מונחים ומושגי יסוד בתחום המשפט

כעורכי דין חשוב להכיר את המונחים ומושגי היסוד בתחום המשפט ובמיוחד בבואנו לנסח כתבי בית דין. להלן מונחים ומושגים משפטיים יסודיים מכל תחומי המשפט (מונחים משפטים כלליים, מושגי חקיקה, צווים, מושגים בהליך האזרחי, מושגים בהליך הפלילי, מונחים משפטיים בארמית) לצרכיי רענון ועל מנת שיהיו שגורים בפינינו ומוטמעים במסמכים המשפטיים אותם אנו מנסחים.

[learn_more caption=”מונחים משפטיים”]

רציו –  עיקר ההחלטה של ביהמ”ש, כלומר, ההלכה המשפטית שנקבעה בפס”ד. (מונח זה משמש גם ככינוי לסיכום הבלתי רשמי של פסה”ד בתחילת פסה”ד).

אוביטר – התבטאויות, אמירות, התלבטויות והחלטות שנאמרים בפסה”ד אגב אורחא, כלומר, שלא היה בהם צורך לעניין הנדון.

אולטר וירס – חריגה מסכות -כשגוף כלשהו (ביהמ”ש מחוקק משנה, רשות מנהלית וכד’) פועל מחוץ לסמכות שיש לו על פי דין. במקרה של פעולה מחוץ לגדר הסמכות, הפעולה תחשב כבטלה מעיקרה.

אישיות משפטית – גוף אשר המשפט מעניק לו זכויות ומטיל עליו חובות. ישנן שתי קטגוריות עיקריות : א. בני אדם ב. אישיות משפטית מלאכותית- חברה שותפות.

אבחון – מציאת ההבדלים העובדתיים והמשפטיים בין פס”ד אחד למשנהו.

בטל – בטל מעיקרו VOID החלטה אשר מטבעה ועיקרה בטלה ואין צורך פועלה אקטיבית די לעשותה בטלה.

ניתן לביטול – VOIDABLE  החלטה פגומה אך מחייבת, אשר רק לאחר פעולה אקטיבית של ביטולה הופכת בטלה.

בצריך עיון –    כאשר במסגרת פס”ד מעלים השופטים שאלה או סוגיה מסוימת אך נמנעים מלהכריע בה.

דיספוזיטיבי – מה שניתן להתנות עליו.

קוגנטי  – שלא ניתן להתנות עליו או לפסוח עליו.

הוצא לפועל – ביצוע פס”ד או החלטה אחרת של ביהמ”ש בעניין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות משפטיות בעניין שאינו אזרחי, וכן ביצוע החלטה או פס”ד של בית הדין הדתי. זאת לבקשת הזוכה בדיון כשהחייב אינו מקיים את פסק הדין או ההחלטה. כמו כן משמש לגבייה של שטרות והמחאה.

השתק/מניעה  – מוסד משפטי רב חשיבות לפיו- אם יוצר אדם מצג מסוים על מנת שאחר יסתמך עליו, מאוחר יותר לא יוכל להתכחש לו או לפעול בניגוד לו. המושג משמש בעיקר בדיני חוזים.

טריבונל – מועצה או ערכאה של שופטים.

מותב – הרכב של שופטים בדיון

נפקות – חשיבות לצורך העניין הנדון.

סובסטנטיבי – מהותי עקרוני.

סטטוטורי – קבוע בחוק.

דקלרטיבי – הצהרתי ללא משמעות מעשיית במישרין.

סעד – הוראה של גוף שיפוטי בדבר פעולה לטובת התובע וכנגד הנתבע.

סעד ביצוע בעין – סעד של אכיפה, כשהתובע מבקש לבצע התחייבות שניתנה לו כלשונה.

הלכה פסוקה – התוכן המחייב והתקדימי בפסיקת ביהמ”ש.

קבילות – תקפות מבחינה משפטית שניתן להשתמש בה.

רשומות – העיתון הרשמי של מדינת ישראל. מופיע בחוברות המחולקות לסדרות לפי העניינים המתפרסים בה. הפרסום ברשומות נועד להעניק לעניינים המתפרסמים מעמד רשמי ומעמד של ראיה לכאורה לתוכנם וכן להביאם לידיעת הציבור.

אוביטר – אמרת אגב, דברים הנאמרים בפסק הדין אורחא ולא לצורך ההכרעה בעניין

אקטיביזם שיפוטי – פעילות יזומה של בית המשפט בתחומים רחבים של החיים הציבוריים לרבות ביקורת שיפוטית על פעילות המחוקק.

בית משפט קמא  – הערכאה הנמוכה ביותר על פסק דינה מוגש הערעור

דיני חוזים – חוקים העוסקים בהתקשרויות בין האנשים, בכריתת הסכמים וחוזים.

דיני נזיקין – דינים העוסקים בעניינים מזיקים המכונים עוולות.

דיני עונשין – דינים העוסקים בעונשים המוטלים על אנשים העוברים עבירות

דיני קניין – דינים/חוקים העוסקים בדיני זכות הקניין, רכוש מקרקעין או מטלטלין

חוקה – החוק המכונן, החוק הבסיסי, העיקרי והראשי ממנו נובעים כל החוקים.

חקיקה שיפוטית – פעולת יצירת כללים מחייבים בידי בית המשפט.

לקונה – חסר בחקיקה הטעון השלמה, דבר מה חסר בחוק.

משפט מנדטורי – המשפט שהחילו הבריטים בזמן המנדט ושחלקו אומת ע”י מדינת ישראל.

משפט מקובל – המשפט הנהוג באנגליה ובארצות הברית, מבוסס בעיקר על פסיקה ופחות על חקיקה.

משפט קונטיננטאלי –  שיטת המשפט הנהוגה באירופה כגון צרפת וגרמניה, מבוססת בעיקר על החוק

מחדל – חוסר מעש, אי עשייה.

מונח שסתום – מושג רחב בעל משמעות רחבה הנתון למגוון רחב של פרשנות כמו “תום לב” או “תקנת הציבור”.

נורמה אוסרת – הכלל, החוק האוסר התנהגות מסוימת.

רישא – חלקו הראשון של הסעיף, ראשיתו, תחילתו.

