סעיף 50 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:
“50. השקעות
כספי החסוי, במידה שאינם דרושים לצרכיו השוטפים, חייב האפוטרופוס להחזיקם או להשקיעם כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת פירות באחד הדרכים שקבע לכך שר המשפטים בתקנות או בדרך שהורה בית-המשפט.”
ביום 11.04.16 פורסם תיקון מס’ 18 לחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות {ספר חוקים, חוברת מס’ 2550, ג’ בניסן התשע”ו} ובמסגרתו תוקן סעיף הנ”ל ונוסחו החדש יהיה כדלקמן:
“50. השקעות (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
כספי האדם שמונה לו אפוטרופוס, במידה שאינם דרושים לצרכיו השוטפים, חייב האפוטרופוס להחזיקם או להשקיעם כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת פירות באחד הדרכים שקבע לכך שר המשפטים בתקנות או בדרך שהורה בית-המשפט.”
הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.
מטרת הסעיף היא לשמור על הכספים המופקדים אצל האפוטרופוס. כלומר, לשמור על ערכם, תוך מטרה כי אותם כספים שהשקיע ישאו פירות.
סעיף 50 לחוק הכשרות קובע כי כספי החסוי שאינם דרושים לצורכי השוטפים, חייב האפוטרופוס להחזיקם או להשקיעם כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת הפירות.
בעקבות סעיף 50 לחוק הכשרות, הותקנו תקנות כשרות המשפטית והאפוטרופסות (דרכים להשקעת כספי חסוי), התש”ס-2000, כאמור להלן.
יחד-עם-זאת, על-אף הקבוע בתקנות על-פי תקנות כשרות המשפטית והאפוטרופסות (דרכים להשקעת כספי חסוי), בית-המשפט הוא שיורה על “המילה האחרונה” והוא אשר יקבע היכן יושקעו הכספים ובאיזו דרך.
תקנה 2 לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (דרכים להשקעת כספי חסוי), עוסקת בדרכי ההשקעה. על-פי תקנה זו, אפוטרופוס ישקיע את כספי החסוי, שאינם דרושים לצרכיו השוטפים, באחת מן הדרכים הבאות:
1. בנכסים בנקאיים כמפורט להלן:
א. כספים אשר צפוי כי יידרשו לצורכי החסוי בתוך שנתיים ממועד ההשקעה – בפקדונות בנקאיים שקליים, נושאי ריבית או הפרשי הצמדה וריבית;
ב. כספים שלא צפוי כי יידרשו לצורכי החסוי בתוך שנתיים ממועד ההשקעה – בתכניות חיסכון בנקאיות צמודות מדד, לפרקי זמן מוגדרים מראש, בהתחשב באמור בתקנה 3;
2. בניירות ערך שהוציאה המדינה או שהיא ערבה לפרעונם;
3. במסירתם לידי האפוטרופוס הכללי לשם השקעה לפי הוראות סעיף 10(ג) ו-(ד) לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל”ח-1978;
4. דרך אחרת שאישר בית-המשפט מראש.
תקנה 3 לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (דרכים להשקעת כספי חסוי), עוסקת בהתחשבות בצורכי החסוי לפיה דרכי ההשקעה לפי תקנה 2 לתקנות כאמור ומשך תקופת ההשקעה, ייקבעו, בהתחשב בצרכיו השוטפים והמיוחדים של החסוי, בשינויים מזמן לזמן.
תקנה 4 לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (דרכים להשקעת כספי חסוי), עוסקת באישורו של בית-המשפט לפיה, השקעת כספי חסוי ששוויים עולה על 500,000 ש”ח, טעונה את אישורו של בית-המשפט.
תקנה 4(ב) לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (דרכים להשקעת כספי חסוי), קובעת כי האפוטרופוס יגיש בקשה לאישור דרך השקעה, כאמור בתקנת-משנה (א), אחת לשנה או במועד שקבע בית-המשפט.
תקנה 5 לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (דרכים להשקעת כספי חסוי), עוסקת בכספים שהיו מושקעים לפני המינוי לפיה, כספים שביום מינוי האפוטרופוס היו מושקעים בדרך השקעה שלא לפי תקנות אלה, ואשר נקבעו בה מועדים מוגדרים מראש למשיכת הכספים או למימוש, יוסיפו להיות מושקעים באותה דרך עד למועד היציאה הראשון וממועד זה ישקיע האפוטרופוס את הכספים לפי תקנות הכשרות המשפטית, אלא-אם-כן הורה בית-המשפט אחרת.
תקנה 6 לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (דרכים להשקעת כספי חסוי), עוסקת בהגשת בקשה לבית-משפט לפיה, בבקשה לאישור דרך השקעה לפי תקנות 4(2), 4(ב) ו- 5, תוגש בכתב. המשיב לבקשה יהיה האפוטרופוס הכללי ובשים-לב, כי בית-המשפט רשאי להורות על צירוף משיבים נוספים לבקשה זו.
