הוא הכרעה בבקשת המבקשת למינוי מומחה מטעם בית-המשפט, “… שהינו רואה חשבון, ממשרד רו”ח מוביל המתמחה בבדיקות והערכות של סוג העסקים והחברות בהם עוסקת בקשה זו”. בבקשה נמנתה שורת משימות הנדרשות לבדיקת המומחה החשבונאי, במוסדות פיננסיים, בבנקים להשקעות, בגופים מסחריים ובהשקעות פיננסיות בחברות בשותפויות, בתאגידים ובנאמנויות, על כן התבקשתי למנות שמאי נדל”ן לצורך ביצוע הערכות שווי של נכסי נדל”ן בארץ ובחו”ל.

הרקע ותמצית טענות הצדדים
1. המבקשת והמשיב הם זוג נשוי ולהם 6 ילדים קטינים. לאחרונה נקלעו נישואי הצדדים למשבר. לטענת המבקשת, עקב העובדה שהמשיב מנהל רומן עם אישה אחרת.
2. לטענת המבקשת, המשיב הינו איש עסקים הפועל בתחום השקעות בנדל”ן, בתחום הקרמיקה והכלים הסניטריים, מלונאות וריהוט בתי מלון ושיפוץ מבנים, הוא מנהל את עסקיו, לטענת המבקשת באמצעות חברות בארץ ובחו”ל “בין על שמו, ובין על-ידי אחרים מטעמו ובעבורו”.
3. לטענת המבקשת, מאז המשבר החל מקנן בליבה החשש שהמשיב ביצע פעולות לשם הברחת רכוש משותף, כך למשל העביר המשיב במתנה לבתו מנישואים קודמים, המשיבה מס’ 3, את זכויותיו בדירה בת”א, אשר נרכשה על ידו במהלך החיים המשותפים וכך פעל המשיב גם ביחד לדירה אחרת, ובנוסף הוא מנהל חלק מעסקיו, לרבות בחו”ל, במסגרת חברות הרשומות באופן פורמאלי בלבד על-שם אחיו, הוא המשיב מס’ 4.
4. לטענת המבקשת, המשיב פועל עם שני אחיו כ”דבוקה עסקית אחת” תוך שקיימת ביניהם חלוקת עבודה ברורה: המשיב אמון על הפעילות העסקית של שלושת האחים בישראל ולוקח חלק ניהולי פעיל בכל החלטה עסקית של האחים בחו”ל. לטענתה, האח א’ מחזיק עבור המשיב ואחיו הנוסף במניות חברה גרמנית, במסגרתה מתבצעת פעילות עסקית של שלושת האחים, וכן הוא אחראי לפעולתן של חברות גרמניות נוספות, כאשר הרישום על שם אח זה נעשה מטעמי מיסוי בלבד.
5. בנסיבות אלה, טוענת המבקשת, יש להורות למומחה החשבונאי להתחקות אחרי זכויותיו הגלויות ו/או הנסתרות של המשיב בחברות בארץ ובחו”ל, לפי הפירוט שנמסר בבקשה וכן באשר לנכסי הנדל”ן בבית המגורים (קוטג’) ב…, בדירה ב… בדירה ברח’…, בדירה ברח’…
6. עוד טענה המבקשת, כי הצורך במינוי מומחה כלכלי בעל סמכות חקירתית פורט בהרחבה בתביעה, וכי רב הנסתר על הנגלה וכי כל הרכוש נצבר במהלך חיים המשותפים של הצדדים, כאשר המשיב בוחר להתנהל בדרך של העלמה והסתרה ו”מפזר ערפל סביב אחזקותיו הכספיות וזכויות אחרות שהינן משותפות ו/או בנות איזון בין בני הזוג”. לטענתה של המבקשת, על-פי הדין קמה לה זכות לקבל מידע באשר להיקפו של הרכוש נשוא תביעתה והיא זכאית כי יקבע שוויו של הרכוש נשוא התביעה וכי בדיקת פרטי הרכוש וקביעת ערכם ושווים מצריך ניתוח מקצועי ומהימן של חומר גלם מורכב המכיל נתונים רבים, וכן בדיקה מקצועית, מקיפה ומהימנה של מסמכים.
7. מנגד, ביקש המשיב לדחות את הבקשה. לטענתו של המשיב, “מדובר בבקשה אשר הוגשה טרם זמנה, ועל-כן דינה להידחות”.
8. לטענתו של המשיב, עוד בטרם יידרש בית-המשפט לגופן של הטענות שהועלו בבקשה, נדרשת הכרעה ביחס לזהות הנכסים והזכויות המהווים את הרכוש המשותף של הצדדים והעומדים לחלוקה ו/או איזון.
9. לטענתו של המשיב, אין טעם במינוי מומחה שיערוך בחינה מקיפה ביחס למלוא הנכסים שפורטו בבקשה “… עוד בטרם הכריע בית-המשפט הנכבד בשאלות המשפטיות והעובדתיות כבדות המשקל, אותן העלה המשיב בכתב הגנתו, וכן במסגרת התביעה הרכושית אשר הוגשה מטעמו, באשר להיות חלק נכבד מהנכסים הנטענים נכסים אשר אינם ברי-איזון”.
