סעיף 57ב לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל”א-1971 קובע כדלקמן:
“57ב. הדין הוא כמפורסמות (תיקון: התשמ”א)
כל דין הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אם אין הוראה אחרת משתמעת.”
ב- ת”א (הרצ’) 6165-12-08 {קרן גאמא בע”מ נ’ רן גזית, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)} קבע בית-המשפט:
“17. שונה הוא דינה של הבקשה למשיכת חוות-הדעת, שהינה על פני הדברים בקשה מבוססת ומוצדקת. עסקינן בחוות-דעת שניתנה על-ידי מומחה בתחום המשפטים, שמסקנתה היא מסקנה משפטית. חוות-דעת זו הוגשה לתיק בית-המשפט, הגם שהכלל המשפטי הידוע הוא כי “החוק או הדין הוא כמפורסמות שאינן צריכות ראיה, זולת דין זר ומנהג אשר אותם יש להוכיח”. (ראה א’ הרנון דיני ראיות, חלק ראשון (תשל”ט-1979), 17, וכן בהוראות סעיף 57ב לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל”א-1971), וממילא אין אפשרות לקבל כראיה את חוות- הדעת האמורה.”
ראה גם: ת”צ (מרכז) 54491-01-15 עידו בשן נ’ Easyjet plc, תק-מח 2015(4), 30804 (2015); ת”א (מרכז) 59152-07-14 קבוצת מבני אופיר בע”מ נ’ עוד מנדי וייס, תק-מח 2015(3), 15510 (2015).
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