בבקשה המוגשת לבית-המשפט, על המבקש לכלול את הסכום הכולל של כספי החסוי, הסכום שמוצע להשקיעו ודרך ההשקעה המוצעת; כלל נכסי החסוי והכנסותיו הנוכחיות והצפויות בשנים הבאות והתחייבויות והוצאות החסוי הנוכחיות והצפויות לשנים הבאות.
הגשת בקשה לאישור דרך השקעה של כספי חסוי כאמור בתקנה 4(א) לתקנות הכשרות, על האפוטרופוס לצרף חוות-דעת של רואה-חשבון או של יועץ השקעות, המנמקת את דרך ההשקעה המוצעת.
תקנה 7 לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (דרכים להשקעת כספי חסוי), עוסקת בניהול על-ידי מנהל תיקי השקעות לפיה, בבואו של בית-המשפט לאשר בקשה לפי סעיף 4(א) לתקנות הכשרות, רשאי הוא להורות על ניהול כספי החסוי על-ידי מנהל תיקי השקעות, כמשמעותו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ”ה-1995.
ב- בש”א (משפחה יר’) 55054/03 {ב’ ג’ נ’ היועץ המשפטי לממשלה, תק-מש 2004(1), 521 (2004)} נדונה בקשה של אפוטרופסים, אשר נתמנו על רכושה של החסויה, בדבר השקעת כספים.
המבקשים עותרים כי יתרת הסכומים שנשארו לחסויה, לאחר הוצאותיה השוטפות, יושקעו במק”מ, אשר מהווה לדברי האפוטרופסים השקעה המאפשרת נזילות שוטפת ומביאה תשואה ריאלית חיובית מובטחת על-ידי המדינה ונעדרת סיכון ספקולטיבי.
המשיב, האפוטרופוס הכללי, מתנגד להשקעה המוצעת. לדבריו:
“החסויה גרה במדינת ישראל והוצאותיה צמודות למדד, לאור זאת ועל-מנת לא ליצור חשיפה עקב עליית המדד, ניתן להצמיד הכנסות להוצאות על-ידי השקעת כספים שאינם מיועדים להוצאות בטווח הקצר (עד שנה) באפיקים צמודי מדד.”
כב’ השופט פיליפ מרכוס קבע כי בתקנות 2 ו- 3 לתקנות הכשרות, מוסמך בית-המשפט לאשר השקעה שאינה במסגרת תכניות החיסכון בנקאיות צמודות מדד או ניירות ערך שהוציאה המדינה, בתנאי שיהיה בהשקעות אלו לאפשר טיפול בצרכים שוטפים של החסוי וכן שמירת הקרן והבטחת פירות.
במסגרת זאת, יש לאפשר מידה מסויימת של חופש לאפוטרופסים להשקיע ולנהל את ההשקעות של החסוי. במקרה דנן, נראה כי אין מקום, לאור ההתפתחויות הכלכליות, ובכלל זה המדד השלילי בזמן האחרון וכן הורדת הריבית על-ידי נגיד בנק ישראל, להורות על החזקת אחוז גבוה של נכסי החסוי באפיקים צמודי מדד.
בנסיבות דנן, קבע כב’ השופט פיליפ מרכוס, כי אין להגביל יתר על המידה את חופש הפעולה של האפוטרופסים וכי נראה שההשקעה המוצעת על ידיהם היא סבירה ומוצעת לאחר שהתייעצו עם מומחה בדבר ועל-כן, יש להיעתר לבקשה, בתנאי שבכל שלב שהוא לא יעלה החלק של ההשקעות של החסויה, המושקע במניות ובאופציות, על 15% מסך כל הנכסים, זאת בין אם מדובר בהשקעה ישירה במניות ואופציות ובין באמצעות קרנות נאמנות ואפיקים אחרים.
ב- המ’ (מחוזי יר’) 1968/93, מ”א (יר’) 57/65 {אביבה לוין נ’ עורך-דין ע’ מזובר, תק-מח 2000(1), 1309 (2000)} דנה כב’ השופטת א’ פרוקצ’יה בדרכי השקעה של נאמנים תוך השוואה בין ההשקעה על-ידי נאמן להשקעה על-ידי אפוטרופוס, ובמסגרת טענת רשלנות להשקעת דמי הנאמנות, ובהתייחס לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות (דרכים להשקעת כספי החסוי).
כב’ השופטת א’ פרוקצ’יה קבעה בעניין זה, כי:
“הוראות אלה מבהירות כי, מחד, נדרשת השקעת כספים שאינם דרושים לצרכים השוטפים של החסוי כדי להבטיח את שמירת ערכם והנבת פירות מהם; מצד שני, נשמרת מסגרת של השקעה סולידית שמטרתה להבטיח מפני השקעה ספקולטיבית הרת סיכונים שעלולים לפגוע ברכוש.”
נעיר כי בפרשת לוין כאמור לעיל, ההשקעה נעשה בפקדונות מסוג פח”ת, תפ”ס, ופת”מ והשקעות במטבע חוץ. כמו-כן היתה השקעה בניירות ערך מסוג מלווה פיתוח, ברירה כפולה צמודה, מלווה מדינה, טופז, שמיר, ענבר ובית-המשפט במקרה זה, לא מצא שהיתה רשלנות בהשקעות אלו.
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
