סעיף 103 לחוק המקרקעין, התשכ”ט-1969 קובע כדלקמן:
“103. העברת המקרקעין
(א) סירב בעל זכות קדימה לרכוש את המקרקעין המוצעים לו במחיר הנדרש, יהיה המציע רשאי, תוך ששה חדשים מיום הסירוב, להעבירם כרצונו, ובלבד שלא יעבירם במחיר נמוך מהמחיר שצויין בהצעה.
(ב) העביר המציע את המקרקעין תוך תקופת ששת החודשים האמורה בסעיף-קטן (א), בטלה זכות הקדימה, ואם נרשמה – תימחק; לא העבירם תוך התקופה האמורה, לא יהיה רשאי להעבירם אלא לאחר שהציעם שוב לבעל זכות הקדימה.”
ב- ת”א (ת”א) 15154-11-11 {אליעזר כהן ואח’ נ’ יצחק מיכלשבילי, תק-של 2013(4), 24195 (2013)} קבע בית-המשפט:
“… גם אם התובע סירב לרכוש את החנות במחיר של 1.6 מיליון ש”ח, עקב חיסרון כיס והיעדר יכולת למשכן את הנכס, ברגע שהחליט הנתבע למכור את הנכס במחיר מופחת, ודאי מחיר מופחת במאות אלפי שקלים, היה מחוייב לפנות אל התובע בשנית ולאפשר לו לרכוש את הנכס במחיר המופחת, גם אם היה בטוח שגם במחיר כזה לא יוכל התובע לרכוש את הנכס. חובה זו מקורה בסעיף 103(א) לחוק המקרקעין, התשכ”ט-1969 וגם בחובת תום-הלב שחלה על הנתבע לקיים את ההתחייבות שנתן לתובע בהסכם השכירות בתום-לב…”
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
