תקנה 9 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל”ז-1976 קובעת כדלקמן:
סמכות בית-המשפט
“9. סמכות בית-המשפט
לבית-המשפט יהיו הסמכויות הנתונות לבית-משפט שלום בעניינים שבסדר דין או שבנוהג, לרבות תשלום שכר בטלה לעדים; אולם רשאי בית-המשפט שלא להשתמש בסמכות מסמכויות אלה אם נראה לו הדבר מועיל יותר להכרעה צודקת ומהירה.”
מכוח הוראת תקנה 9 לתקנות, ישימות הוראותיה של תקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד-1984 (להלן: “תקנות סדר הדין האזרחי”) {העוסקת בתיקון טעות בפסיקתה או בהחלטה}, גם על עניינים שבתחום סמכותו של בית-המשפט לתביעות קטנות {ה”מ 175818/93 מיכאל סטנר נ’ “טיולי מצדה”, פורסם באתר האינטרנט נבו (1994)}.
תקנה 9 רישא לתקנות שיפוט בתביעות קטנות נותנת בידי בית-המשפט לתביעות קטנות את כל הסמכויות הנתונות לבית-משפט שלום בעניינים שבסדר דין. אולם זאת רק ככל שבית-המשפט מוצא לנכון לעשות שימוש בסמכויות אלה {ת”ק 5347-05-10 גאדה אגבאריה נ’ אוניברסיטת חיפה -מדור אישורים, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.
על בית-משפט לתביעות קטנות לפעול ביעילות ולהביא להכרעה צודקת ומהירה, וקיימת גמישות בעניינים שבסדרי דין {בר”ע 1853/07 ח’לאילה ג’מאל נ’ יוכי פומרנץ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)}.
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
