סעיף 36 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:
“36. שמיעת החסוי על-ידי בית-המשפט
לפני מינוי האפוטרופוס ישמע בית-המשפט את דעת החסוי אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו.”
ביום 11.04.16 פורסם תיקון מס’ 18 לחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות {ספר חוקים, חוברת מס’ 2550, ג’ בניסן התשע”ו} ובמסגרתו תוקן סעיף הנ”ל ונוסחו החדש יהיה כדלקמן:
“36. שמיעת החסוי על-ידי בית-המשפט (תיקון התשע”ו (מס’ 18))
לפני מינוי האפוטרופוס ישמע בית-המשפט את דעת האדם אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו.”
הערה: תיקון מס’ 18 ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו.
על-פי סעיף זה, בית-המשפט, לפני מינוי אפוטרופוס, ישמע את דעתו של החסוי, במידה והאחרון מסוגל להבין בדבר וניתן לברר עם החסוי את דעתו.
לאחר שמיעת החסוי, במידה והנ”ל יתאפשר כאמור, על בית-המשפט לשקול את דברי החסוי וכן ליתן משקל ראוי לדבריו, בטרם ימנה הוא אפוטרופוס.
כלומר, בצד החובה לצאת מנקודת הנחה של כשירות, לבית-המשפט חובה לשמוע דעתו של החסוי, טרם מינוי אפוטרופוס.
אין חולק כי הבעת הרצון מצד החסוי מהווה פרמטר בקביעת הצורך במינוי אפוטרופוס {דברי בית-המשפט ב- א”פ (נצ’) 18721-05-13 ר.ש. נ’ היועץ המשפטי לממשלה, תק-מש 2014(3), 203 (2014)}.
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