סיפא – חלקו האחרון של הסעיף, סופו.

סמכות שיורית – סמכות הניתנת לרשות לעשות את שנשאר בסוף מחוץ לסמכויות רשויות אחרות.

עילה – סיבה שבגללה מישהו תובע בבית משפט.

עוולה – נזק שנגרם תוך כדי עבירה על דינה נזיקין.

עבירה – פעולה המפרה את דיני העונשין.

פרשנות דווקנית – לפרש הוראות החוק באופן הנאמן לטקסט, כלשון החוק.

פרשנות תכליתית – לפרש את החוק על פי המטרה שהוא בא להשיג ולא כלשונו.

[/learn_more] [learn_more caption=”מושגי חקיקה”]

הצעת חוק – הצעה של הממשלה או של אחד או יותר מחברי הכנסת לחוקק חוק בנושא מסוים תוך מתן הסבר ופירוט להצעה.

חוק חרות – נורמה משפטית הקבועה בקודקס החוקים פורמאלי אחרי שעברה את תהליך החקיקה התקין.

חוק תקציב –  חוק הקובע את תקציב המדינה לשנת כספים אחת.

חוק עזר – חקיקה שמתקינה רשות מקומית לשם ביצוע תפקידיה ומימוש סמכויותיה.

חקיקה ראשית – חקיקה של הכנסת.

חקיקת משנה – חקיקה למעט חקיקה ראשית- תקנות, צווים, חוקי עזר והוראות מטעם הרשות המבצעת ורשויות מקומיות).

תקנה, צו – הוראה שרשות מוסמכת על פי חוק רשאית ליתן.

תרופה – פתרון שבית המשפט מעניק לפונה אליו.

תקנת ציבור – כלל/חוק כללי המתחייב מההיגיון הציבורי- מונח שסתום.

[/learn_more] [learn_more caption=”צווים”]

צו – הוראה של בית משפט, של שופט המורה לצד מן הצדדים במשפט לעשות דבר מה או לחדול מלעשות.

צו איסור – צו שנותן ביהמ”ש העליון בשבתו כבג”צ להימנע מלדון בנושא מסוים.

צו החלטי – צו שמוציא בג”צ ובו מורה לפעול  כפי שקבע בצו על תנאי שניתן בעבר.

צו אל תעשה – צו של ביהמ”ש להימנע מלעשות פעולה מסוימת. בג”צ מוציא צווי כאלה לרשויות המדינה.

צו מניעה – צו של ביהמ”ש להימנע מעשייתו של דבר. גם בג”צ יכול להוציא צו מניעה המחייב רשות של מדינה, רשויות מקומיות, פקידיהם שלא לשנות את המצב העובדתי כפי שהיה קיים בעת הוצאת הצו על תנאי נגדן.

צו על תנאי –   צו זמני שנותן בג”צ לרשות של מדינה או למועצה מקומית או לפקידיהן לעושת מעשה מסוים או להימנע לעשותו אלא אם תתייצב הרשות לפני ביהמ”ש ותשכנע שפעולתה נעשתה כדין.

צו עשה – צו של ביהמ”ש לעשייתו של דבר למעט תשלום חוב או פעולה שניתנת לאכיפה בדרכי הוצאה לפועל.

צו הביאס קורפס – הוראה להביא לפני שופט אדם שנעצר לשם בירור ההצדקה שבמעצרו או להביא עד בפני בית המשפט.

צו שחרור – הוראה של ביהמ”ש להוציא לחופש אנשים שנעצרו. לרוב זה לאחר דיון בבג”צ כאשר מתברר שהמעצר אינו כדין.

[/learn_more] [learn_more caption=”מושגים בהליך האזרחי”]

בעלי דין – כל מי שהינו צד להליך משפטי.

בקשה בכתב – בקשה שמגיש צד להליך לבית המשפט ליתן צו או החלטה במסגרת אותו הליך.

בקשת רשות להתגונן  – בקשה שמגיש מי שנתבע בתביעה בסדר דין מקוצר (תביעה בהליך מהיר) ובמסגרתה עליו לשכנע את בית המשפט בתצהיר, כי יש לו הגנה ראויה כנגד התביעה ו/או כי אין התביעה נגדו ראויה להתברר בהליך מהיר אלא בהליך רגיל.

גילוי מסמכים – הליך שבו בעלי דין במשפט נדרשים לגלות לבעלי הדין שמנגד מהם המסמכים הקשורים לנושאי המחלוקת ביניהם ואשר נמצאים ברשותם.

דחייה על הסף – דחייה של תובענה על ידי בית משפט בטרם החל הדיון בה לגופה, באופן היוצר מניעות משפטית להגישה מחדש.

דיון נוסף – הליך ייחודי לבית המשפט העליון, ולפיו מתבקש בית המשפט, מטעמים מיוחדים הקשורים למורכבות או לחשיבות הסוגיה שבפניו לקיים ערעור נוסף בדרך כלל בהרכב מורחב יותר של שופטים – תשעה, שבעה או חמישה.

המצאה – מסירה פיזית של כתב בית דין לידי בעל דין בדרך הנקובה בחוק.

חקירה ראשית – חקירה של עד בבית המשפט מטעם הצד שהזמין אותו למן העדות.

חקירה נגדית – חקירה של עד בבית המשפט מטעם הצד שכנגד.

חקירה חוזרת – שלב בתום החקירה הנגדית שבו מוצגות לעד שאלות על ידי הצד שהזמינו לעדות, לצורך הבהרת נושאים שהועלו בחקירה הנגדית.

חוות דעת מומחה – חוות דעת של איש מקצוע רופא מהנדס, רואה חשבון וכיו”ב- בעניין אשר מחייב מומחיות מקצועית

כשרות משפטית – כשרותו של אדם לבצע פעולות המשנות זכויות וחובות משפטיות הקיימת כל עוד לא הוגבלה בחוק או נשללה בפסק דין של בית משפט.

כתב תביעה –  מסמך המוגש לבית משפט לצורך פתיחת הליך משפטי ובו פירוט העובדות המהוות את עילת התביעה וכן הסעדים הנתבעים על ידי התובע מן הנתבע.

כתב הגנה – מסמך שמגיש הנתבע לבית המשפט ובו פירוט טענות ההגנה שלו כנד תביעת התובע.

כתב טענות – שם כולל לכתב תביעה, הגנה, המרצה ובקשות שונות בכתב שמגישים בעלי הדין בהליך משפטי.

מוצג – כל ראיה המובאת במשפט מטעם צד להוכחת טענותיו, ואשר אינה עדות בעל פה.

מעשה בית דין – טענת הגנה בהליך משפטי שמשמעותה כי במחלוקת הנטענת כבר פסק בית המשפט בעבר ועל כן לא ניתן לדון בה שוב.

סמכות מקומית – סמכות של בית משפט לדו בעניין המובא לפניו לאור קריטריונים גיאוגרפיים הקבועים בחוק: מקום עריכת החוזה או העסקה, מקום מגורי הנתבע, מקום התרחשות המעשה או המחדל נשוא התביעה.

מסכות עניינית – סמכות של בית משפט  לדון בעניין המובא לפניו מבחינת סוג, מהות או ערכו הכספים של העניין, בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק.

תצהיר – הצהרה של אדם בכתב היכולה להינתן בפני שופט, דיין בבית דין דתי, ראש רשות מקומית או מי שהוסמך לכך על ידי שר המשפטים ועורך דין, לאחר שהוזהר על ידי עורך התצהיר לומר את האמת אחרת יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק.

אינטרס ההסתמכות – אינטרס של צד לחוזה שפעל בהסתמך על החוזה ושינה את מצבו לרעה. מזכה את בעל האינטרס בפיצוי.

אינטרס הציפייה – אינטרס של צד לחוזה המצפה לקיום החוזה על ידי הצד השני. פיצוי בגין אינטרס זה נועד להביא את מצבו של הצד הנפגע למצב שבו היה אילו קוים החוזה.

אכיפה  – תרופה העומדת לצד הנפגע מהפרת חוזה ועניינה קיום החוזה. במקרה אחר, אכיפת החוק, היא המעשים שנעשים על ידי הרשויות המוסמכות כדי להבטיח קיומו של חוק ע”י החייבים בכך

הפרה  בחוזה – מעשה או מחדל שבניגוד לחוזה. בחוק- מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוק.

חוזה פסול – חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו מנוגדים לחוק, למוסר או לתקנת הציבור ולכן הוא בטל.

חוזה למראית עין – חוזה שקיימת בו אי התאמה מכוונת בין הצהרות הרצון של הצדדים לבין רצונם האמיתי.

מסוימות בחוזים – על ההצעה להיות מלאה ומדויקת .

עיקרון חופש החוזים – החירות להתקשר בחוזה ולעצב את תוכנו.

עושק –  ניצול של מצוקה, של חולשה שכלית או גופנית של צד בחוזה.

עשיית עושר שלא במשפט – התעשרות שלא בדרך החוקית, תוך עבירה על החוק, תוך עקיפת החוק וכדומה.

קיבול  בחוזים – הצעת רצון של הניצע המעידה על גמירת דעתו להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה.

שיפוי – החזרת הוצאות.

תום לב – עיקרן במשפט המניח שעל האדם כצד בעניין משפטי יתנהג אל רעהו כאדם וללא כוונות זדון- מונח שסתום רחב עם מגוון משמעויות.

[/learn_more] [learn_more caption=”מושגים בהליך הפלילי”]

הכרעת דין – החלטת בית משפט בסיומו של משפט פלילי, האם להרשיע או לזכות את הנאשם שלפניו.

גזר דין – העונש שמחליט בית משפט לגזור  על נאשם שהורשע על ידו בהליך פלילי.

פסק דין – הכרעת דין ובגזר דין גם יחד במשפט הפלילי.

דיון בדלתיים סגורות – ישיבה של בית משפט שבה אסורה הכניסה לציבור ומותרת רק לבעלי הדין ובאי כוחם וזאת מטעמים של בטחון המדינה או של יחסי החוץ שלה, הגנה על קטין, הגנה על המוסר, הגנה על מתלונן בעבירות מין וכן במקרים נוספים של שיקול דעת בית המשפט.

הקראה – הדיון הראשון במשפט הפלילי, שבו מקריא בית המשט את כתב האישום לנאשם, והוא מתבקש להשיב על ההאשמות הכלולות בו.

כתב האישום – מסמך המוגש לבית המשפט על ידי התביעה כללית והמפרט את מערכת המעובדות ואת סעיפי החוק לפיהם מואשם הנאשם וכן את רשימת עדי התביעה האמורים להעיד במשפטו.

מעצר לצורך חקירה – מעצר של אדם הנחשד בביצוע עבירה על ידי רשות חקירה מוסמכת המעצר מוגבל ל-24 שעות אלא אם כן הוארך על ידי בית משפט שלפניו הובא העצור. או שקיימת הוראת חוק מיוחדת המאפשרת להאריכו לפרק זמן נוסף עד להבאתו בפני שופט.

מעצר עד תום ההליכים – מעצר של אדם שנגדו הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירה פלילית וזאת עד למתן פסק דין במשפטו.

עיכוב הליכים בפלילים – החלטה של היועץ המשפטי לממשלה לפי בקשת נאשם שמשמעה- הקפאת ההליך הפלילי התלוי ועומד כנגד נאשם. וזאת עקב טעמים מיוחדים הקשורות לנאשם עצמו (כגון, מצב בריאותי קשה) או לנסיבות ביצעו העבירה.

שחרור בערובה – החלטה של רשות חוקרת או של בית משפט לשחרר נאשם ממעצר בתנאי כי יפקיד ערבות כספית אישית ו/או של צד שלישי להבטחת התייצבותו לצורך המשך החקירה או ההליך בבית המשפט.

סניגור – עו”ד המגן על צד המואשם.