10. המשיב הוסיף בתגובתו: “… לא כל שכן נכונים הדברים דלעיל לגבי בדיקת מומחה של זכויות וחברות השייכות לצדדים שלישיים אשר המשיב אינו רשום כבעליהן ואין לו חלק בהן”.
11. המשיב הוסיף וטען, שעל מערכת היחסים הרכושית שבין הצדדים, ממועד תחילת חייהם המשותפים ולפחות עד שנת 2004, חלות הוראות הסכם הממון שנחתם בין הצדדים, ויש שאלה משפטית נכבדת – אם ההסכם חל גם לאחר טקס הקידושין הפרטי שערכו ביניהם?
12. המשיב טען, כי התיאור בכתב התביעה המתייחס לפעילותו העסקית הוא מגמתי ולקוי, וכי אין קשר בין החברות שמנהל המשיב עם שני אחיו, א. וי., לבין חברות שמנהלים אחים אלה בנפרד. המשיב מנהל עם שני אחיו עסקים בתחום הקרמיקה והכלים הסניטריים המנוהלים באמצעות חברת…, ובתחום הנדל”ן החברה לא הוקמה בתקופת הנישואין ולא נרכשו בה מניות בתקופת הנישואין והוא הדין בחברות אשר אשר פורטו בבקשה. כך פירט המשיב, כי חלק מנכסי הנדל”ן המפורטים בתביעה אינם ברי איזון וכי, לטענתו, יש קודם כל לקבוע את מסת הנכסים בני האיזון ורק אחר כך לשום את שווים.
13. בנסיבות אלה איפוא, ביקש המשיב כי הבקשה תידחה.
14. המשיב 4 שצורף כנתבע וכמשיב בבקשה, ביקש אף הוא לדחות את הבקשה.
15. לטענתו של המשיב 4, הוא אינו מחזיק עבור המשיב מס’ 1 במניות ו/או בנכסים בארץ או בחו”ל, אמנם קיים בינו ובין המשיב 1 שיתוף פעולה עסקי במגוון תחומים באמצעות חברות משותפות, ברם בחברות אלה כל אחד מן האחים מחזיק מניות באופן ישיר, ביחס שווה לשיעור אחזקותיו בחברות ובנוסף, המשיב מס’ 4 מנהל בעצמו עסקים שונים והם רשומים על שמו, מבלי שלמשיב מס’ 1 יש בהם זכויות כלשהן.
16. המשיב מס’ 4 הוסיף בתגובתו, כי המבקשת “לא הציגה ולו בדל של ראיה לתמוך בטענה מפורזת זו”, היינו שחרף הרישום של המניות על שם המשיב מס’ 4 הן בבעלות המשיב מס’ 1 ולא רק שהיא מבקשת מינוי מומחה שישום את הנכסים אלה “… מומחה אשר ייכנס בנעליה ויעשה את המוטל עליה – לתור אחר ראיות שיתמכו בטענותיה (המוכחשות)”.
17. לטענתו של המשיב מס’ 4, הוא הוכתר משום מה בכותרת “משיב פורמאלי”, אולם הלכה למעשה הסעד המבוקש על-ידי המבקש הוא סעד דרסטי ומי שעלול להיפגע ממנו הוא, הוא עצמו שאיננו יריבה של המקשת.
18. המשיב מס’ 4 טען, כי המבקשת לא ביססה את זכותה למינוי מומחה חוקר והבקשה נטולת בסיס משפטי והוגשה בחוסר תום לב, ממש כפי שהמבקשת בחרה להגיש נגדו תביעה מופרכת לחלוטין, כשהיא כורכת את עניינו של המשיב מס’ 4 בענייניו של המשיב מס’ 1, בניגוד לדין.
19. המשיב מס’ 4 טען גם בפירוט רב לגופו של עניין ועקב אורכן של הטענות, לא אתייחס אליהן כאן. מכל מקום, המשיב מס’ 4 ביקש שאדחה הבקשה.
דיון
20. עיקרה של הבקשה עוסק במינוי “רואה חשבון חוקר”. אקדים ואומר, כי לאחר ששקלתי בדברים החלטתי בשלב זה לדחות את הבקשה.
21. השלב בו הוגשה הבקשה בפני הוא בקדם המשפט, קודם שהצדדים הגישו תצהיר רכוש וקודם שהתקיים תהליך ההוכחות. לפיכך, למיטב הבנתי, מינוי “רואה חשבון חוקר” בשלב זה, פירושו כי מאן דהוא אחר, ולא התובעת, יתבקש להוכיח את טענותיה של התובעת.
22. דעתי שונה: ככלל, אני סבורה שכאשר טוען צד בתביעה לאיזון משאבים כי רעהו העלים רכוש, עליו להתכבד ולהוכיח טענתו, ורק אם אכן יוכיח טענותיו, יוכל בית-המשפט במסגרת פסק-דין למנות רואה חשבון בעל סמכויות חקירה ודרישה לגבי רכוש שהועלם.
