אין נפקא מינה אם התובענה הראשונה הוגשה בבית-משפט לתביעות קטנות או בהליך משפטי רגיל, בפני בית-משפט השלום {רע”א 4919/91 עובדיה זלכה נ’ שיכון ופיתוח לישראל בע”מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (1992)}.
אין התובע זקוק לרשות לתבוע סעד אחר בנפרד, כאשר בית-המשפט שבו תבע אינו מוסמך ליתן לו גם את הסעד האחר. מקום שדיני הסמכות מחייבים את התובע להגיש תובענות נפרדות, ממילא אין הוא יכול לרכז את כל מבוקשו בכתב תביעה אחד. הרשות לפיצול התביעה נתונה, במקרה כזה, מכללו של דבר, על-ידי פיצול הסמכות {י’ זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, ש’ לוין עורך, 1995).
השאלה אם יש להיעתר לבקשה לפיצול סעדים, כשזו מוגשת לראשונה רק בערכאת הערעור, טרם הוכרעה בפסיקה.
יש הטוענים, שכל עוד תלוי ערעור על פסק-הדין בערכאה הראשונה, הרי התביעה הינה עדיין בגדר עניין תלוי ועומד, ומן הראוי להיעתר לבקשה כאמור, אם היא מוצדקת עניינית. מה גם שלבית-המשפט של ערעור סמכות להתיר גם בשלב הערעור תיקון כתב התביעה במקרים שנמצאים ראויים לכך.
יש אחרים הטוענים, שיש להגיש בקשה כאמור רק עד לשלב פסק-הדין בערכאה הראשונה, וכי רק במקרה כזה נשמרת זכותו של נתבע שלא להיות מוטרד נוספות בתביעה על סמך אותה עילה {בר”ע 384/88 דוד מרגלית נ’ זלמן כהן, פ”ד מז(2), 617 (1993)}.
ההבדלים לעניין פיצול סעדים, בהליכים שבין בית-משפט לתביעות קטנות לבין בית-משפט השלום לעומת ההליכים שבין בית-משפט השלום לבין בית-המשפט המחוזי – הם מהותיים.
בנושא כאמור המצב שבפניו עומד תובע בבית-המשפט לתביעות קטנות הוא גרוע יותר, וזאת מן הטעמים הבאים:
הטעם הראשון, טמון בהבדל בין מערכות בתי-המשפט הנ”ל. בבית-משפט לתביעות קטנות פיצול הסעדים הוא נכפה, בעוד שלא כך הוא המצב במפלס בתי-המשפט שלום/מחוזי.
הטעם השני, נעוץ בכך שבמערכת בתי-המשפט הרגילה {שלום/מחוזי}, קיימות נורמות כתובות וידועות {מפורסמות}, בדמותן של תקנות סדר הדין האזרחי והפסיקה, המחייבות את הצדדים ואת בית-המשפט, נורמות שלא קיימות בבית-משפט לתביעות קטנות.
הטעם השלישי, מצוי בעובדה שבבתי-המשפט הרגילים {שלום/מחוזי}, וודאי בתביעות המסובכות, לפי העניין או לפי הסעד המבוקש, מיוצגים בעלי הדין על-ידי עורכי-דין, אשר להם אפשר לזקוף את הידיעה המשפטית בדבר הדין הנוהג, ומכאן האפשרות לתקן כל פגם דיוני, מה שאין כן בבית-משפט לתביעות קטנות.
הטעם הרביעי, מעוגן בפערים הגדולים שבסכומי התביעות שמוגשות לבית-משפט לתביעות קטנות לעומת אלה המוגשות לבתי-המשפט שלום/מחוזי.
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