[/learn_more] [learn_more caption=”מונחים משפטיים בארמית”]

אַגַּב אוֹרְחָא – דרך אגב

אדרבא ואדרבא – עדיף כך, רצוי מאוד, מצוין

אדרבא – להיפך, גדולה מזו

אוּמְדָנָא – הערכה

אוֹרְחָא – דרך

אִטְלוּלָא – ליצנות

אִידךְ גִיסָא – הצד שמנגד

אֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ – אין פנימיותו כחיצוניותו, אחד בפה ואחד בלב, מן השפה ולחוץ

אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא – ההיפך הוא הנכון

אִיתְּרַע מַזָּלוֹ – לרוע מזלו

אַלִיבַּא דֶ… – לדעתו של…

אַלִיבַּא דִידִי –  לדעתי

אַלִיבַּא דכּוֹלֵי עַלְמַא – לדעת כולם

אֲמִירָה בּעַלְמַא – דיבורים באוויר, דיבורים סתמיים

אֳמַתְלָא – הסבר, נימוק, תירוץ

אִסְתְרָא בִלְגינָא קִיש קִיש קָרְיָא – חביות ריקות מתגלגלות ברעש (מטבע אחת בכד ריק משמיע רעש רב)

אַרְעָא  – ארץ

אֶשְׁתָּקַד – שנה שעברה

בְּגוֹ – בתוך

בּדְחִילוּ וּרְחִימוּ – ביראה ובאהבה , בזהירות וביראת כבוד

בּדִיעַבַד – לאחר מעשה

בּוּקֵי סְרִיקֵי – דברי הבל ושטות (בקבוקים ריקים)

בּזעִיר אנְפִּין – במימדים זעירים

בין השיטין – בין השורות

ביני לביני – בין לבין

בִּיש גַדַא – מזל רע

בִּכְדִי – לחינם, לשווא

בלאו הכי – ממילא, בכל מקרה, גם אלמלא קרה הדבר

בְּלֵית בְּרֵירָה –   בחוסר ברירה

בּמטוּטַא – בבקשה

בנידון דידן – בעניין זה, בנושא שלפנינו

בּסְיָעתַא דשְׁמַיָא – בעזרת השם (בעזרת השמיים)

בעְידנא דריתחא – בשעת הכעס והרוגז

בְּעַלְמַא  – סתם, לשווא

בפלוגתא – נושא שנוי במחלוקת

בפרהסיא – ברבים, בציבור

בר מֶצֶר – אחד שנוגע לעניין

בַּר סַמְכָא – מומחה, מוסמך

בַּר פְּלוּגְתָּא – יריב לוויכוח

בר קיימא – יציב מתקיים לאורך ימים

בָּרִי – ברור

בְּרישׁ גלֵי – באופן ברור, בפרהסיה, בגלוי

בְּרַם – אולם

בִּרְמִיזָא – ברמז, לא במפורש

בְּתַר – אחרי , לאחר מכן

גבה טורא ביניהו – עלה ביניהם סכסוך

גַּבְרָא – גבר , איש , אישיות , אדם

גַדַא – מזל

גו – תוך, פנים

גּוּזְמָא בּעַלְמַא קָאמַר – הפרזה סתמית

גּוּזְמָא  – הגזמה, הפרזה

גוּפַא  – לגופו

גּוּשְׁפַּנְקָא – חותמת , אישור רשמי

גִיסַא   – צד

גִירְסָּא דיָנְקוּתַא – מה שנלמד בגיל צעיר / כך למדתי בילדותי

דָּא עָקָא – זאת הבעיה, הבעיה היא ש- , אלא ש-

דאורייתא – מן התורה (מצוות מן התורה שבכתב)

דברים בעָלְמָא  – שקרים, דברי סתם

דַּוְקָא   – בדיוק

דְחִילוּ  – יראה, פחד, חיל

דַי לְחַכִּימָּא בִּרְמִיזָא (ולשטיא בכורמיזא) – לחכם די ברמז (ולשוטה די באגרוף)

דִי – אשר, ש.. / של

דידי – שלי

דִּינָא דְמַלְכוּתָא, דִינָא  – דין המדינה, דין תקף

דִּכְתִיב – ככתוב

דִלְעֵיל  – ככתוב למעלה

דנא/דנן – הזה שלפנינו, המדובר

הַּא בּהַּא תּליא – זה תלוי בזה. זה כרוך בזה.

הַּא ראַיַה – זו הראייה. זו ההוכחה

הדרא קושיא לדוכתא – חזרנו לשאלה המקורית, הבעיה נותרה בעינה.

הַיְינוּ הַּך – אותו הדבר

הֵיכִי דָמֵי – כיצד ? מה כוונתך ?

הלכה ואין מורין כן – לאמיתו של דבר זה הדין, אך אין מורים אותו.

ודוּק – ראשי תיבות : ודרוש וחקור קרוב  או דקדק ועיין היטב

ותוּ לא – ולא עוד. ללא שום תוספת.

זוּטָא  – קטן

חוּכָא וְאִיטְלוּלָא – צחוק ולעג

טוֹבִיָא חָטָא וְזִיגוֹד מִינְגַד – האחד חטא והשני נענש

טובִין וּתְקִילִין – מזומן. כסף ששולם במלואו

טעות מעיקרא  – טעות יסודית, טעות מהותית.

טַּעַמַא – טעם , נימוק, סיבה

יֶש דְּבָרִים בּגוֹ – יש דברים נעלמים מעבר לגלוי, יש לחקור בדבר

כבר צווחו קמאי דקמך – כבר אמרו זאת קודם לפניך, אינך הראשון

כגוֹן דָא – כגון זה

כּדְּבָעֵי  – כנדרש

כְּדִלְהַלָן – כמו בסמוך

כְּדִלְקַמָן – כמו שלפנינו

כִּדְמעִיקָרָא מִסְתַּבְּרָא – נראים הדברים כפי שהיינו סבורים קודם לכן

כהאי לישנא   – בזו הלשון

כּוּלֵי עָלְמָא – כל העולם

כּל דְאַלִים גָּבַר  – החזק, גובר על החלש

כְתִיב   – רישום, כתיבה

לָא בִּכְדִי – לא לחינם , לא לשווא

לא דק – לא דייק

לא דק פורתא – לא דייק מעט, דבריו לא לגמרי מדויקים

לא מִינֵי וְלא מִקְצָתֵי   – כלל וכלל לא

לָא מִינֵיה וְלָא מִקְצָתֵיהּ – לא מזה ולא חלק מזה, כלל וכלל לא

לַאוְ הָכִי – אין זה כך

לַאוְ מילתא זוטרתא היא –    אל יהא דבר זה קל בעינך

לַאוְ פְּלִיגֵי – אין מחלוקת

לְאַלְתָּר  – מיד

לְבַר – מחוץ ל.., שאינו במסגרת…

לְדִידוֹ   – לגישתו , לשיטתו

לְדִידִי   –  לגישתי , לשיטתי

לְהָכָא וּלְהָכָא  – לכאן ולכאן

לְהַלָּן –  למטה, בהמשך

לְחוּמְרָא – לחומרה

לית דִּין וְלֵית דַּיָין – אין דין ואין דיין. הכל הפקר איש הישר בעיניו יעשה.

לֵית מַאן דְּפַלִיג – אין חולק

לכל דיכפין – לכל דורש

לְכָל מַאן דְּבָעֵי – לכל מעוניין , לכל מבקש

לעילַא ולעילַא – מן המעלה הראשונה

לקוּלָא – לקיצון המקל, לכיוון הקלות.

לַשׁוֹן סַּגִי נָהוֹר  – לשון היפוך

מַאי טַעֳמָא?   – מה הטעם?

מַאי נַפְקַא מִינַא? – מה ההבדל ? מה יוצא מזה?

מאִיגְרָא רָמָא לְבִירָא עֳמִיקְתָּא – מגדולה לשפל המדרגה

מאִידַך גִיסַא –  מצד שני

מאימתי? – ממתי?

מַאן דְּהוּ – אדם כלשהו

מִדְעִיקָרָא – מתחילת הדברים, מהיום הראשון

מוֹתַב תְלַתָא – הרכב של שלושה שופטים

מחַד גִיסָא – מצד אחד

מחַד גִיסָא… ומאידך גִיסָא –  מצד אחד… ומצד שני

מִילְתָא בְּעָלְמָא – מילה שנאמרה סתם

מִימְרַא – אימרה

מִכְּלָלָא  – מכלל הדברים, במשתמע

מלְגו ומלְבַר – מבפנים ומבחוץ

מלְגו – מבפנים

מְלַחֵך פִּנְכַּה – חנפן

מִנֵּיהּ וּבֵיהּ – מִכְּלָלָא, מתוכו ובו

מִקַּדְמַת דְּנָא – משחר הבריאה

מרעין בישין – מחלות חמורות, צרות צרורות

מִתְּהוֹם אַרְעָא עַד רוּם הָרָקִיעַ  – ביטוי לבעלות מקרקעין

נְהִירִין – ברורים

נחמה פּוּרְתַא  – נחמה מועטה, נחמה קטנה

נִכְסֵי דְלָא נַייְדֵי – מקרקעין. דירות, בניינים ומגרשים, נדל”ן

נכסי מלוג – נכסים שהאישה מביאה לנישואיה והם נשארים בבעלותה

נמצֵינו למֵדים – מכאן נסיק, מזה נבין

נַפְקַא מיִנַא – יוצא מכך

סַדְנַא דְּאַרְעָא חַד הוּא  – מנהג כל האנשים זהה

סֵיפַא – סוף

עוּרְבַא פָּרַח – שמועות ללא ביסוס

עִידְנַא דרִיתְחַא – בעת כעס

עָלְמָא – עולם

ענייני דיומא – ענייני היום, חדשות, ענייני העולם, דברי חולין

עַסְקִינַן  – הנושא המדובר, הנידון

עפרא דְּאַרְעָא – עפר הארץ, משל לדבר חסר ערך

פּוּרְתַא – מעטה

פילפולא חריפתא – דברי פלפול

פְּלוּגְתָּא – מחלוקת, וויכוח

פַרְהֶסְיָא – בציבור, ברבים

פְּשִיטָא – פשוט, ברור, מובן מאליו, ללא צורך בהסבר

צְרִיכָא – יש צורך לציין את הדבר

קוּלָא – קל , קלות

קָטְלַא קַנְיַא    – קוטל קנים, בור , עם הארץ

קיימא לן – מקובל עלינו

קַמַא –  קודם, ראשון, מקורי

קְרי – יש לקרוא כך

קַרְיָין וְלָא כְתִיבָן – מילים הנקראות מן הטקסט, אפילו שאינן כתובות בו

רבא – גדול

רבותא – גדולה, דבר גדול, חידוש.

רַחְמַנַא לִיצְלַן  – אלוהים ישמור

רֵיקָא   – פוחז , חוטא

רֵישׁ – ראש

רֵישָׁא  – ראש, תחילית

רמא – גבוה, רם

שׁאִילְתַּא – שאלה

שׁוּפְרָא דשׁוּפְרָא – הטוב ביותר

שטיא –  שוטה, טיפש, מטורף

שְׁכִיב מרָע – גוסס, נוטה למות

שַׁקְלָא וְטַרְיָא – עיון ודיון בסוגיה, שיג ושיח, משא ומתן

תַא שְׁמַע – בוא ושמע, בוא ולמד

תְנַיָא דמְסַיְיעַא – טיעון מסייע, טיעון מחזק

תַרְתֵי דסַתְרֵי – שני דברים הסותרים זה את זה

תַרְתֵי מַשְׁמָע – בשתי משמעויות

[/learn_more]

כתבי טענות בישראל – סקירה כללית

בסדר הדין האזרחי, כתבי טענות הם כתבי בי הדין המוגשים לבית המשפט, בשלב הראשון של הדיון, שמטרתם להגדיר ולתחום את המחלוקת בין הצדדים. בתיק אזרחי רגיל, כתב התביעה הוא המסמך הראשון המוגש בתיק והוא נדרש לשם פתיחתו (תקנה 8 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ”ד – 1984 (להלן: “תקנות סד”א”)).