ראה בעניין זה פסק-דיני בעניין תמ”ש (ת”א) 49413-05-11 ש.י.ב. נ’ ד.ב., פורסם באתר האינטרנט נבו (16.05.13).
23. אוסיף ואומר, כי הכלל היסודי הוא שמומחה מטעם בית-המשפט (ובמיוחד בבית-המשפט לענייני משפחה, בו מלכתחילה לא ניתן להגיש חוות-דעת פרטיות אלא אם סירב למינוי כזה בית-המשפט) אינו כלי בידי מי מהצדדים, לבצע “דיג” במימי יריבו. תימוכין לכך מצאתי בספרו של כב’ השופט שוחט סדרי הדין בבית-המשפט לענייני משפחה (הוצאת “מחשבות”), 289, בו נאמר:
“… ככלל לא על נקלה יחסום בית-המשפט את דרכו של צד להוכיח טענותיו באמצעות מומחה זה או אחר, ברם בית-המשפט אינו חייב למנות כל מומחה כרצון הצדדים או מי מהם, העלולים לנסות “לדוג” חוות-דעת לטובתם בתחום כלשהו. לבית-המשפט שיקול-דעת שעליו להפעיל בזהירות ובהתאם לחומר שלפניו. בית-המשפט לא “עתר לבקשה למינוי מומחה כשאין תשתית, ולו לכאורה לצורך במינוי ולא עשה כן אם אחיזה לכך בחומר העומד לנגד עיניו בעת המינוי. כמובן אם יסרב בית-המשפט למינוי ינמק את סירובו ויפרט טעמיו ויתייחס למסמכים ולחומר שהונח לפניו.”
ואכן, לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, אני קובעת, שלא הונחה בפני אפילו “ראשית ראיה”, מצידה של המבקשת.
24. אין בידי לקבל את “הישענותו” של בא-כוח המבקשת על פסק-הדין בעניין בע”מ 8339/06 פלוני נ’ פלוני, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.01.07) מפי כב’ השופט רובינשטיין. בפסק-דין זה אישר בית-המשפט העליון את פסק-דינה של כב’ השופטת שטופמן ב- בר”ע (ת”א) 2309/05 על פסק-דינה של כב’ השופטת מקייס מיום 21.06.05 ב- בש”א (כ”ס) 2091/04, ואולם בפסק-דין זה הסעד של מינוי רו”ח חוקר ניתן רק לעניין ספציפי. ואולם בתביעה שבפני מבוקש סעד של מינוי רו”ח חוקר לעניין כלל רכוש וזכויות, ולא לגבי נכס ספציפי. יצוין כי ייתכן שיש מקום לפסק-דין כזה במסגרת תביעה לסעדים על-פי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973 (שהוא ממילא משול לסעד ביניים) אך שוב, הכוונה לפסק-דין אחרי שנשמעו ראיות, על עצם הצורך בחקירה כזו, למשל עקב הברחה. כך גם היה (וכך ציטט כב’ השופט רובינשטיין) את פסק-דינו של כב’ השופט שוחט ב- תמ”ש (ת”א) 97223/98 פלוני נ’ פלונית, וגם שם מונה המומחה בפסק-הדין ולא בסעד ביניים.
25. באשר לפסק-דינו של כב’ השופט פורת ב- בר”ע (ת”א) 65/96 ר.נ. נ’ מ.נ., פורסם באתר האינטרנט נבו (25.09.96) כאן אמנם ניתן מינוי של רו”ח חוקר אך הדבר היה מוגבל לזכויות סוציאליות.
26. עוד אפנה את הצדדים להחלטתי בבקשות 36 ו- 40 ב- תמ”ש (ת”א) 21646-06-11 א.נ. נ’ ע.נ. ואח’, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.04.13) וגם שם ניתחתי דברים אלה, ונעשתה אבחנה דומה.
27. עוד אוסיף כי נראה שהבקשה למינוי רו”ח חוקר הינה אופנה שהתפשטה במחוזותינו כאש בשדה קוצים, ולא ניתן לבקש למנות רו”ח חוקר באופן כללי לגבי כלל נכסיו של המשיב והמשיב 4, וזאת מבלי שנשמעו ראיות ועדויות בדבר העלמת הרכוש הנטענת על-ידי המבקשת, ומבלי שאפילו יש “ראשית ראיה” לבקשה, ובשלב מקדמי זה של ניהול התביעה.
28. כמובן מאליו שאם לאחר ההוכחות תצליח התובעת להוכיח כי הועלם רכוש, ניתן יהיה לבקש סעד מעין זה שביקשה כאן.
סיכומו-של-דבר
29. הבקשה נדחית.
30. המבקשת תישא בהוצאות הבקשה בסך 3,000 ש”ח לטובת המשיבים.”


כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.

האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *