1. כללי
סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 קובע כדלקמן:
“14. מעמד ההורים
ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים.”
אפוטרופסות הקבועה בסעיף 14 לחוק הכשרות מכילה בתוכה לצד חובות וזכויות את “הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו”, כאמור בסעיף 15 לחוק הכשרות, כאשר בהפעילם אפטורופסות זו הלכה למעשה, עליהם לנהוג “לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין”, כאמור בסעיף 17 לחוק הכשרות.
הזכות להורות אינה מתמצית בהבאת ילדים לעולם. היא משלבת בתוכה אגד של זכויות. החשובה שבהן היא זכותם של הורים לגדל את ילדיהם בעצמם, ללא התערבות המדינה בקשר הטבעי שביניהם שכן, “אין לך נכס היקר לאדם יותר מן הקשר הנפשי בין הורים וילדם הטבעי, שבו הם רואים את פרי אהבתם, עצמם ובשרם, ואת דור ההמשך הנושא בחובו את מטענם התורשתי” {ע”א 488/77 פלוני ואח’ נ’ היועץ המשפטי לממשלה, פ”ד לב(3), 421 (1978); ראו גם בע”מ 377/05 פלונית ופלוני ההורים המיועדים לאימוץ הקטין נ’ ההורים הביולוגים, תק-על 2005(2), 617, 655 (2005)}.
מכאן, נובע עיקרון יסוד במערכת המשפט כי “ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים”, כאמור בסעיף 14 לחוק הכשרות.
כפי שנראה, בהמשך החיבור, זכותו המשפטית של ההורה היא כי הוא, ולא אחר, יקיים את החובות כלפי ילדו. זכות זו של ההורים היא זכות קונסטיטוציונית חשובה, שכן היא מהווה ביטוי לקשר הטבעי, “קול הדם” שבין הורים לילדיהם {ע”א 577/83 היועץ המשפטי לממשלה נ’ פלונית, פ”ד לח(1), 461 (1984)}. ובמילים אחרות:
“לכל אדם זכות יסוד לגדל את ילדו גם אם מבחינה אובייקטיבית ייטב לילד אצל אחרים. זוהי זכות חוקתית טבעית וראשונית, בבחינת ביטוי לקשר הטבעי שבין הורים לילדיהם.”
{ע”א 2266/93 פלונים נ’ אלמוני, פ”ד מט(1), 221 (1995)}
סעיף 14 לחוק הכשרות קובע מפורשות כי ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. ב- תמ”ש (משפחה יר’) 19660/07 {פלונית נ’ אלמוני, תק-מש 2008(3), 457 (2008)} קבע כב’ השופט בן ציון גרינברגר כי הסכמתה של האם לאפוטרופסות משותפת מיותרת ואין בכוחה לשלול זאת גם אילו היתה לה כוונה כזאת, לאור ההסדר הקבוע בסעיף 14 לחוק הכשרות.
ראוי להדגיש כי באין הסכמה בין הורים, בעניין הנתון לאפוטרופסותם, נתונה ההכרעה, באותו עניין, לבית-המשפט כאמור בסעיף 19 לחוק הכשרות וכפי שנראה בהמשך החיבור. רוצה לומר, כי העובדה שרק אחד מההורים מחזיק בקטין, אין בה כדי לפגוע בזכותו של השני להתערב בכל מה שקשור לחינוכו של הילד {ראו לעניין זה ע”א 2266/93 פלונים נ’ אלמוני, פ”ד מט(1), 221 (1995); בג”צ 181/81 מור נ’ בית-הדין הרבני האזורי חיפה, פ”ד לז(3), 94 (1983); בג”צ 181/68 פלורסהיים נ’ בית-הדין הרבני האזורי חיפה, פ”ד כב(2), 722 (1968)}.
ב- ת”א (שלום הר’) 4999/04 {דנוך אחיאל נ’ המגן חברה לביטוח בע”מ, תק-של 2006(2), 13897 (2006)} אימץ כב’ השופט מאיר שנהב את עמדת הנתבעת וקבע כי פעולתם, ידיעתם, מעשיהם או מחדליהם של הורי התובע נחשבים לכל דבר ועניין כידיעתו, מעשיו או מחדליו של התובע.
ב- בש”א (שלום נת’) 677/03 {מועצה אזורית עמק חפר נ’ הרמן נוי, תק-של 2003(4), 16281 (2003)} קבעה כב’ הרשמת מגי כהן כי מאחר והנכס נמצא בבעלות בתה הקטינה, עצם היות אם המבקשת אם חד-הורית אינו מעלה ואינו מוריד לעניין מתן ההנחה בתשלום שכן ההנחה נזקפת לטובת הבעלים של הנכס ולא לטובת אדם אחר.
2. הגשת תביעה על-ידי אחד מן ההורים
בטרם מלאו לקטין שמונה-עשרה שנים הוא מוגדר כקטין וחזקה שאינו יכול לדאוג לענייניו באופן עצמאי. לצורך כך, הוריו של הקטין מהווים את אפוטרופסיו הטבעיים, שבין היתר, מוסמכים להגיש בשמו תביעות משפטיות. לאחר הגיעו לגיל שמונה-עשרה אין הוא קטין עוד, וככזה מופעלת כלפיו החזקה ההפוכה, קרי, שיכול הוא לדאוג לענייניו, ובכלל זה גם להגיש תביעות משפטיות אם חפץ בכך, אלא-אם-כן יוכח אחרת {דברי כב’ השופטת גרסטל הילה ב- ע”א (מחוזי ת”א) 1534/02 קופת-חולים מכבי נ’ חכם אברהם, תק-מח 2003(2), 31398 (2003)}.
ב- בש”א (מחוזי חי’) 14425/07 {ד”ר אשכנזי יעקב נ’ דין שיפרטו נבט, תק-מח 2007(4), 15530 (2007)} המבקשים טענו כי יש לסלק את התביעה על-הסף, בין היתר, מחמת העובדה כי התביעה הוגשה באמצעות אימו של הקטין בלבד. כב’ השופט עודד גרשון קיבל הטענה וקבע כי ככל הידוע לו הורי הקטין גרושים ולכן כל עוד לא הורה בית-המשפט המוסמך כי האם רשאית להגיש בשמו של הקטין תביעה שכזאת, לבדה, אין היא רשאית לעשות כן. בעניין הנדון, לא נטען כי בית-משפט מוסמך הסמיך את האם לנקוט בהליך המשפטי האמור.
מקור המאמר – abc-israel.it
כל הזכויות שמורות למחבר המאמר. אין להעתיק את המאמר או חלקים ממנו, ללא אישור מפורש מאת המחבר אלא אם כן צויין אחרת.
האמור במאמר זה אינו מהווה כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ו/או בעל מקצוע רלבנטי אלא מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית בהסתמך על המידע המפורט במאמר נעשית על אחריות המשתמש בלבד.