בישראל, כתבי הטענות נחלקים למספר סוגים:

כתב תביעה (תקנות 8-17 לתקנות סד”א).
כתב הגנה (תקנות 49-52 לתקנות סד”א).
כתב תשובה (תקנה 61 ותקנה 64 לתקנות סד”א).
כתב תביעה שכנגד (תקנות 52-60 לתקנות סד”א).
כתב הגנה שכנגד (תקנה 56 לתקנות סד”א).
כתב תשובה שכנגד (תקנה 62 לתקנות סד”א).
הודעה לצד שלישי והגנת צד שלישי (תקנות 216-223 לתקנות סד”א).
כתבי טענות נוספים (תקנה 63 לתקנות סד”א).

הדין קובע הוראות כלליות, החלות על כל כתבי הטענות לסוגיהם (תקנות 65 ו – 67-90 לתקנות סד”א).

ישנם כתבי בי דין שאינם כתבי טענות, כגון בקשה בכתב וסיכומים בכתב. בחלק ניכר מהתיקים האזרחיים, רוב כתבי בי הדין המוגשים אינם כתבי טענות, אלא בקשות וכתבי בי דין הקשורים אליהן (תגובה לבקשה, תשובה לתגובה וכדומה). בקשות עשויות להיות מוגשות בכל שלב משלבי הדיון, בעוד שכתבי הטענות מאפיינים את השלב הראשון של הדיון.

ניסוח כתבי טענות:

לניסוח כתבי הטענות יש חשיבות רבה, מכיוון שעל בסיס המידע הכלול בהם נוטה להתנהל הדיון על התיק כולו. אמנם, גם בהמשך הדיון, לאחר הגשת כתבי הטענות, מתנהלים הליכים המיועדים לחשוף מידע נוסף לפני הצדדים ובית המשפט: בירור מקדמי של המחלוקת במסגרת קדם המשפט, הליכי גילוי מסמכים, הגשת תצהירי עדות ראשית, חקירה נגדית וסיכומים. עם זאת, כתבי הטענות הם היסוד, הן לכתבי טענות אחרים (כתב ההגנה וכתב התשובה) והן לניהולם של שאר שלבי הדיון.

אולם, דווקא העובדה שכתבי הטענות מוגשים בשלב הראשון של התיק יוצרת בעיה עבור הצדדים המתדיינים, שכן במועד זה כמות המידע המצויה בידיהם נמוכה יחסית. דבר זה נכון במיוחד במצבים של חוסר שוויון במידע (information asymmetry), לדוגמה, כאשר התובע הוא אדם פרטי ואילו הנתבע הוא נושאי המשרה של תאגיד, או רשות שלטונית. באופן טיפוסי, אלו אוחזים בידיהם את מרבית המידע הנוגע לעילת התביעה. התובע יודע שנגרם לו נזק, או שקמה לו עילת תביעה אחרת, אך אין בידיו את כלל המידע הנדרש כדי להוכיח את התביעה, או כדי לברר את סכום התביעה המדויק. לשם כך נועדו הליכי הגילוי והליכי הבירור הנוספים, המתקיימים במהלך הדיון האזרחי. הדברים נכונים גם כאשר הצד החלש הוא הנתבע, אשר לעתים עשוי להתקשות להעמיד כתב הגנה מפורט. לא ראוי לחסום את דרכו של המתדיין לבית המשפט, רק מכיוון שאין בידיו את כלל המידע כבר בשלב כתבי הטענות.

על כן, הגישה הנהוגה לגבי ניסוח כתבי טענות היא הגישה של ניסוח כללי, או ניסוח מיידע (notice pleading). לפי גישה זו, הנהוגה הן בישראל, הן בארצות הברית והן בארצות אחרות של המשפט המקובל, כתב התביעה נדרש רק לעורר את העניינים הכלליים הנדונים בתיק. גם כתב ההגנה אינו נדרש להיות מפורט במיוחד. כתבי הטענות אף אינם צריכים להיתמך על ידי תצהיר. זאת, לעומת בקשות בכתב וכתבי בי דין נוספים, אליהם נדרש לצרף תצהיר. רוב הבירור העובדתי והמשפטי נעשה בהמשך הדיון, לאחר שכתבי הטענות הוגשו. לגישה זו אמנם יש גם חסרונות, אך היא מגשימה במידה הרבה ביותר את זכות הגישה לערכאות. מבחינה מעשית, חסרונותיה של גישת ה-notice pleading מצטמצמים אף מבלי להגביה את הרף הנדרש ממנסח כתבי הטענות. צמצום זה נעשה, למשל, בשלב גילוי המסמכים ובשלב קדם המשפט, בו על השופט לגלות מעורבות רבה יחסית כדי לברר מה הן השאלות שהן באמת השנויות במחלוקת.

תיקון כתבי טענות:

הדין מאפשר לתקן טעויות שנפלו בכתבי טענות. אפשרות זו נחלקת לתיקון לפי בקשת בעל הדין המתקן ולתיקון מיוזמת בית המשפט או לפי בקשת בעל הדין שכנגד.

תיקון לפי בקשת בעל הדין המתקן – “בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות” (תקנה 92 לתקנות סד”א).

תיקון מיוזמת בית המשפט או לפי בקשת בעל הדין שכנגד – “בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל עניין בכתב טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו. כמו כן רשאי בית המשפט או הרשם להודות על מחיקה או על תיקון של כתב טענות שלא קויימו לגביו הוראות תקנות אלה. […] בעל דין לא יהא רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לתת הוראה כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן פנה לבעל דינו, תוך חמישה עשר ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או התשובה, לפי המאוחר, בבקשה למחוק או לתקן את העניין או את כתב הטענות” (תקנה 91 לתקנות סד”א).

לאחר שהוגש כתב טענות מתוקן, “ישיב עליו בעל הדין שכנגד, או יתקן בלי נטילת רשות, את כתב טענותיו הוא, תוך הזמן העומד לרשותו אותה שעה להגשת כתב טענותיו או תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב הטענות המתוקן, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות” (תקנה 94 לתקנות סד”א).

