סעיף 129 לחוק המקרקעין, התשכ”ט-1969 קובע כדלקמן:
“129. הערה על הגבלת כשרות
הוכח לרשם בצו של בית-משפט או בתעודה ציבורית כמשמעותה בסעיף 20 לפקודת העדות, כי כשרותו המשפטית של בעל מקרקעין או של בעל זכות במקרקעין נשללה או הוגבלה על-פי חוק, ירשום הרשם, לפי בקשת צד מעוניין או לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, הערה על-כך.”
לפי סעיף 129 לחוק המקרקעין, הערת אזהרה יכולה להירשם, אם כשרותו המשפטית של בעל המקרקעין נשללה או הוגבלה בחוק.
אם אין הגבלה של הכשרות המשפטית, אין לכאורה מקום לרשום הערת אזהרה.
ב- ע”א 445/81, ב”ש 458/83 {אליזבט (מלין) סיברוק נ’ סלציה צוקר, פ”ד לז(3), 440 (1983)} קבעה כב’ השופטת ח’ אבנור כי בבקשה שהוגשה על-ידי המערערת {המ’ 424/81} למתן סעד זמני של מינוי אפוטרופוס עד לשמיעת הערעור, נאמר על-ידי כב’ השופט א’ ברק {אף-על-פי שניתן המינוי הזמני}, כי מינוי האפוטרופוס כשלעצמו אינו שולל את כושרה של האם לבצע פעולות משפטיות בנכסיה, ואין בו כדי לשלול את הרשאתו של האח, אם יש לו הרשאה שכזו.
לפי האמור לעיל, ממילא אין מקום לרשום הערת אזהרה, המזהירה את הקונה הפוטנציאלי לגבי מגבלותיו של בעל המקרקעין.
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
