1. מיהו זכאי על-פי סעיף 92 לחוק?
סעיף 92 לחוק המקרקעין, התשכ”ט-1969 קובע כדלקמן:
“92. הזכאים
זיקת הנאה יכול שתהא לטובת מקרקעין (להלן: “מקרקעין זכאים”) או לטובת אדם פלוני, לטובת סוג בני אדם או לטובת הציבור.”
זיקת הנאה יכול שתהא לטובת מקרקעין או לטובת אדם פלוני, לטובת סוג בני אדם או לטובת הציבור. לשונו של סעיף 94 לחוק המקרקעין אינה מגבילה עצמה לזיקת הנאה מסוג זה או אחר, ואין בה כל הבחנה או הסתייגות לעניין זהות הזכאי כמוגדר בסעיף 92 לחוק המקרקעין. לכן, יש לפרש את הזיקה לטובת הציבור, ככוללת את כל אלה המצטרפים לאחר כינון הזיקה {גד טדסקי “זיקת הנאה שלא לטובת מקרקעין” משפטים ז (תשל”ו), 456}.
יתר-על-כן, כאשר מדובר בזיקה לטובת סוג בני אדם או לטובת הציבור, הרי שאין בהתחלפותם של הפרטים המשתמשים משום חילוף כלשהו של הזכאי, שהרי מלכתחילה הזכאי היה סוג של בני אדם או הציבור בכללותו.
2. מתי נאמר כי הזכות ראויה להיות זיקת הנאה?
אין תשובה מדוייקת לכך, והבחינה לכך היא בעיקר קזואיסטית {פרופ’ יהושע ויסמן דיני קניין – החזקה ושימוש, 489}. ואולם, זכות מעבר הוכרה כזכות הראויה להיות זיקת הנאה {ע”א 700/88 אסטרחאן נ’ בן-חורין, פ”ד מה(3), 720 (1991)}.
3. זיקת הנאה לטובת מי?
סעיף 92 לחוק המקרקעין קובע כי זיקת הנאה יכול שתהא לטובת מקרקעין או לטובת אדם פלוני.
זיקת הנאה תיחשב לטובת מקרקעין? מעבר של שמעון במשך שלושים שנה דרך חצרו של ראובן הסמוכה לחצרו, עשוי להניב זיקת הנאה “לטובת מקרקעין”, כאשר הימנעותו של ראובן מלהתנגד למעבר לא היתה קשורה כלל בזהותו המיוחדת של שמעון {ויסמן, שם, 521}.
כאשר הזיקה משרתת את בעלי המקרקעין הזכאים באופן שאינו ניתן להפרדה מזכויותיהם במקרקעין, תהיה הנטייה לראות בזיקת ההנאה זיקה לטובת מקרקעין.
זיקת הנאה תיחשב לטובת אדם? כאשר הזיקה משרתת את המשתמש באופן אישי, בלא קשר לזכויותיו במקרקעין כלשהם, עשויה זיקת ההנאה שתיווצר מכוח התיישנות להיות זיקת הנאה “לטובת אדם”. לדוגמה: רועה המביא את צאנו לרעות במשך שלושים שנה במקרקעין הכפופים עשוי לרכוש זיקת הנאה “לטובת אדם”-לטובת הרועה {ויסמן, שם, בעמ’ 521}.
כאשר הזיקה משרתת את המשתמש באופן אישי, ללא קשר לזכויותיו במקרקעין שלו, תהיה הנטייה לראות בזיקת ההנאה זיקה לטובת אדם.
זיקת ההנאה איננה חייבת להיות צמודה לקרקע. זיקת הנאה יכולה שתיווצר לטובת אדם באופן נפרד מהשאלה אם יש בידי אותו אדם זכות במקרקעין, כלומר, זיקת ההנאה אינה חייבת להיות צמודה לקרקע {ה”פ 3215-04-11 מסילתי נ’ וייץ הינדז’ה הילדה ואח’, פורסם באתר האינטרנט נבו (2000)}.
מקרקעין אינם יכולים להיות “זכאים” לזיקת הנאה. מקרקעין אינם יכולים להיות “זכאים” לזיקת הנאה. כלומר, לא לטובת מקרקעין קיימת זיקת הנאה אלא כלפי בעלי המקרקעין.
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