מקור המאמר – ויקיפדיה


כללים והנחיות לעד העומד לחקירה נגדית בבית המשפט

  1. יש להתכונן לעדות עם עורך הדין שמנהל את התיק (הכינו שאלות אפשרויות וערכו סימולציה של חקירה נגדית).
  2. הכירו את הנפשות הפועלות באולם ביהמ”ש, את השופט, עורכי הדין והבינו את השתלשלותו של ההליך המשפטי.
  3. הופיעו בבית המשפט בתלבושת שמרנית ובהתאם למקובל.
  4. יש לנוח לפני העדות ולהגיע לבית המשפט רגועים ונינוחים.
  5. היו מוכנים לומר מתי, כיצד ומדוע נעשיתם מעורבים בעניין הנדון.
  6. היו מוכנים לומר כמה שעות עסקתם בנושא הנדון, ואם עבדתם בשביל אחד הצדדים ומה היה שכרכם.
  7. היו מוכנים למסור את שמות האנשים שאיתם שוחחתם, כדי לקבל את המידע שעליו מבוססת עדותכם.
  8. לעדים מומחים, היו מוכנים לפרט את השכלתכם וניסיונכם, כדי לבסס את מעמדכם כמומחים בנושא.
  9. נהגו בטבעיות, היו מנומסים, אך לא חנפנים.
  10. שמרו על קור רוח לאורך כל החקירה והימנעו מאובדן שליטה עצמית.
  11. ענו במילים ולא בתנועות. ענו ב”כן” ו”לא” פשוטים וישירים. אם אינכם זוכרים, או אינכם יודעים את התשובה, אימרו כן ישירות.
  12. בזמן מתן התשובות הסתכלו בשופט ולא בעורך הדין.
  13. הביאו בחשבון שכל דבריכם נרשמים בפרוטוקול, אם השופט מתמצת את התשובות לקלדנית.
  14. הקשיבו היטב לכל שאלה.
  15. היצמדו לקו מחשבה אחיד.
  16. חישבו היטב בטרם תענו.
  17. קראו בעיון את המסמך שעליו אתם נשאלים.
  18. אם אינכם בטוחים, אמרו “אינני יודע”.
  19. השיבו רק על שאלות ולא על הצהרות של עורך הדין.
  20. בעת הצורך אמרו לעורך הדין שתענו רק על שאלות ראויות ולא על צעקות או על עלבונות.
  21. אם אינכם בטוחים שהבנתם את השאלה – בקשו הבהרה.
  22. אם השאלה הייתה ארוכה, מבלבלת או בלתי ברורה – בקשו לנסח אותה מחדש.
  23. בקשו מעורך הדין לפצל שאלה המחייבת כמה תשובות.
  24. זכרו כל הזמן את הפרטים העיקריים העומדים לדיון.
  25. נמקו את חוות דעתכם כשתתבקשו למסור אותה.
  26. אם אתם מסתמכים על מידע חלקי – אמרו זאת במפורש.
  27. אל תנדבו פרטים. מסרו אותם רק אם עורך הדין ישאל עליהם.
  28. הגיבו על שאלה היפוטתית רק אם היא סבירה ומציאותית, והבהירו שגם תשובתכם היפוטתית ומסתמכת על הנחות העשויות להיות שונות מעובדות המקרה הנדון.

אודות המערכת – מידע למוכרים חדשים

אתר “דוגמאות כתבי בית דין” מהווה רשת חברתית וזירת מסחר מקוונת למכירה ורכישה של כתבי בית דין, דוגמאות כתבי טענות, ספרות משפטית, חוזים והסכמים משפטיים.

הזירה מאפשרת לעורכי דין ו/או משפטנים ו/או לכל העוסק בתחום לפרסם כתבי בית דין, ולמוכרם לכל החפץ בהם וזאת באמצעות חנות אינטרנטית אישית לכל משרד.

חנות עצמאית

אתר “דוגמאות כתבי בית דין” מאפשר לכל החפץ בכך לפתוח בחינם וללא כל התחייבות חנות מותאמת אישית וייחודית עם שם מתחם ייחודי לכל משרד ולנהלה באמצעות לוח ניהול פשוט ונוח. יצוין, כי פרסום כתבי בית הדין באתר הינו חינמי,  ללא כל עלות או הגבלה של כמות כתבי בית הדין.

סוגי מסמכים

כתבי בית הדין הנמכרים באתר הינם מסמכים אשר נכתבו בפורמט וורד, וזאת על מנת לאפשר לרוכשים להוריד את הקבצים למחשבם האישי ולעורכם לצרכיהם השונים.

יחד עם זאת ניתן גם לפרסם ולמכור מסמכים בפורמט שונה שלא נועדו לעריכה כדוגמת ספרים דיגיטליים.

לוח ניהול

כל משרד אשר נרשם ופתח חנות אינטרנטית באתר, יקבל גישה ללוח ניהול עשיר בו יוכל לנהל בקלות רבה את מסמכיו, לרבות ניהול המכירות, ניהול ההזמנות, ניהול ההנחות ניהול הקופונים ועוד.

כניסה ללוח הניהול

לאחר ההרשמה “כמוכר” יתווסף לתפריטו העליון של האתר קישור בשם “חשבון מוכר” ובלחיצה עליו תופנו ללוח הניהול והבקרה של חשבונכם.

לוח הניהול והבקרה

לוח הניהול והבקרה מורכב ממספר קישורים שיעזרו לכם לנהל את חנות המשרד בצורה פשוטה ויעילה:

לוח בקרה ראשי – בלוח זה תוכלו לצפות בנתונים סטטיסטיים של החנות, כגון מספר מכירות, רווחים, צפיות במסמכים שפורסמו, הזמנות שבוצעו, חוות דעת, מכירות לחודש האחרון והודעות שנשלחו ממערכת האתר.

כתבי בית דין – בלוח זה תוכלו לעיין במסמכים שפורסמו, להוסיף מסמכים חדשים,  לערוך מסמכים קיימים, לבדוק את סטטוס המסמך ועוד פרטים נדרשים.

הזמנות – בלוח זה תוכלו לצפות בכל ההזמנות שנתקבלו, לבדוק את סטטוס ההזמנה, לייצא את ההזמנות כקובץ אקסל, להוסיף הערות להזמנה כהערות פרטיות, להוסיף הערות להזמנה ולשולחם ללקוח, לבטל הזמנות ולהחזיר כסף ללקוח (נדרש אישור מנהל האתר), לאפשר ללקוח גישה לקבצים נוספים במסגרת אתה הזמנה ועוד.

קופונים – בלוח זה תוכלו להוסיף ולערוך קופונים לבחירתכם לצורך מתן הנחה עפ”י פרמטרים שתקבעו כגון מספר מסמכים שהלקוח יצטרך לרכוש למימוש הקופון, סוג הקופון (הנחה באחוזים או הנחה קבועה), להגביל את השימוש בקופונים פר לקוח, לקבוע תאריך תפוגה, להגביל את כמות הקופונים, לבחור את המסמכים עליהם יחול הקופון או להחריג מספר מסמכים, לקבוע באם הקופון יוצג בחנות האתר ועוד.

דוחות – בלוח זה תוכלו לצפות בנתונים עבור המכירות לחודש הנוכחי כגון רווחים, ממוצע מכירות יומי, מספר הזמנות, מספר כתבי בית דין שנמכרו, קופונים שמומשו ועוד.

חוות דעת – בלוח זה תוכלו לעיין ולצפות בחוות דעת וביקורות שנשלחו מטעם רוכשים. ניתן לאשרם או להגדירם “כדואר זבל”. ברור, כי  חוות דעת וביקורת טובה תגדיל את מכירות המסמך הנדון.

פניות מלקוחות – בלוח זה תוכלו לצפות בפניות מלקוחות אשר נרשמו באתר, להגיב ובסיום הטיפול לסגור את הפנייה. הודעות בדבר פניות שנשלחו מלקוחות רשומים יישלחו גם לכתובת המיל של משרדכם. קיימת אפשרות לקבל גם פניות מלקוחות שאינם רשומים (באמצעות טופס ליצירת קשר אשר ממוקם בעמוד חנות המשרד) ופניות שיתקבלו בדרך זו לא יוצגו בלוח זה אלא ינוהלו באמצעות המייל בלבד.

הגדרות – בלוח זה תוכלו להגדיר את הפרופיל של משרדכם, להעלות לוגו למשרד, להגדיר את שם המשרד, כתובת המשרד, מספרי טלפון, להגדיר כתובת במפה אשר תוצג העמוד חנות המשרד, להציג קישור “אודות המשרד” ולכתוב את תוכנו, להציג “תנאי שימוש ותקנון החנות” ולכתוב את תוכנו, לאפשר הנחה רוחבית ללא כל קשר לשימוש בקופונים, לאפשר כפתור תמיכה ללקוחות רשומים ועוד.

תשלומים – בלוח זה יש לעדכן את כתובת המייל שלכם בפייפאל כדי שתוכלו לקבל את הכספים אשר מגיעים לכם בצורה חלקה ומהירה וישירות לחשבונכם.

קישורים חברתיים – בלוח זה תוכלו להגדיר את הקישורים שלכם לרשתות החברתיות. קישורים חברתיים מאפשרים לכם אינטראקצייה טובה יותר עם הלקוח ופרסום מהיר יותר.

Seo של החנות – בלוח זה תוכלו לעדכן פרטים אשר יעזרו לגוגל לקדם את החנות של משרדכם.

פרסום מסמך חדש

פרסום מסמך חדש הינו פשוט ומהיר.

על מנת לפרסם מסמך חדש יש להיכנס ללוח הניהול של משרדכם וללחוץ על הקישור “כתבי בית דין”. בעת טעינת העמוד יש ללחוץ על הכפתור “הוסף מסמך חדש”.

בעמוד שיפתח יש להגדיר את שם המסמך (חובה), מחירו (חובה), מחיר מבצע במידה ואתם מעוניינים למוכרו במחיר זול יותר (לא חובה), תזמון המבצע (לא חובה), בחירת קטגוריות (חובה, ניתן לבחור מספר קטגוריות), בחירת תגיות (מומלץ אך לא חובה) ולהזין תוכן למסמך (חובה, מומלץ לפרט ככל הניתן אודות המסמך על מנת לחסוך פניות מיותרות של רוכשים פוטנציאלים).

עם הזנת כל הנתונים בטופס יש ללחוץ על הכפתור “המשך להעלאת הקובץ”.

לאחר טעינת העמוד לחצו על הכפתור “הוסף קובץ” אשר ממוקם משמאל והעלו את המסמך / הקובץ שברצונכם למכור. במידה ואתם מעוניינים לצרף למכירה זו מסמכים נוספים יש לחזור על פעולה זו כמספר המסמכים הנדרשים (על המסמכים להיות בפורמט וורד אלא אם כן מדובר במסמכים שלא נועדו לעריכה כגון ספרים דיגיטליים). לסיום לחצו על הכפתור “עדכן מסמך”. עם אישורו של המסמך ע”י צוות האתר המסמך יפורסם ותישלח לכם ע”כ הודעה מתאימה לכתובת המייל של משרדכם כפי שהוגדרה בלוח הניהול.

רכישת כתבי בית דין וקבלת תשלומים

עם ביצוע הזמנה של מסמך אשר פורסם ע”י משרדכם  תישלח על כל הודעה לכתובת המייל של משרדכם ותוכלו לצפות בהזמנה בלוח הניהול של משרדכם בקישור “הזמנות”.

ההזמנה תפרט את פרטי הרוכש, המסמך הנרכש מחירו וכל הפרטים הנדרשים.

בשלב זה סטטוס ההזמנה מוגדר כ – “ממתין לתשלום”.

מאחר וכתבי בית הדין הנמכרים באתר הינם מסמכים דיגיטליים הניתנים להורדה מיידית, עם קבלת התשלום בפועל,  תושלם עסקת הרכישה,  סטטוס ההזמנה יעודכן ל  -“הושלם” וקישור לקובץ הנרכש ייחשף לרוכש בחשבונו האישי באתר תחת הקישור “הורדות” (הקישור יהא זמין להורדה במשך 7 ימים בלבד).

האתר גובה עמלה בסך של 15% כולל מע”מ מסכום המכירה, רק כאשר תתבצע מכירה בפועל.

התשלום יקוזז באופן אוטומטי מחלקו של המוכר בעת ביצוע התשלום ע”י הרוכש.

יתרת התמורה ובקיזוז העמלה של פייפאל (אשר נגבה באופן אוטומטי על ידה) תועבר לחשבון המוכר באופן אוטומטי.